לארי פינק - בלאקרוק
צילום: יח"צ

מנכ"ל בלאקרוק לא מאמין שהפד' יצליח להוריד את האינפלציה - צופה 3.5%-4% "בשנים הקרובות"

לארי פינק, מנכ"ל בית ההשקעות במכתב השנתי למשקיעים: "קצב העלאות הריבית המהיר ביותר מאז שנות ה-80' חשף סדקים במערכת הפיננסית"; סירב להתייחס לחשיפה של בלאקרוק לבנקים האזוריים דוגמת SVB שקרסו
דור עצמון | (2)

"מגזר הבנקאות האזורי בארה"ב נותר בסיכון לאחר קריסת בנק עמק הסיליקון וכי האינפלציה תימשך והשיעורים ימשיכו לעלות", כך אומר היום לארי פינק מנכ"ל בית ההשקעות בלאקרוק במכתב השנתי שלו.

פינק תיאר את המצב הפיננסי הנוכחי כ"מחיר הכסף הקל" לאחר שהפדרל ריזרב נאלץ להעלות את הריבית לכמעט 5% כדי להילחם באינפלציה, וכי הוא מצפה להעלאות ריבית נוספות של הפד'. פינק כתב שאחרי משבר הבנקאות האזורי, התעשייה הפיננסית יכולה לראות את מה שהוא כינה "אי-התאמה של נזילות". הסיבה לכך היא שהשיעורים הנמוכים דחפו חלק מבעלי הנכסים להעלות את החשיפה שלהם להשקעות עם תשואה גבוהה יותר שלא קל למכור.

"שווקי האג"ח ירדו ב-15% בשנה שעברה, אבל זה עדיין נראה, כמו שאומרים בסרטי המערבונים הישנים האלה, 'שקט, שקט מדי'", ציין פינק במכתבו. "היה צריך לפעול אחרת כיוון שקצב העלאות הריבית המהיר ביותר מאז שנות ה-80' חשף סדקים במערכת הפיננסית". פינק אמר כי פעולה רגולטורית מהירה עזרה למנוע משבר רחב יותר. הוא כתב כי הוא מעריך כי משברים בינלאומיים יקטעו את שרשרת האספקה ויהפכו את האינפלציה לדביקה ו"סביר שתישאר קרוב יותר ל-3.5% או 4% בשנים הקרובות".

המכתבים השנתיים של פינק למנכ"לים ומשקיעים, הפכו לאבן בוחן עבור מנהיגי תאגידים, כאשר החברה הניו יורקית שהקים כשותף הפכה למנהלת הנכסים הגדולה בעולם - נכון ל-31 בדצמבר היו לו 8.6 טריליון דולר בניהול. הוא לא התייחס ישירות לביקורת האישית לעתים קרובות שקיבל מהרפובליקנים בארה"ב שאומרים שבלאקרוק הקדישה תשומת לב רבה מדי לנושאים סביבתיים, חברתיים וממשל (ESG). אבל הוא ציטט את מה שהוא כינה "הנתון שהיה פעם בלתי מתקבל על הדעת" של 120 מיליארד דולר שהמבטחים היו צריכים לכסות על אסונות טבע ב-2022, שלדבריו הראה מדוע סיכון האקלים מסתכם בסיכון השקעה.

פינק אמר שעדיין לא ברור אם המשבר הבנקאי שנגרם על ידי העלאות הריבית יגבה קורבנות נוספים, אך נראה בלתי נמנע שחלק מהבנקים יחזירו הלוואות כדי לחזק את מאזנם. זה יוביל את לקוחות הבנקים לפנות יותר לשוקי ההון למימון שלהם מול מה שפינק כינה "אי-ההתאמה בין נכסים והתחייבויות" שגזר את גורלו של בנק עמק הסיליקון (SVB) וכמה מוסדות פיננסיים קטנים יותר. "מוקדם מדי לדעת עד כמה הנזק נרחב", כתב פינק. "התגובה הרגולטורית הייתה עד כה מהירה, ופעולות החלטיות סייעו להדוף סיכוני הדבקה. אבל השווקים נשארים בקצה".

הוא לא התייחס לחשיפה של בלאקרוק עצמה לבנקים האזוריים. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה השבוע כי בהתבסס על נתוני Morningstar, נראה כי קרנות הנאמנות המנוהלות על ידי בלאקרוק וכמה אחרות הן מהחשופות ביותר לקריסה של בנק סיליקון ואלי וסיגנצ'ר. בלאקרוק אמרה בעבר שלמוצרים המגוונים שלה "יש חשיפה מוגבלת לבנק עמק הסיליקון".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 15/03/2023 21:20
    הגב לתגובה זו
    לא מבין איך הדולר שווה משהו , צריך לקרוס
  • אתה רוצה רובל או יואן? (ל"ת)
    רובל 18/03/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו. מדיניות זו, המבוססת על הגדרת קרטלי הסמים כ"איום טרור" ישיר, הובילה לגל השקעות משמעותי מצד חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט-אפים המתמחים בבינה מלאכותית (AI). חברות שפיתחו בעבר מערכות לוחמה נגד סין או אוקראינה, מתאימות כעת את מוצריהן למאבק במה שמכונה "נרקו-טרור" - שילוב של סחר בסמים ואלימות מאורגנת. לפי דוחות הפנטגון, תקציבי הביטחון הפנימי גדלו ב-15% בשנה האחרונה, עם דגש על טכנולוגיות אוטונומיות.

במרכז המגמה ניצבים מערכות רחפנים, חיישנים וכלי איסוף מידע חזותי, המיועדים למשמר החופים (USCG) ולצי האמריקאי. אלה תומכים במבצעי סיכול במים בינלאומיים, כולל תקיפות אוויריות וימיות. ממשל טראמפ טוען כי הקרטלים הם איום קיומי על ביטחון הפנים, בעיקר דרך זרם הפנטניל ממקסיקו וונצואלה. התגובה כוללת פעולות חמושות, כפי שנראה ב-21 תקיפות על כלי שיט ב-2025, שגרמו למותם של 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום. פעולות אלה, שמתבצעות בקריביים ובאוקיינוס השקט, משלבות נוכחות ימית-אווירית מוגברת ושיתוף פעולה עם מדינות שותפות, כמו קולומביה, גם כאלה שהיחסים איתן מתוחים. 

החלוץ: עובד כמו 10 ספינות סיור

חברת Shield AI, שפיתחה את רחפן ה-VBAT, מדגימה את ההצלחה. הרחפן, בעל טווח טיסה של למעלה מ-1,100 מיילים, מחליף את עבודתן של עשר ספינות סיור. בכיר במשמר החופים ציין כי מאז תחילת 2025, VBAT איתר סמים בשווי של מעל מיליארד דולר, בעיקר בפיקוח על נתיבי הים בקריביים. על בסיס חוזה של 198 מיליון דולר משנת 2024 שהורחב ב-2025, המשמר מתכנן פריסה לאורך הגבול הדרומי עם מקסיקו. בדיקות מבצעיות שעבר הרחפן באוגוסט 2025 אישרו את יעילותו, וכעת הוא משולב במבצעים נגד קרטלי סנאלווה. עם זאת, נתונים ממשלתיים מצביעים על כך שהרחפנים תורמים רק ל-20% מהתפיסות הכוללות, בעוד 80% מהן מתאפשרות הודות למודיעין אנושי מסורתי.

הצורך באוטומציה גובר בעקבות מחסור בכוח אדם במשמר החופים. בכוונת הארגון לרכוש עד סוף 2025 מאות רחפנים נוספים, וכן כלי שיט תת-ימיים ושטחיים, כחלק מרשת מבצעית רובוטית כוללת. התקציבים שאושרו כוללים 4 מיליארד דולר לספינות סיור, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול. ההשקעה הזו, חלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), נועדה להגביר את היעילות ב-30%, אך מבקרים טוענים כי היא מתעלמת מבעיות תשתית בסיסיות, כמו הצורך בתחזוקת ספינות קיימות.

חברות AI מצטרפות למאמץ. Vannevar Labs, חברת סטארט-אפ מסיליקון ואלי, מפתחת כלים למיפוי רשתות פשע בינלאומיות, כולל ניתוח פעילות ברשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סמים בסין ובאמריקה הלטינית. הפלטפורמה שלהם, המשלבת נתונים מ-50 מקורות פתוחים, זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים ב-2025. חברה נוספת, Rakia AI מדובאי, מציעה מערכות לקישור נתונים מוצפנים מאפליקציות, שוק האינטרנט האפל ומערכות תקשורת ימית. Rakia, שגייסה 50 מיליון דולר בשנה האחרונה, משתפת פעולה עם סוכנות הסמים האמריקאית (DEA) בניתוח זרימות כספיות מקרטלים. אבל לא כולם נלהבים - ארגוני זכויות אדם טוענים כי מעקב כזה פוגע בחופש הביטוי, במיוחד בקרב קהילות לטיניות בארה"ב.