קרוז
צילום: kevin-bluer from unsplash

הקרוזים צפויים לחזור באוגוסט; נורוויג'ן קרוז עולה 5%

החברה נכנסה למשבר הקורונה במצב לא טוב ונאלצה לגייס הלוואות בריבית נשך של עד 12%, וגם - איזו התחייבות נסתרת שאינה רשומה במאזן בהיקף של 8 מיליארד דולר יש לחברה?
גלעד מנדל | (1)
נושאים בכתבה קרוז

המניות של חברת NORWEGIAN CRUISE אחת מחברות השיט הגדולות בעולם עולות כעת ב-5%, זאת לאחר שהחברה פרסמה הערכה שהיא תחזור להוציא משטים לארצות הברית כבר במהלך חודש אוגוסט.

 

חברות הקרוזים נפגעו קשות מהקורונה עקב הפסקת המשטים בין המדינות, בדומה לחברות התעופה – המכה של חברות השיט קשה כפליים מענפים אחרים שנפגעו במגיפה. הבעיה של אותן החברות היא שחלק ניכר מההוצאות של העסק הן הוצאות הפחת על "הכלים הכבדים" – כלומר הקרוזים אצל חברות השיט והמטוסים אצל חברות התעופה. כתוצאה מכך – כאשר יש ירידה דרסטית בהכנסות, ניתן לצמצם רק חלק מההוצאות; הוצאות השכר והשיווק, בעוד שהכלים הכבדים ממשיכים לצבור בלאי והוצאות אחסנה.

 

לחברות הקרוזים ישנה עוד בעיה בהתמודדות עם המשבר. בגלל שלבנות ספינת נוסעים בגודל גדול כפי זה זהו הליך מסובך שדורש תכנון מראש, בניית מפעל, ייעוד מראש של קווי ייצור ועבודה שלוקחת זמן רב. לכן, חברות הקרוזים מתחייבות שנים מראש לביצוע רכישה של ספינות נוסעים מיצרניות הספינות. מדובר על התחייבות גדולה מאוד, והתחייבות "נסתרת" שאינה מקבלת ביטוי במאזן אבל במצב עולם הספנות של היום היא ללא ספק התחייבות הרת גורל. נורוויג'ן קרוז לדוגמא, התחייבה לשלם ליצרניות הספינות קרוב לחצי מיליארד דולר במהלך השנה הנוכחית ולמעלה ממיליארד דולר בשנה הבאה כאשר סך הכל התחייבה לרכוש ספינות בלא פחות מ-8.4 מיליארד דולר.

ההתחייבות הנסתרת שאינה נרשמת במאזן החברה

חברת נורוויג'ן קרוז נכנסה למשבר במצב בעייתי מאוד, היא נכנסה למשבר עם הון חוזר שלילי – שהחברה הייתה נוהגת למממן באמצעות הלוואות ועם קופת מזומנים של 252 מיליון דולר בלבד. רק לשם השוואה, בשנת 2020 החברה רשמה הפסד מייצג בניכוי הפחתת נכסים שאינם מוחשיים של 2.4 מיליארד דולר (1.7 מיליארד דולר בניכוי פחת על הספינות), פי 10 מכל קופת המזומנים איתה החברה באה למשבר. אז איך החברה התמודדה עם המצב? פשוט – באמצעות הלוואות, והרבה. החברה לקחה מיליארדי דולרים של הלוואות בריבית שהגיעה גם ל-12% עבור הלוואות עם מועד פירעון של 3 שנים. שינוי די גדול לחברה שרק שנייה לפני המשבר גייסה חוב בריבית של 1.4% ל-15 שנה.

 

ברבעון הראשון של 2021 החברה המשיכה להציג הפסדים ואף ירדה עוד בהכנסות כאשר היא הציגה הכנסות של 3.1 מיליון דולר, שבריר ביחס להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2020, שגם הוא היה עם השפעות קורונה חלקיות. ברבעון הראשון החברה רשמה הפסד מייצג של 721 מיליון דולר, בנטרול הוצאות של 674 מיליון דולר בגין פירעון מוקדם של חוב. ההון החוזר של החברה עומד על 1.97 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון הראשון של 2021 וזה לא כולל את "ההתחייבות הנסתרת" של קרוב לחצי מיליארד דולר בגין רכישת ספינות שהחברה צופה שתממן באמצעות אשראי – אך השאלה היא באיזו ריבית.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דודי 25/05/2021 09:19
    הגב לתגובה זו
    שבראשה עומד כחלון.
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".