"יום השחרור 2.0" - האם הקטסטרופה של ה-2 באפריל תחזור ב-9 ליולי?

מדיניות המכסים של טראמפ: ההימור שמשתלם (בינתיים)

מדיניות המכסים של ממשל טראמפ, יחד עם משא ומתן קשוח, ממשיכה לצבור הישגים. ההערכות להכנסות ממכסים עד כה עומדות על מעל 100 מיליארד דולר, רובן מגיעות מהיצואנים ולא מהיבואנים או מהציבור האמריקאי, כפי שחזה שר האוצר האמריקאי בסנט, ובניגוד לתחזיות של רבים אחרים. דוגמה בולטת להצלחת אסטרטגיית המשא ומתן של טראמפ היא תגובתה המהירה של קנדה. קנדה התכוונה להטיל מס על שירותים דיגיטליים, כלומר, בפועל, על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות כמו אפל, גוגל, אמזון ומטא, אך התקפלה תוך יומיים בלבד לאחר שטראמפ עצר את המשא ומתן באופן מיידי. 

גם האיחוד האירופי משדר סימני גמישות. באתר בלומברג פורסם כי האיחוד האירופי כבר מקבל עקרונית מכסים אוניברסליים של 10% על כל היבוא, אך עדיין מנסה להחריג כמה סקטורים חשובים לאיחוד, כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסים מסחריים. באיחוד מנסים גם להפחית את המכסים בגובה 25% על מכוניות ו-50% על פלדה ואלומיניום – כל אלה מרכיבים חשובים מאוד לתעשייה האירופית. על פי מקורות המקורבים למשא ומתן, באיחוד האירופי רואים בהסכם כזה משהו שפועל קצת יותר לטובת ארצות הברית, אך "ניתן לחיות איתו". האיום של מכס בגובה 50% על כל המוצרים של האיחוד האירופי, שאמור להיות מוטל ב-9 ביולי אם לא יושג הסדר, עדיין מרחף מעל ראשי האיחוד. איום זה מגמיש עמדות ומוריד את הטון הלוחמני שאפיין את האירופים קודם לכן. הצפי כעת הוא שהסכם ביניים יושג עד ל-9 ביולי, ולאחריו יימשך המשא ומתן. 

אין ספק שהמצב החדש יהיה טוב בהרבה עבור ארצות הברית, הן מבחינת הכנסות גבוהות ממיסים שאינם מוטלים על אזרחי ארצות הברית (המכסים), והן מבחינת תנאי סחר טובים יותר. הרבה ביקורת נמתחה ה על טראמפ ומדיניות המכסים שלו, על ההישגים, משום מה, אנחנו שומעים פחות. בשווקים על כל פנים מגיבים בחיוב: מדדי המניות בשיא כל הזמנים שוב, והירידות של "יום השחרור" נמחקו כאילו לא היו.

• טראמפ לא מוותר: הסכמי סחר עד ה-9 ביולי או מכסים
• וול סטריט עולה והמכסים מתקרבים - מה חושבים האנליסטים?

במקביל, בתי הנבחרים ממשיכים לקדם, לא בלי קשיים, את חוקי המס של המפלגה הרפובליקנית. גם כאן, אלרמיסטים למיניהם חוזים "קטסטרופת חוב בלתי נסבלת", בניגוד לטענות אנשי טראמפ. רק העתיד יגיד מי צודק, אך אולי כדאי גם כאן להתייחס בזהירות יתרה לתחזיות האפוקליפסה.

• בעקבות ביטול המס ברגע האחרון - מניות הסולאר מזנקות
• פאוול מול טראמפ: המאבק על עצמאות הפדרל ריזרב
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מה נסגר עם פאוול? 

בתוך כך, עמדתו של יו"ר הפד', ג'רום פאוול, "לחכות ולראות" הופכת לפחות ופחות הגיונית. לא רק האינפלציה, גם תשואת האג"ח לעשר שנים כבר נמוכה יותר מריבית הפד' – $4.23\%$ לעומת $4.25\%-4.5\%$ – זאת לנוכח המשך התמתנות האינפלציה והיחלשות שוק העבודה. הנתונים השבועיים של דרישות ראשוניות לדמי אבטלה ממשיכים לטפס כמו גם התביעות שמלמדות כי חברות אינן ממהרות להעסיק עובדים חדשים. השבוע יתקבלו נתונים קריטיים מהבחינה הזו:

• יום שלישי: סקר המשרות הפתוחות JOLTS, שצפוי להצביע על עלייה קלה ל-$7.45$ מיליון.

• יום רביעי: סקר ADP, המצביע על שינוי במספר המשרות במגזר הלא חקלאי, עם צפי לעלייה ל-$105,000$.

• יום חמישי (בשל יום העצמאות האמריקאי): דוח התעסוקה הרשמי לחודש יוני, יחד עם התביעות לדמי אבטלה. הצפי כעת הוא לתוספת של $120,000$ משרות בלבד, לעומת $139,000$ בחודש הקודם, ועלייה בשיעור האבטלה ל-$4.3\%$

אם אלו אכן יהיו הנתונים המצב עדיין לא כל כך נורא, אך עדיין מדובר בנתונים שמצביעים על היחלשות מתונה. את החולשה בשוק העבודה ניתן לייחס לשלושה גורמים מרכזיים. ראשית, המדיניות הכלכלית של הממשל: המכסים מקשים על העסקים, ובעיקר אי-הוודאות גורמת לחברות להעסיק פחות עובדים כדי לגדר סיכונים. שנית, ריבית הגבוהה מדי, שמקשה על עסקים ומכבידה על הכלכלה. זהו למעשה הוויכוח בין טראמפ לפאוול: פאוול מאשים את טראמפ באי-וודאות, בעוד טראמפ מאשים את ג'רום "מאוחר מדי" פאוול בכך שהוא מכביד על הכלכלה עם ריבית מהגבוהות בעולם המערבי ללא צורך אמיתי וגורם לנזק אמיתי לכלכלה האמריקאית ומשפיע לרעה על תשלומי החוב של ממשלת ארצות הברית. גורם מעניין נוסף שהוזכר לאחרונה בקשר לחולשה בשוק העבודה הוא התקדמות השימוש בבינה המלאכותית (AI). חברות מפנות יותר ויותר משימות ל-AI על חשבון כוח האדם האנושי. לא מעט חברות כבר הודיעו על פיטורים על רקע התרחבות השימוש בבינה מלאכותית, וחברות אחרות ממעטות להעסיק עובדים חדשים כשיותר ויותר משימות עוברות לידי המחשבים. קשה להעריך עד כמה ההשפעה של הבינה המלאכותית כבר ממשית ובפועל, אך נראה שהיא מתחילה להגיע. 

מלבד החולשה בשוק העבודה, נרשמות ירידות גם במדדי הייצור השונים. הריבית הגבוהה מדי מכבידה גם על שוק הדיור, שאינו מצליח להתאושש. כל זה, נכון לעכשיו, אינו מצליח להוציא את הפד' מעמדת ה"נחכה ונראה", למרות שמתחילים להישמע קולות אחרים בתוך הפד'. במילים פשוטות – ירידת תשואות, התקררות שוק העבודה, קיפאון בשוק הדיור והתמתנות האינפלציה מעניקות לפד' שפע סיבות להורדת ריבית. ייתכן שבקרוב הפד' כבר לא יוכל להתעלם מדרישות הנשיא (שבפועל אולי רק מעכבות את הורדת הריבית).

ה-9 ביולי: שידור חוזר של ה-2 באפריל?

האם ה-9 ביולי יהיה שידור חוזר של ה-2 באפריל (יום "השחרור")? לפני ה-2 באפריל כתבנו כאן שכדאי לנקוט במשנה זהירות. גם אז השוק היה באופוריה, אם כי לא כמו עכשיו, וטראמפ הפתיע את כולם עם מכסים גבוהים בהרבה מהצפוי, והשוק צנח במהירות שיא. 

בינתיים, כהרגלו, טראמפ משדר מסרים סותרים ביחס לצפוי ב-9 ביולי. לדבריו, הוא "לא צריך" לתת זמן נוסף, אך הוא אולי כן יעשה זאת. ייתכן, אומר טראמפ, שמדינות שלא יגיעו להסכם פשוט יקבלו מכתב המפרט את המכסים שישלמו. שר האוצר האמריקאי מאיים גם הוא על מדינות שלא יגיעו להסכם כי יקבלו את המכסים שהוכרזו ב-2 באפריל. המדינה האחרונה שקיבלה איומים היא יפן. טראמפ אמר שהיא אולי פשוט תקבל "מכתב" לאחר שלא הסכימה להתחייב לייבוא אורז מארצות הברית, למרות מחסור קיים במדינה במוצר, לדבריו. האם האיום נועד להשיג מטרה ספציפית, כמו במקרה של קנדה שמיהרה להתקפל? קשה לדעת, אך נראה סביר להניח שלפחות ביחס לכמה מהמדינות יוטלו מכסים נוספים. האם אנו צפויים להתרסקות דומה למה שחווינו בחודש אפריל?

להערכתי, איננו צפויים לתרחיש דומה לקראת ה-9 ביולי, וזאת אף אם אכן חלק או כל המכסים יחזרו, מכמה סיבות. ראשית, בשוק כבר מפנימים שהמכסים אינם "סוף העולם" כפי שחוזים רואי השחורות, שחזרו עד השפל הגדול של שנות השלושים של המאה הקודמת כדי לתת תוקף לתחזיות האפוקליפסה. זהו בסך הכל שינוי מדיניות מיסוי. האם אין לו השפעה? ודאי שיש, כמו לכל שינוי מדיניות כלכלי, אך לא כזה שיהרוס את כל המערכת הכלכלית ויפיל את הכלכלה האמריקאית למיתון עמוק. למרות סימני חולשה פה ושם לא ניתן להגיד שהמשק האמריקאי קרוב אפילו למיתון. חברות משקיעות עשרות מיליארדי דולרים בפרויקטים חדשים, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית, האבטלה אמנם מטפסת אבל נמצאת הרבה מתחת ל-5%, והתוצר ברבעון השני צפוי להתקרב ל-4%. בהסתכלות חצי שנתית שכוללת את נתוני הרבעון הראשון אנחנו מדברים על צמיחה שנתית של כ-2% - צמיחה סבירה, אם כי לא משקפת את מלוא הפוטנציאל של המשק האמריקאי. על כל פנים, שום דבר שמזכיר מיתון עמוק. לאחר שאנחנו חיים כבר כמה חודשים עם מכסים של 10% ניתן להעריך שגם מכסים גבוהים יותר לא יביאו למיתון כזה.

שנית, בשוק כבר מבינים שטראמפ והצוות שלו אינם משוגעים, ושבסופו של דבר לא כל הצהרה שלו הופכת למדיניות בפועל, ושהם לא ינקטו בצעדים שיביאו לנזק קטסטרופלי לכלכלה האמריקאית. כך, גם אם יוכרזו מכסים, אפשר לקיים משא ומתן גם אחרי הדקה התשעים ואפילו אחרי הפנדלים. שום דבר אינו סגור אף פעם, וכל דבר פתוח למשא ומתן כדי להגיע ל"דיל" – מילה שטראמפ אוהב כמעט כמו שהוא אוהב את המילה "מכסים".

עונת הדוחות: הרבעון השני בפתח, סימנים לאופטימיות

שני גורמים מנוגדים ישפיעו על עונת הדוחות של הרבעון השני שנפתחת בקרוב, במיוחד על שולי הרווח. ראשית, הציפיות בשוק הן להשפעה שלילית של המכסים על רווחי החברות. כך לדוגמה, נייקי דיווחה על צפי לפגיעה של עד מיליארד דולר בעקבות המכסים. ציפיות נמוכות אינן דבר שלילי בעונת הדוחות; ההפך. כך חברות מצליחות "להכות" את הציפיות המונמכות, כך שייתכנו הרבה הפתעות חיוביות. מהצד השני, הבינה המלאכותית צפויה להשפיע גם כאן, להביא להתייעלות ולשפר את שולי הרווח.

חברת Factset בדקה את תחזיות החברות עצמן ויצאה עם מסקנה אופטימית. מתוך $500$ חברות ה-S&P 500 ישנן 110 חברות שפרסמו תחזית רווח למניה לרבעון השני: $59$ עם עדכון שלילי לתחזית ו-$51$ עם עדכון חיובי. נשמע רע? לא ממש. כאמור, חברות אוהבות תחזיות שליליות שהן יכולות לנפץ. לכן, אחוז החברות ש"מכות את הצפי" הוא על פי רוב מעל $70\%$. מה בכל זאת כדאי לבדוק? את המגמה לעומת השנים הקודמות. בעוד שמספר החברות המורידות תחזיות לקראת הדוחות שווה פחות או יותר לממוצע בשנים האחרונות (מעט מעל הממוצע בחמש השנים האחרונות ומעט מתחת לממוצע בעשר השנים האחרונות), אם מסתכלים על אחוזים, אז ממוצע החברות עם תחזיות חיוביות גבוה בהרבה מהשנים האחרונות, וממוצע החברות עם תחזית שלילית באחוזים נמוך משמעותית מהשנים האחרונות. כלומר, החברות אופטימיות יותר בממוצע. למרות המכסים, המלחמות, ירידה בתוצר ברבעון הראשון, כמו גם היחלשות שוק העבודה, מדדי הייצור ועוד, החברות מרגישות די בטוחות בעצמן לקראת הרבעון הבא. סיבה נוספת לאופטימיות?