הקרוזים צפויים לחזור באוגוסט; נורוויג'ן קרוז עולה 5%
קרוז המניות של חברת NORWEGIAN CRUISE אחת מחברות השיט הגדולות בעולם עולות כעת ב-5%, זאת לאחר שהחברה פרסמה הערכה שהיא תחזור להוציא משטים לארצות הברית כבר במהלך חודש אוגוסט.
חברות הקרוזים נפגעו קשות מהקורונה עקב הפסקת המשטים בין המדינות, בדומה לחברות התעופה – המכה של חברות השיט קשה כפליים מענפים אחרים שנפגעו במגיפה. הבעיה של אותן החברות היא שחלק ניכר מההוצאות של העסק הן הוצאות הפחת על "הכלים הכבדים" – כלומר הקרוזים אצל חברות השיט והמטוסים אצל חברות התעופה. כתוצאה מכך – כאשר יש ירידה דרסטית בהכנסות, ניתן לצמצם רק חלק מההוצאות; הוצאות השכר והשיווק, בעוד שהכלים הכבדים ממשיכים לצבור בלאי והוצאות אחסנה.
לחברות הקרוזים ישנה עוד בעיה בהתמודדות עם המשבר. בגלל שלבנות ספינת נוסעים בגודל גדול כפי זה זהו הליך מסובך שדורש תכנון מראש, בניית מפעל, ייעוד מראש של קווי ייצור ועבודה שלוקחת זמן רב. לכן, חברות הקרוזים מתחייבות שנים מראש לביצוע רכישה של ספינות נוסעים מיצרניות הספינות. מדובר על התחייבות גדולה מאוד, והתחייבות "נסתרת" שאינה מקבלת ביטוי במאזן אבל במצב עולם הספנות של היום היא ללא ספק התחייבות הרת גורל. נורוויג'ן קרוז לדוגמא, התחייבה לשלם ליצרניות הספינות קרוב לחצי מיליארד דולר במהלך השנה הנוכחית ולמעלה ממיליארד דולר בשנה הבאה כאשר סך הכל התחייבה לרכוש ספינות בלא פחות מ-8.4 מיליארד דולר.
ההתחייבות הנסתרת שאינה נרשמת במאזן החברה
חברת נורוויג'ן קרוז נכנסה למשבר במצב בעייתי מאוד, היא נכנסה למשבר עם הון חוזר שלילי – שהחברה הייתה נוהגת למממן באמצעות הלוואות ועם קופת מזומנים של 252 מיליון דולר בלבד. רק לשם השוואה, בשנת 2020 החברה רשמה הפסד מייצג בניכוי הפחתת נכסים שאינם מוחשיים של 2.4 מיליארד דולר (1.7 מיליארד דולר בניכוי פחת על הספינות), פי 10 מכל קופת המזומנים איתה החברה באה למשבר. אז איך החברה התמודדה עם המצב? פשוט – באמצעות הלוואות, והרבה. החברה לקחה מיליארדי דולרים של הלוואות בריבית שהגיעה גם ל-12% עבור הלוואות עם מועד פירעון של 3 שנים. שינוי די גדול לחברה שרק שנייה לפני המשבר גייסה חוב בריבית של 1.4% ל-15 שנה.
- קרניבל מעלה שוב את תחזית הרווח - למה המניה נופלת ב-5%?
- רויאל קריביאן יורדת ב-3% למרות ביצועים חזקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון הראשון של 2021 החברה המשיכה להציג הפסדים ואף ירדה עוד בהכנסות כאשר היא הציגה הכנסות של 3.1 מיליון דולר, שבריר ביחס להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2020, שגם הוא היה עם השפעות קורונה חלקיות. ברבעון הראשון החברה רשמה הפסד מייצג של 721 מיליון דולר, בנטרול הוצאות של 674 מיליון דולר בגין פירעון מוקדם של חוב. ההון החוזר של החברה עומד על 1.97 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון הראשון של 2021 וזה לא כולל את "ההתחייבות הנסתרת" של קרוב לחצי מיליארד דולר בגין רכישת ספינות שהחברה צופה שתממן באמצעות אשראי – אך השאלה היא באיזו ריבית.
- 1.דודי 25/05/2021 09:19הגב לתגובה זושבראשה עומד כחלון.
אנליסטים בורסה AIלקראת ה"שבוע של אנבידיה" - למה מחכים האנליסטים?
הממשל חזר לעבוד אחרי השבתת שיא של 43 ימים וסוף-סוף נקבל את הנתונים על שוק העבודה האמריקאי ונבין לאן פני הריבית של הפד'; אנבידיה ושורה של חברות מענף הצריכה ידווחו ויתנו לנו הבנה גם על מצב ה-AI וגם על מצבו של הצרכן האמריקאי - מה עוד על הלוח הכלכלי השבוע ומה חושבים האנליסטים?
אנבידיה בשבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נכנס אל הישורת האחרונה והמשמעותית ביותר של עונת הדוחות. אבל המשקיעים ממתינים לדברים נוספים, להבין מה תוואי הריבית של הפד, והאם מניות הטק והקמעונאות ימשיך לסחוב את השוק על הכתפיים או שהרוטציה שראינו בסוף השבוע שעבר, של זרימה מטכנולוגיה אל עבר ענפים מסורתיים, תימשך. עוד דבר שמעודד את המשקיעים הוא סיום השבתת הממשל, שהייתה הארוכה בהיסטוריה האמריקאית, 43 ימים ועכשיו נוכל לקבל את הנתונים הרשמיים שהתעכבו, ושצפויים להתפרסם השבוע. אבל שוב, מעל הכל אלו יהיו התוצאות של אנבידיה שיתנו את הטון.
זה השבוע של אנבידיה.
ברביעי בערב לאחר הנעילה תפרסם ענקית השבבים את תוצאות הרבעון הפיסקלי שלה שהסתיים באוקטובר, והציפיות - בשמיים. לפי קונצנזוס של 42 אנליסטים חברת השבבים צפויה לדווח על הכנסות של 54.94 מיליארד דולר, זינוק של כ-57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז עמדו ההכנסות על 35 מיליארד דולר. טווח התחזיות נע בין 53.46 ל-58.34 מיליארד דולר - כלומר, גם האומדן הנמוך משקף קפיצה חדה.
ברווח הנקי למניה (EPS), התחזיות עומדות על רווח של 1.25 דולר למניה בממוצע, לעומת 0.81 דולר ברבעון המקביל. התחזיות נעות בין 1.14 ל-1.34 דולר - כאשר המספר העליון מגלם כמעט 66% צמיחה שנתית ברווח למניה.
המספרים האלה מציבים רף מאוד גבוה לאנבידיה, וזה כבר אחרי שנה שבה המניה יותר מהכפילה את שוויה - על רקע הביקושים האדירים לשבבי AI. גם אם אנבידיה תעמוד בציפיות, כולם מחכים לשמוע בעיקר את התחזית קדימה. האם קצב ההזמנות יימשך באותו קצב, מה יקרה במכירות לשוק הסיני לנוכח המגבלות, ואיך נראו ההזמנות מצד הענקיות - אמזון, מיקרוסופט, גוגל וכל השאר.
- הירידות נמשכות - החוזים על וול סטריט בירידה של עד 1.7%
- "מניית אנבידיה תעלה ב-38%" - מה חושבים האנליסטים על אנבידיה ומה קורה היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו "צועדים על ביצים". אנבידיה התממשה בעצבנות ב-5 ימי המסחר האחרונים וירדה מהשיר שלה. עכשיו כל שינוי הכי קטן בתמהיל של המגזרים, כל הסתייגות בטון של ג'נסן הואנג או כל עדכון מינורי בתחזית - יכול לגרום לכדור שלג בשוק.
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
