שחרור נתוני האינפלציה והתמ"ג באירופה שפך אור על המצב ביבשת ומשום מה לא השפיע יותר מדי על המצב של המדדים המובילים. האינפלציה בגוש האירופי בחודש אוקטובר הגיעה לנקודה הגבוהה ביותר מאז שהוקם האיחוד - 10.7%, הרבה מעל הצפי ל-10.2% ואחרי שבחודש ספטמבר עמדה על 10%. התמ"ג אמנם עמד בתחזיות ועלה ב-0.2% ברבעון השלישי של השנה, מה שמייצג תמ"ג שנתי של 2.1% אך זה לא אמור להוביל לחגיגה. מצד אחד לשמוע שהנתונים עומדים בציפייה זה לרוב מעודד, מצד שני - הכלכלה האירופאית דה פקטו בקיפאון. 

קיפאון במשק בשילוב עם עליית מחירים (אינפלציה), נשמע טיפה מוזר, לא? המצב הזה באמת יוצא דופן - והאמת שהוא מסוכן בצורה גבוהה מאוד עבור הכלכלה האירופאית. למצב זה קוראים סטגפלציה.

מה זו סטגפלציה?

סטגפלציה היא שילוב של שני מושגים - סטגנציה ואינפלציה. ראשית, סטגנציה - מצב בו כלכלה של מדינה מסויימת קופאת או מצטמקת - מיתון. משק נכנס למיתון לרוב בעקבות אירוע חריג ומשמעותי אשר משפיע על סך חלקי הכלכלה במדינה (החברות, העצמאיים והשכירים במשק) באופן שלילי מאוד, כמו שקרה בארה"ב בעקבות משבר הסאב-פריים בשנת 2008. במצב של מיתון נראה פיטורים ברוב המשק והאטה כלכלית אשר בסופו של דבר מובילים את האזרחים במדינה לצמצם את ההוצאות שלהם, מתוך חשש מפני מה שעתיד לקרות בנוגע לכלל המשק, ויותר ספציפית - חשש בנוגע לעבודה וההכנסה שלהם. הצמצום בהוצאות של האזרחים מוביל לירידה בהכנסות של החברות, מה שמוביל בסופו של דבר לירידת מחירים. 

מצד שני - אינפלציה. לרוב כאשר אינפלציה משתוללת במדינה מסויימת, היא נגרמת בעקבות עלייה בביקושים של הציבור למוצרים ושירותים ובכדי לדכא את הביקוש הזה בנק מרכזי יכול להעלות את הריבית, מה שמעלה את המחיר של הכסף ומתמרץ אזרחים לשמור את הכסף שלהם בבנק. בדומה למיתון, ככל שהאזרחים מצמצמים את ההוצאות שלהם (מעדיפים לשים את הכסף בבנק הודות לתשואה גבוהה יותר שהם מקבלים עליו), כך המחירים יורדים ובסופו של דבר האינפלציה יורדת גם היא בחזרה למטה.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סטגפלציה נגרמת כאשר מצד אחד המשק חווה מיתון או האטה כלכלית משמעותית, אבל בו זמנית המחירים וההוצאות של האזרחים ממשיכים לעלות. התופעה הזו יכולה לקרות מפני שלמרות שהביקוש מצד הצרכנים נמוך, ההיצע לא מצליח לעמוד אפילו בביקוש בתנאי מיתון עקב שיבוש מסויים (מלחמה למשל) והמחירים דווקא עולים ובחדות. עליות המחירים שיובילו לעניין כנראה יגיעו ממוצרים שהביקוש אליהם הוא קשיח, כמו נפט, גז ומזון.

אירופה - הדגמה חיה למצב ולאיך כלכלה מסוימת יכולה להגיע אליו

המחירים באירופה עולים בשנה האחרונה. ראשית - הודות לחלוקת תמריצים וריבית נמוכה בזמן הקורונה, מה שתמרץ את הכלכלה, לאזרחים רבים היה נוח לקחת הלוואות ולבזבז יותר ויותר כסף, מה שקודם כל הקפיץ את המחירים של השקעות ונכסים כמו נדל"ן, מניות ואגרות חוב ממשלתיות. בשנה האחרונה כמות הכסף הגדולה שנכנסה לכלכלה הגיעה בסופו של דבר גם למחירי המוצרים והשירותים.

בנוסף, ככל הנראה הגורם העיקרי לעליות הוא כמובן המלחמה המתמשכת באוקראינה ובעקבותיה -הידרדרות היחסים מול רוסיה, וזאת כאשר אירופה מסתמכת על האנרגיה ממנה (רוסיה) בצורה קיצונית. האירופאים יכולים להאשים בכך רק את עצמם: אירופה הכניסה את עצמה למצב הזה כיוון שניסתה לעשות שינוי מהיר מדי - מדינות האיחוד רצו לבצע מעבר חד ומהיר לאנרגיה מתחדשת, בלי לוודא שיש להן תוכנית גיבוי למקרה הצורך (והתברר שאין להן). כמות האנרגיה שמדינות האיחוד מייצרות בעצמן אינה מספקת, הן צריכות להסתמך על ייבוא וחלקן השביתו כורים גרעיניים שהיו יכולים לעזור מאוד כעת.

• מיקרון עולה ב-3%, נייקי קופצת ב-5%; עליות במדדים
• אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

המצב הוביל את הבנק המרכזי של אירופה להעלות את הריבית, בפיגור אופייני מאוד צריך לומר, וזאת במטרה לדכא את הביקוש ולהוריד את המחירים בחזרה לטווח הנורמלי. העלאות הריבית כמובן מקשות על עסקים וחברות במשק - האזרחים מוציאים פחות כסף אז החברות מרוויחות פחות ובנוסף, יותר קשה לקחת הלוואות ולהגדיל את הפעילות. כאשר מחירי האנרגיה עולים, בנוסף לעלייה בסחורות וחומרי גלם רבים (כמו ברזל, ליתיום וחיטה) אותן החברות והעסקים מתקשים עוד יותר להתנהל בצורה תקינה ואנחנו חוזים בפיטורים (מה שמדרבן את כדור השלג הזה עוד יותר). 

ככל שהבנק המרכזי מעלה את הריבית למעלה, כך המחירים אמורים לרדת, אך בדיוק כמו שאנחנו רואים באירופה - המצב עדיין לא משתנה ואף מחמיר. הבנק המרכזי לא שולט על מחירי האנרגיה (נפט/דלק/גז) והביקוש לאותם מוצרים הוא קשיח - בסופו של דבר אנחנו חייבים דלק בכדי להשתמש ברכבים/לשנע סחורות. בנוסף,  ללא גז, אזרחים יקפאו בחורף ולא יוכלו לבשל, שלא לדבר על לחיות ללא חשמל.

לא משנה כמה הבנק המרכזי יעלה את הריבית, בסוף המדינות והאזרחים יהיו חייבים לקנות גז, חשמל ודלק. ככל שהטמפרטורות יורדות באירופה בגלל החורף ומנגד המלחמה באוקראינה נמשכת, ברור כי מחירי האנרגיה, אשר משפיעים על המחיר של מרבית המוצרים והשירותים במשק בצורה ברורה לגמרי, ימשיכו לעלות עוד יותר וסביר להניח שאנחנו רואים כרגע רק את קצה הקרחון.

יש עוד כמה חלקים לסיפור

ראשית יש את העלאות הריבית של הפד'. ככל שהבנק המרכזי של ארה"ב מעלה את הריבית בקצב יותר גבוה, כך הוא מעלה את האטרקטיביות של הדולר אל מול יתר המטבעות בעולם, במקרה שלנו - היורו. היורו כבר הגיע בספטמבר לנקודה הנמוכה ביותר שלו אל מול הדולר מזה 20 שנה והמשמעות העיקרית היא שהמחיר של ייבוא סחורות, שירותים ומוצרים, בנוסף לתשלום כל חוב שהוא אשר נקוב בדולרים, הופכים ליקרים יותר ובכך האינפלציה ממשיכה לעלות עוד יותר.

שנית, מחירי הסחורות והאנרגיה מושפעים מגורמים נוספים שאינם קשורים למלחמה באוקראינה. העולם עדיין נמצא במשבר מבחינת שרשראות האספקה, בעיקר בגלל מדיניות האפס קורונה בסין. יתר על כן, מדינות קרטל הנפט אופ"ק ואופ"ק + החליטו על קיצוץ של אספקת הנפט בהיקף של 2 מיליון חביות נפט ביום, עניין שצפוי להתחיל בקרוב וצפוי לשלוח את המחירים לגבהים חדשים.

לסיכום