הקרוזים צפויים לחזור באוגוסט; נורוויג'ן קרוז עולה 5%
קרוז המניות של חברת NORWEGIAN CRUISE אחת מחברות השיט הגדולות בעולם עולות כעת ב-5%, זאת לאחר שהחברה פרסמה הערכה שהיא תחזור להוציא משטים לארצות הברית כבר במהלך חודש אוגוסט.
חברות הקרוזים נפגעו קשות מהקורונה עקב הפסקת המשטים בין המדינות, בדומה לחברות התעופה – המכה של חברות השיט קשה כפליים מענפים אחרים שנפגעו במגיפה. הבעיה של אותן החברות היא שחלק ניכר מההוצאות של העסק הן הוצאות הפחת על "הכלים הכבדים" – כלומר הקרוזים אצל חברות השיט והמטוסים אצל חברות התעופה. כתוצאה מכך – כאשר יש ירידה דרסטית בהכנסות, ניתן לצמצם רק חלק מההוצאות; הוצאות השכר והשיווק, בעוד שהכלים הכבדים ממשיכים לצבור בלאי והוצאות אחסנה.
לחברות הקרוזים ישנה עוד בעיה בהתמודדות עם המשבר. בגלל שלבנות ספינת נוסעים בגודל גדול כפי זה זהו הליך מסובך שדורש תכנון מראש, בניית מפעל, ייעוד מראש של קווי ייצור ועבודה שלוקחת זמן רב. לכן, חברות הקרוזים מתחייבות שנים מראש לביצוע רכישה של ספינות נוסעים מיצרניות הספינות. מדובר על התחייבות גדולה מאוד, והתחייבות "נסתרת" שאינה מקבלת ביטוי במאזן אבל במצב עולם הספנות של היום היא ללא ספק התחייבות הרת גורל. נורוויג'ן קרוז לדוגמא, התחייבה לשלם ליצרניות הספינות קרוב לחצי מיליארד דולר במהלך השנה הנוכחית ולמעלה ממיליארד דולר בשנה הבאה כאשר סך הכל התחייבה לרכוש ספינות בלא פחות מ-8.4 מיליארד דולר.
ההתחייבות הנסתרת שאינה נרשמת במאזן החברה
חברת נורוויג'ן קרוז נכנסה למשבר במצב בעייתי מאוד, היא נכנסה למשבר עם הון חוזר שלילי – שהחברה הייתה נוהגת למממן באמצעות הלוואות ועם קופת מזומנים של 252 מיליון דולר בלבד. רק לשם השוואה, בשנת 2020 החברה רשמה הפסד מייצג בניכוי הפחתת נכסים שאינם מוחשיים של 2.4 מיליארד דולר (1.7 מיליארד דולר בניכוי פחת על הספינות), פי 10 מכל קופת המזומנים איתה החברה באה למשבר. אז איך החברה התמודדה עם המצב? פשוט – באמצעות הלוואות, והרבה. החברה לקחה מיליארדי דולרים של הלוואות בריבית שהגיעה גם ל-12% עבור הלוואות עם מועד פירעון של 3 שנים. שינוי די גדול לחברה שרק שנייה לפני המשבר גייסה חוב בריבית של 1.4% ל-15 שנה.
- קרניבל מעלה שוב את תחזית הרווח - למה המניה נופלת ב-5%?
- רויאל קריביאן יורדת ב-3% למרות ביצועים חזקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון הראשון של 2021 החברה המשיכה להציג הפסדים ואף ירדה עוד בהכנסות כאשר היא הציגה הכנסות של 3.1 מיליון דולר, שבריר ביחס להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2020, שגם הוא היה עם השפעות קורונה חלקיות. ברבעון הראשון החברה רשמה הפסד מייצג של 721 מיליון דולר, בנטרול הוצאות של 674 מיליון דולר בגין פירעון מוקדם של חוב. ההון החוזר של החברה עומד על 1.97 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון הראשון של 2021 וזה לא כולל את "ההתחייבות הנסתרת" של קרוב לחצי מיליארד דולר בגין רכישת ספינות שהחברה צופה שתממן באמצעות אשראי – אך השאלה היא באיזו ריבית.
- 1.דודי 25/05/2021 09:19הגב לתגובה זושבראשה עומד כחלון.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
