לארי פינק - בלאקרוק
צילום: יח"צ

מנכ"ל בלאקרוק לא מאמין שהפד' יצליח להוריד את האינפלציה - צופה 3.5%-4% "בשנים הקרובות"

לארי פינק, מנכ"ל בית ההשקעות במכתב השנתי למשקיעים: "קצב העלאות הריבית המהיר ביותר מאז שנות ה-80' חשף סדקים במערכת הפיננסית"; סירב להתייחס לחשיפה של בלאקרוק לבנקים האזוריים דוגמת SVB שקרסו
דור עצמון | (2)

"מגזר הבנקאות האזורי בארה"ב נותר בסיכון לאחר קריסת בנק עמק הסיליקון וכי האינפלציה תימשך והשיעורים ימשיכו לעלות", כך אומר היום לארי פינק מנכ"ל בית ההשקעות בלאקרוק במכתב השנתי שלו.

פינק תיאר את המצב הפיננסי הנוכחי כ"מחיר הכסף הקל" לאחר שהפדרל ריזרב נאלץ להעלות את הריבית לכמעט 5% כדי להילחם באינפלציה, וכי הוא מצפה להעלאות ריבית נוספות של הפד'. פינק כתב שאחרי משבר הבנקאות האזורי, התעשייה הפיננסית יכולה לראות את מה שהוא כינה "אי-התאמה של נזילות". הסיבה לכך היא שהשיעורים הנמוכים דחפו חלק מבעלי הנכסים להעלות את החשיפה שלהם להשקעות עם תשואה גבוהה יותר שלא קל למכור.

"שווקי האג"ח ירדו ב-15% בשנה שעברה, אבל זה עדיין נראה, כמו שאומרים בסרטי המערבונים הישנים האלה, 'שקט, שקט מדי'", ציין פינק במכתבו. "היה צריך לפעול אחרת כיוון שקצב העלאות הריבית המהיר ביותר מאז שנות ה-80' חשף סדקים במערכת הפיננסית". פינק אמר כי פעולה רגולטורית מהירה עזרה למנוע משבר רחב יותר. הוא כתב כי הוא מעריך כי משברים בינלאומיים יקטעו את שרשרת האספקה ויהפכו את האינפלציה לדביקה ו"סביר שתישאר קרוב יותר ל-3.5% או 4% בשנים הקרובות".

המכתבים השנתיים של פינק למנכ"לים ומשקיעים, הפכו לאבן בוחן עבור מנהיגי תאגידים, כאשר החברה הניו יורקית שהקים כשותף הפכה למנהלת הנכסים הגדולה בעולם - נכון ל-31 בדצמבר היו לו 8.6 טריליון דולר בניהול. הוא לא התייחס ישירות לביקורת האישית לעתים קרובות שקיבל מהרפובליקנים בארה"ב שאומרים שבלאקרוק הקדישה תשומת לב רבה מדי לנושאים סביבתיים, חברתיים וממשל (ESG). אבל הוא ציטט את מה שהוא כינה "הנתון שהיה פעם בלתי מתקבל על הדעת" של 120 מיליארד דולר שהמבטחים היו צריכים לכסות על אסונות טבע ב-2022, שלדבריו הראה מדוע סיכון האקלים מסתכם בסיכון השקעה.

פינק אמר שעדיין לא ברור אם המשבר הבנקאי שנגרם על ידי העלאות הריבית יגבה קורבנות נוספים, אך נראה בלתי נמנע שחלק מהבנקים יחזירו הלוואות כדי לחזק את מאזנם. זה יוביל את לקוחות הבנקים לפנות יותר לשוקי ההון למימון שלהם מול מה שפינק כינה "אי-ההתאמה בין נכסים והתחייבויות" שגזר את גורלו של בנק עמק הסיליקון (SVB) וכמה מוסדות פיננסיים קטנים יותר. "מוקדם מדי לדעת עד כמה הנזק נרחב", כתב פינק. "התגובה הרגולטורית הייתה עד כה מהירה, ופעולות החלטיות סייעו להדוף סיכוני הדבקה. אבל השווקים נשארים בקצה".

הוא לא התייחס לחשיפה של בלאקרוק עצמה לבנקים האזוריים. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה השבוע כי בהתבסס על נתוני Morningstar, נראה כי קרנות הנאמנות המנוהלות על ידי בלאקרוק וכמה אחרות הן מהחשופות ביותר לקריסה של בנק סיליקון ואלי וסיגנצ'ר. בלאקרוק אמרה בעבר שלמוצרים המגוונים שלה "יש חשיפה מוגבלת לבנק עמק הסיליקון".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 15/03/2023 21:20
    הגב לתגובה זו
    לא מבין איך הדולר שווה משהו , צריך לקרוס
  • אתה רוצה רובל או יואן? (ל"ת)
    רובל 18/03/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.