אחת מדרכי ההשקעה המומלצות היא מעקב אחר המדדים באמצעות תעודות סל. לכאורה קל ופשוט - קונים נייר ערך אחד המורכב מכל המניות במדד מסויים, משלמים דמי ניהול נמוכים יחסית, ונחשפים למגוון רחב של חברות לפי הקריטריון שבחרנו לעצמנו - מדינה מסוימת, סקטור, גודל החברות וכדו'. 

בכל זאת זה לא כל כך פשוט. כשיורדים לרזולוציה גבוהה יותר מגלים שישנם סוגים שונים של תעודות סל ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות משלה. בפני המשקיע הישראלי עומדות בעצם שלוש אלטרנטיבות להשקעה במדדים גלובלים: קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות. ההבדל ביניהם הוא כמובן בכך שקרנות ישראליות מנוהלות על ידי חברות ישראליות ונסחרות בבורסה בארץ, אלו האמריקאיות מאוגדות בארצות הברית ונסחרות בבורסות אמריקאיות ואילו האיריות מאוגדות באירלנד ונסחרות בבורסות שונות באירופה, וחלקן אף בישראל. הקרנות האיריות פחות מוכרות בישראל, וכדי להבין את היתרונות שלהן ומדוע ובאיזה מצבים כדאי לשקול השקעה בהן נציג קודם את האלטרנטיבות המוכרות יותר ואת חסרונותיהן. 

קרנות ישראליות

לכאורה מדובר בכלי זמין ונוח כשבכל בנק ובית השקעות ניתן לקנות תעודות המחקות מדדים שונים ברחבי העולם. יחד עם זאת, דמי הניהול על פי רוב מעט גבוהים יותר מהמקובל בעולם. בנוסף יש לציין שהקרנות הישראליות לא קונות את המניות עצמן אלא באמצעות חוזים עתידיים. לעיתים העקיבה לא מדוייקת במאה אחוז, אבל הבעיה היותר גדולה עם ההשקעה באופן הזה היא שהדיבידנדים שמחלקות החברות מושקעים חזרה במדד, לא לפני ניכוי מס במקור בגובה 30%. מדובר בתשלום משמעותי יותר מדמי הניהול השוטפים, ובהצטבר אפקט הריבית דריבית יכולה להיות לכך השפעה משמעותית על התשואות לטווח ארוך. 

קרנות אמריקאיות

מבחר תעודות הסל האמריקאי הוא באמת אין סופי, וכיום הן נגישות למדי בבנקים ובחשבונות המסחר בחברות השונות. ניתן למצוא מספר קרנות על כל סקטור ועל כל מדינה או איזור עולמי בדמי ניהול נמוכים על פי רוב. התעודות האלו על פי רוב לא עוקבות אחר נגזרת כל שהיא אלא קונות את המניות עצמן של המדד לפי המשקל של כל מניה. מה בכל זאת החסרונות שמציגות הקרנות? 

• הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
• ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החסרון הגדול ביותר שחייבים לקחת בחשבון בהשקעה בתעודות סל אמריקאיות (או בכלל בהשקעות ישירות במניות בארצות הברית) הוא מס העיזבון המטורף שגובה ממשלות ארצות הברית במקרה של פטירה. מי שברשותו תיק ני"ע אמריקאיים בשווי של מעל 60 אלף דולר, והלך לעולמו חלילה, ממשלת ארצות הברית תשלח את ידה הארוכה אל התיק הזה ותיקח ממנו 35%. לא מהרווח, משווי התיק. מדובר על סיכון אמיתי ומשמעותי (ודי חסר  הגיון למען האמת), שכיום פשוט אין דרך להחתמק ממנו. בתיקים מסוג IRA אין מס עיזבון. 

חסרון נוסף, לא מאיים כל כך אך בכל זאת משמעותי, שקיים בנירות ערך מסוג זה הוא שכל תעודות הסל בארצות הברית מחויבות בחלוקת דיבידנד שיוצר כמובן אירוע מס (במקרה שלא מדובר על תיק IRA פטור ממס) שמחייב בתשלום של 25%. 

קרנות איריות

היתרון הגדול של הקרנות האיריות לעומת האמריקאיות, ובדומה לישראליות הוא שאין בהן את אותו מס עיזבון מפלצתי. למרות שהקרנות יכולות להשקיע בנכסים אמריקאים אין זה נחשב חשבון אמריקאי שחייב במס הזה, וכך פטורות הקרנות הישראליות והאיריות ממס העיזבון למרות שהן מושקעות במניות אמריקאיות. 

• אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
• ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

יתרון נוסף הוא שהקרנות משקיעות מחדש את הדיבידנדים ברוטו. כלומר הן אינן משלמות מס במקור. במדינות מסוימות עדיין יהיה מס, אך נמוך מ-30% המנוכה מהקרנות הישראליות ומ-25% המנוכה מהקרנות האמריקאיות. שיעור המס נע בין 8% ל-15%. היתרון הוא בריבית דריבית שיוצר תשלום מס נמוך יותר. החיסרון הוא באפקט של כפל מס על הדיבידנדים שהשוקעו מחדש במדד. כלומר פעם ראשונה ינוכה מס בזמן חלוקת הדיבידנד (8% עד 15% - תלוי במדינה), ובסוף תקופת ההשקעה ינוכה מחדש מס על הדיבידנד שהושקע בחזרה במדד (25%). כלומר על רכיב הדיבידנד (לא על רווחי ההון) ינוכה מס שעלול להגיע ל-40% במקרה הגרוע. 

אפקט כפל המס משפיע על הכדאיות של ההשקעה בקרנות איריות לעומת האמריקאיות בטווח הקצר, אך ככל שמתארך זמן ההשקעה אפקט הריבית דריבית עשוי לכסות על ההפרש הזה וליצור עדיפות לקרנות האיריות, וככל שזמן ההשקעה קצר יותר המיסוי נותן יתרון לקרנות האמריקאיות. אם נוסיף למשוואה את הסיכון בהתחייבות במס עיזבון במקרה של הקרנות האמריקאיות, הרי שככל הנראה הקרנות האיריות עדיפות.

קרנות איריות נסחרות במטבעות שונים ובבורסות שונות. בדרך כלל יתלווה לשמם האותיות UCITS (האותיות הללו מייצגות סטנדרטים מסויימים שהקרנות מתחייבות אליהן, כאשר קרנות אמריקאיות לא מקוטלגות בדרך הזו). חברות תעודות הסל הגדולות כגון בלקרוק (עם מותג iShare שמציע מוצרים גם בארץ), וויסדום טרי ווונגווארד מציעות תעודות סל ממין זה. 

כמה דוגמאות לקרנות איריות:

iShare Core S&P 500 UCITS ETF (CSPX) - כפי ששמה מעיד התעודה עוקבת אחר מדד ה-S&P 500. ניתן לרכוש את התעודה גם בתל אביב, מספר נייר ערך 1159250. היא נסחרת בדולרים וגובה דמי ניהול של 0.07% בלבד. 

iShare Core EURO STOXX 50 UCITS ETF EUR - תעודת סל העוקבת אחר מדד הסטוקס 50 הכולל חברות גדולות מאזור היורו. דמי הניהול נמוכים אף כאן ומגיעים ל-0.1% בלבד. 

WisdomTree S&P China 500 UCITS ETF USD (CSPX) - תעודת סל  המנוהלת על ידי חברת תעודת הסל וויזדם טרי ועוקבת אחר 500 החברות הגדולות והנזילות ביותר בסין - כולן חברות המדורגות בדירוג A ונסחרות מחוץ לסין. התעודה יחסית יקרה וגובה דמי ניהול של 0.55%. 

FTSE All-World High Dividend Yield UCITS ETF (VHYL) - תעודת הסל המנוהלת על ידי וונגווארד מציעה חשיפה ל-1776 מניות גדולות ובניוניות מרחבי העולם המציעות דיבידנד גבוה מהממוצע. החברה גובה 0.29% דמי ניהול. 

iShares Electric Vehicles and Driving Technology UCITS ETF (ECAR) - תעודת סל העוקבת אחר התחום הלוהט של הרכב החשמלי. המדד לא עוקב רק אחר מחיר מניות יצרניות הרכב החשמלי כמו טסלה TESLA INC  אלא גם על חברות אחרות הקשורות לתחום כגון הספקים של חברות הרכב, כך לדוגמה ניתן למצוא במדד את סמסונג או אינטל INTEL CORPORATION המספקות שבבים לתעשיית הרכב. סך הכל ישנן משקיעה התעודה ב-87 נירות ערך. דמי הניהול של התעודה בינוניים ומגיעים ל-0.4%.

iShares S&P 500 Health Care Sector UCITS ETF (IUHC) - התעודה מתמקדת בסקטור הדפנסיבי של שרותי הבריאות בארצות הברית וכוללת חברות כמו UNITEDHEALTH GROUP JOHNSON & JOHNSON ABBVIE ו PFIZER בין השאר. סך הכל ישנם 65 נירות ערך בתעודה. דמי הניהול הם 0.15% בלבד.