הקרוזים צפויים לחזור באוגוסט; נורוויג'ן קרוז עולה 5%
קרוז המניות של חברת NORWEGIAN CRUISE אחת מחברות השיט הגדולות בעולם עולות כעת ב-5%, זאת לאחר שהחברה פרסמה הערכה שהיא תחזור להוציא משטים לארצות הברית כבר במהלך חודש אוגוסט.
חברות הקרוזים נפגעו קשות מהקורונה עקב הפסקת המשטים בין המדינות, בדומה לחברות התעופה – המכה של חברות השיט קשה כפליים מענפים אחרים שנפגעו במגיפה. הבעיה של אותן החברות היא שחלק ניכר מההוצאות של העסק הן הוצאות הפחת על "הכלים הכבדים" – כלומר הקרוזים אצל חברות השיט והמטוסים אצל חברות התעופה. כתוצאה מכך – כאשר יש ירידה דרסטית בהכנסות, ניתן לצמצם רק חלק מההוצאות; הוצאות השכר והשיווק, בעוד שהכלים הכבדים ממשיכים לצבור בלאי והוצאות אחסנה.
לחברות הקרוזים ישנה עוד בעיה בהתמודדות עם המשבר. בגלל שלבנות ספינת נוסעים בגודל גדול כפי זה זהו הליך מסובך שדורש תכנון מראש, בניית מפעל, ייעוד מראש של קווי ייצור ועבודה שלוקחת זמן רב. לכן, חברות הקרוזים מתחייבות שנים מראש לביצוע רכישה של ספינות נוסעים מיצרניות הספינות. מדובר על התחייבות גדולה מאוד, והתחייבות "נסתרת" שאינה מקבלת ביטוי במאזן אבל במצב עולם הספנות של היום היא ללא ספק התחייבות הרת גורל. נורוויג'ן קרוז לדוגמא, התחייבה לשלם ליצרניות הספינות קרוב לחצי מיליארד דולר במהלך השנה הנוכחית ולמעלה ממיליארד דולר בשנה הבאה כאשר סך הכל התחייבה לרכוש ספינות בלא פחות מ-8.4 מיליארד דולר.
ההתחייבות הנסתרת שאינה נרשמת במאזן החברה
חברת נורוויג'ן קרוז נכנסה למשבר במצב בעייתי מאוד, היא נכנסה למשבר עם הון חוזר שלילי – שהחברה הייתה נוהגת למממן באמצעות הלוואות ועם קופת מזומנים של 252 מיליון דולר בלבד. רק לשם השוואה, בשנת 2020 החברה רשמה הפסד מייצג בניכוי הפחתת נכסים שאינם מוחשיים של 2.4 מיליארד דולר (1.7 מיליארד דולר בניכוי פחת על הספינות), פי 10 מכל קופת המזומנים איתה החברה באה למשבר. אז איך החברה התמודדה עם המצב? פשוט – באמצעות הלוואות, והרבה. החברה לקחה מיליארדי דולרים של הלוואות בריבית שהגיעה גם ל-12% עבור הלוואות עם מועד פירעון של 3 שנים. שינוי די גדול לחברה שרק שנייה לפני המשבר גייסה חוב בריבית של 1.4% ל-15 שנה.
- קרניבל מעלה שוב את תחזית הרווח - למה המניה נופלת ב-5%?
- רויאל קריביאן יורדת ב-3% למרות ביצועים חזקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון הראשון של 2021 החברה המשיכה להציג הפסדים ואף ירדה עוד בהכנסות כאשר היא הציגה הכנסות של 3.1 מיליון דולר, שבריר ביחס להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2020, שגם הוא היה עם השפעות קורונה חלקיות. ברבעון הראשון החברה רשמה הפסד מייצג של 721 מיליון דולר, בנטרול הוצאות של 674 מיליון דולר בגין פירעון מוקדם של חוב. ההון החוזר של החברה עומד על 1.97 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון הראשון של 2021 וזה לא כולל את "ההתחייבות הנסתרת" של קרוב לחצי מיליארד דולר בגין רכישת ספינות שהחברה צופה שתממן באמצעות אשראי – אך השאלה היא באיזו ריבית.
- 1.דודי 25/05/2021 09:19הגב לתגובה זושבראשה עומד כחלון.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה: אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
וויקס מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
