קרוז
צילום: kevin-bluer from unsplash

הקרוזים צפויים לחזור באוגוסט; נורוויג'ן קרוז עולה 5%

החברה נכנסה למשבר הקורונה במצב לא טוב ונאלצה לגייס הלוואות בריבית נשך של עד 12%, וגם - איזו התחייבות נסתרת שאינה רשומה במאזן בהיקף של 8 מיליארד דולר יש לחברה?
גלעד מנדל | (1)
נושאים בכתבה קרוז

המניות של חברת NORWEGIAN CRUISE אחת מחברות השיט הגדולות בעולם עולות כעת ב-5%, זאת לאחר שהחברה פרסמה הערכה שהיא תחזור להוציא משטים לארצות הברית כבר במהלך חודש אוגוסט.

 

חברות הקרוזים נפגעו קשות מהקורונה עקב הפסקת המשטים בין המדינות, בדומה לחברות התעופה – המכה של חברות השיט קשה כפליים מענפים אחרים שנפגעו במגיפה. הבעיה של אותן החברות היא שחלק ניכר מההוצאות של העסק הן הוצאות הפחת על "הכלים הכבדים" – כלומר הקרוזים אצל חברות השיט והמטוסים אצל חברות התעופה. כתוצאה מכך – כאשר יש ירידה דרסטית בהכנסות, ניתן לצמצם רק חלק מההוצאות; הוצאות השכר והשיווק, בעוד שהכלים הכבדים ממשיכים לצבור בלאי והוצאות אחסנה.

 

לחברות הקרוזים ישנה עוד בעיה בהתמודדות עם המשבר. בגלל שלבנות ספינת נוסעים בגודל גדול כפי זה זהו הליך מסובך שדורש תכנון מראש, בניית מפעל, ייעוד מראש של קווי ייצור ועבודה שלוקחת זמן רב. לכן, חברות הקרוזים מתחייבות שנים מראש לביצוע רכישה של ספינות נוסעים מיצרניות הספינות. מדובר על התחייבות גדולה מאוד, והתחייבות "נסתרת" שאינה מקבלת ביטוי במאזן אבל במצב עולם הספנות של היום היא ללא ספק התחייבות הרת גורל. נורוויג'ן קרוז לדוגמא, התחייבה לשלם ליצרניות הספינות קרוב לחצי מיליארד דולר במהלך השנה הנוכחית ולמעלה ממיליארד דולר בשנה הבאה כאשר סך הכל התחייבה לרכוש ספינות בלא פחות מ-8.4 מיליארד דולר.

ההתחייבות הנסתרת שאינה נרשמת במאזן החברה

חברת נורוויג'ן קרוז נכנסה למשבר במצב בעייתי מאוד, היא נכנסה למשבר עם הון חוזר שלילי – שהחברה הייתה נוהגת למממן באמצעות הלוואות ועם קופת מזומנים של 252 מיליון דולר בלבד. רק לשם השוואה, בשנת 2020 החברה רשמה הפסד מייצג בניכוי הפחתת נכסים שאינם מוחשיים של 2.4 מיליארד דולר (1.7 מיליארד דולר בניכוי פחת על הספינות), פי 10 מכל קופת המזומנים איתה החברה באה למשבר. אז איך החברה התמודדה עם המצב? פשוט – באמצעות הלוואות, והרבה. החברה לקחה מיליארדי דולרים של הלוואות בריבית שהגיעה גם ל-12% עבור הלוואות עם מועד פירעון של 3 שנים. שינוי די גדול לחברה שרק שנייה לפני המשבר גייסה חוב בריבית של 1.4% ל-15 שנה.

 

ברבעון הראשון של 2021 החברה המשיכה להציג הפסדים ואף ירדה עוד בהכנסות כאשר היא הציגה הכנסות של 3.1 מיליון דולר, שבריר ביחס להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2020, שגם הוא היה עם השפעות קורונה חלקיות. ברבעון הראשון החברה רשמה הפסד מייצג של 721 מיליון דולר, בנטרול הוצאות של 674 מיליון דולר בגין פירעון מוקדם של חוב. ההון החוזר של החברה עומד על 1.97 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון הראשון של 2021 וזה לא כולל את "ההתחייבות הנסתרת" של קרוב לחצי מיליארד דולר בגין רכישת ספינות שהחברה צופה שתממן באמצעות אשראי – אך השאלה היא באיזו ריבית.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דודי 25/05/2021 09:19
    הגב לתגובה זו
    שבראשה עומד כחלון.
מייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר

החברה הגדילה את אחזקות הביטקוין ביותר מ־10,600 מטבעות באמצעות גיוסי הון, בזמן שפרמיית השוק על החברה ממשיכה להצטמצם והיא נערכת לעמידה בהתחייבויות באמצעות קרן רזרבות של 1.4 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

מניית סטרטג'י MicroStrategy Inc 2.63%   נסחרת בעליות שערים לאחר שהחברה דיווחה על רכישה משמעותית נוספת של ביטקוין. החברה, המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם במטבע הקריפטו, הודיעה כי רכשה יותר מ־10,600 מטבעות במהלך שבעה ימים בלבד, בהיקף כולל של כ־963 מיליון דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה מאז חודש יולי.


לפי הנתונים שפרסמה החברה, הביטקוין נרכש במחיר ממוצע של כ־90,600 דולר למטבע, נמוך במעט ממחירי השוק בעת הפרסום. במקביל לרכישה, החברה הנפיקה כ־5.1 מיליון מניות רגילות שמהן גויסו כ־928 מיליון דולר, וכן השלימה גיוס נוסף באמצעות מכירת מניות בכורה תמידיות. המהלך החזיר את תשומת הלב להיקף האחזקות של סטרטג'י, שחצה כעת שווי של 60 מיליארד דולר. עם זאת, יחס השווי של החברה ביחס לנכסי הביטקוין שבידיה המשיך להצטמצם, כאשר פרמיית השוק על החברה ירדה ל־1.1 בלבד - הרמה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה.


הירידה בפרמיה דחפה את הנהלת החברה להכריז על הקמת קרן רזרבות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שנועדה להבטיח תשלומי דיבידנד וריבית בעתיד. מנכ"ל החברה, פונג לה, ציין בחודש נובמבר כי פרמיה הנמוכה מאחד עלולה להצדיק מכירה של חלק מהאחזקות.


האנליסטים מנמיכים ציפיות

במקביל לדיווחים על הרכישות, החלו אנליסטים בשוק להנמיך ציפיות מהחברה. קנטור פיצג'רלד חתכה את מחיר היעד למניה ב־59%, בעוד ברנשטיין הפחיתה את ההמלצה ב־25%, על רקע ירידה של יותר מ־25% במחיר הביטקוין מאז השיא שנרשם באוקטובר. למרות זאת, ההודעה על הרכישות נתפסה כהצהרת אמון מחודשת של החברה במטבע. בשבועיים שקודם לכן רכשה סטרטג'י כמות זניחה של מטבעות בלבד, והמהלך האחרון נחשב בעיני השוק לחזרה לאסטרטגיית קניית־הירידות שאפיינה אותה בעבר.


האנליסטים בקנטור פיצג'רלד ציינו גם כי החברה נוהגת לרכוש ביטקוין כאשר המהלך "מגדיל ערך" מבחינתה, ללא קשר למחיר הנוכחי של המטבע. לדברי האנליסטים, אסטרטגיה זו נותרה בעינה גם לאחר הירידות האחרונות. גם בבית ההשקעות TD Cowen ראו בצעד איתות חיובי. בהערכה שפרסמו כתבו כי משקיעים המאמינים בביטקוין לטווח בינוני וארוך צפויים לראות ברכישה הרחבה מהלך מחזק, בעיקר אם מחיר המטבע יחזור לטפס לרמות השיא.


נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים

טראמפ אישר לאנבידיה למכור לסין שבבים מוחלשים, אבל כצפוי - הסינים לא מוכנים, מבחינתם: הכל או כלום; בינתיים: חברות שבבי ה-AI  מאיצות בזכות תמיכה ממשלתית וכסף מהבורסה הסינית 

רן קידר |

בייג'ין מסרבת להתפשר על שבבים מוחלשים של אנבידיה, ומאיצה את הרחקתה של אנבידיה מהשוק הסיני דרך התקדמות מהירה בייצור מקומי. הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי ארה"ב תאשר ייצוא של שבבי אנבידיה מסוג H200, השני בחוזקתו אחרי בלקוול, ל"לקוחות מאושרים" בסין, תמורת 25% מההכנסות שיועברו לממשל האמריקאי. אבל הסינים לא יסכימו לקבל שבבים נחותים. 

ההחלטה אמורה היתה להחזיר לאנבידיה חלק משוק הסיני, אולם, רגולטורים סיניים כבר הזהירו בעבר חברות טכנולוגיה מקניית גרסאות מוחלשות כמו H20, וטראמפ עצמו הודה כי "סין לא רוצה שבבים נחותים" והנה זה הופך לרשמי - הסינים מסרבים "להצעה" של טראמפ. הממשל יפעל למנוע את ההפצה של שבבים מאנבידיה. אנבידיה, נזכיר ציפתה למכור בקצב של 50 מיליארד דולר בשנה כשברבעוני האחרונים על רקע מלחמת השבבים היקף המכירות הוא - אפס. 

ההסכם בין טראמפ לאנבידיה נועד להקל על מתיחות הסחר בין המדינות, אך הסיכוי שהוא יהפוך לישים הוא נמוך. שבבי H200, שמציעים 141 טרה-פיילופס של עיבוד צף , פי 6 מ-H20, נחסמו קודם לכן תחת מדיניות ביידן מחשש לשימושים צבאיים. טראמפ שינה את הגישה, והעלה את התשלום מ-15% על H20 ל-25% על H200, מה שצפוי להניב לארה"ב 10 מיליארד דולר שנתיים, רק שהסינים אומרים - "הכל או כלום". הם לא מוכנים להיות רוכש נחות, הם לא מוכנים לקבל את המוצר הנחות. 

הרקע למשבר נעוץ במלחמת השבבים שהחלה ב-2022, כאשר ארה"ב הגבילה ייצוא מתקדם מחשש להשפעה על ביטחון לאומי. סין, ששוק השבבים שלה צמח ל-220 מיליארד דולר ב-2025 (גידול של 15% משנה קודמת), הגיבה בתוכנית "Made in China 2025" המעודכנת. המטרה: 50% עצמאות עד סוף השנה, לעומת 15% ב-2019. תוכנית Big Fund III הקצתה 47 מיליארד דולר לקווי ייצור, והממשלה בנתה 40 מרכזי R&D חדשים. ההוצאה על ציוד ייצור זינקה ב-53% בהחצי הראשון של 2025, והייצור המקומי של פוליסיליקון, חומר גלם מרכזי, הגיע ל-80% מהשוק העולמי. חברות כמו עליבאבא, טנסנט ובייטדאנס, שרכשו מיליון שבבי H20 ב-2024, העבירו 45% מאימוני AI מחוץ לסין, בעיקר לארה"ב ואירופה, אך הן חוזרות בהדרגה לחלופות מקומיות.

מעבר לכך, גל של חברות שבבי AI סיניות נמצא במרוץ כשהן מצמצמות את הפער בהדרגה וצופות כי תוך שנים בודדות יגיעו למערכת מלאה שלא תיפול מהקיימות בשוק, גם לא של אנבידיה.