האבטלה בבריטניה בשיא של 4 שנים - איך יגיב הבנק?
אפילו הבריטים איבדו משאננותם: שיעור האבטלה מטפס ל4.6% הרמה הגבוהה ביותר ב-4 שנים האחרונות, במקביל נרשמת האטה בקצב עליית השכר; בנק אנגליה נמצא בין הפטיש לסדן - האם להמשיך בהפחתות הריבית ולחזק את הכלכלה גם במחיר של התפרצות אינפלציונית נוספת ופיחות בפאונד?
שוק העבודה הבריטי, עמוד התווך של הכלכלה מציג סימני היחלשות דרמטיים ומעורר דאגה. נתונים שפורסמו השבוע על ידי הלשכה הבריטית לסטטיסטיקה (ONS) חושפים כי שיעור האבטלה בממלכה טיפס ל-4.6%, לעומת 4.5% ברבעון הקודם והגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז קיץ 2021. במקביל, מספר המשרות הפנויות צנח ב-63 אלף, מספר המועסקים בשכר התכווץ ב-109 אלף בחודש מאי בלבד, וקצב גידול השכר הממוצע התמתן ל-5.2% בקצב שנתי, לעומת ציפיות של 5.3% נתונים שמעידים על היחלשות דרמטית בשוק העבודה - פחות גיוס עובדים, פיטורים נרחבים ותשלום שכר שלא תואם לעליית המחירים במשק.
על רקע זה, הלירה הבריטית נחלשת מול מטבעות מובילים והבנק המרכזי של אנגליה ניצב בפני דילמה: האם להמשיך בהפחתות הריבית, שעומדת כיום על 4.25% אחרי ארבע הורדות רצופות מה שעשוי להחליש עוד יותר את המטבע ולתרום לעליית מחירים (כלומר לגרום לאינפלציה)
או להשהות את הורדות הריבית אבל אז לגרום להכבדה על המשק החלש כבר ככה מה שעשוי לגרום להאטה כללית (סטגפלציה). במקביל, הממשלה נמצאת תחת לחץ מהציבור ומהעסקים למצוא פתרונות. אבל היא במקום להקל הגבירה את הלחץ כשקידמה לאחרונה תכנית מיסוי חדשה, הכוללת העלאה של דמי
הביטוח הלאומי ב־25 מיליארד פאונד. דבר שמקשה עוד יותר על עסקים קטנים ועל העובדים.
היחלשות שוק העבודה: נתונים מדאיגים
העלייה בשיעור האבטלה ל-4.6% מסמנת שינוי מגמה חד בשוק העבודה הבריטי, שנהנה מיציבות יחסית מאז ההתאוששות שרשם ממשבר הקורונה.
הנתון, המייצג כ-1.6 מיליון מובטלים, משקף התמתנות בביקוש לעובדים, כאשר עסקים מקפיאים גיוסים ומצמצמים כוח אדם על רקע חוסר ודאות כלכלית. הירידה החדה במשרות הפנויות 63 אלף פחות לעומת הרבעון הקודם שהגיעה לרמה של כ-870 אלף משרות פנויות בלבד משרטטת תמונה מטרידה -
המעסיקים מפטרים את מי שלא חיוני לעסק, הם הרבה יותר זהירים בגיוס עובדים וכמעט ולא מעניקים העלאות שכר. בנוסף, צניחה של 109 אלף עובדים ברשומות השכר בחודש מאי לבד שזה הקיצוץ החריף ביותר מאז שיא משבר הקורונה מעוררת זיכרונות קשים מימי אי-הוודאות של סגרי הקורונה
שבהם נשלחו עשרות אלפים הביתה, ומאותתת על גל פיטורים שהולך ומתהווה בשבועות האחרונים במגזר הפרטי.
- המפלגה הקיקיונית שבישרה על המהפך ההיסטורי בכלכלת בריטניה ומה קרה היום לפני 75 שנה
- עסקת ענק: בריטניה תספק לנורבגיה ספינות מלחמה ב-10 מיליארד פאונד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כורעים תחת נטל דמי הביטוח הלאומי
המשבר בשוק העבודה הבריטי לא התפתח בן לילה, אפשר להפנות אצבע מאשימה לשתי החלטות כבדות משקל שהטיל הממשל על המשק לפני כחודשיים, והותירו את העסקים - במיוחד הקטנים והבינוניים - תחת נטל כלכלי כבד. ההחלטה הראשונה הייתה העלאה חדה של 25 מיליארד פאונד בדמי הביטוח הלאומי (NICs) מהלך שפגע ישירות בכמיליון עסקים ברחבי הממלכה שנדרשו להפריש סכומים משמעותיים כל חודש. הממשל הבריטי הקפיץ את דמי הביטוח הלאומי כדי לגייס כספים במהירות למימון הוצאות ממשלתיות מה שייקר משמעותית את עלויות ההעסקה במיוחד עבור חברות שצריכות הרבה ידיים עובדות.
במקביל לצעד הראשון, הממשלה
גם דחפה להעלות ב-6.7% את שכר המינימום הלאומי כך שיגיע ל-11.44 פאונד לשעה חוק שיחול על כל העובדים מעל גיל 21. אמנם המטרה המוצהרת הייתה לשפר את רמת החיים של העובדים בשכר הנמוך, אבל כמו בכל אל"ף בי"ת של כלכלה כשמתערבים גורמים לתוצאות הופכיות - העלייה בעלויות
השכר עבור בעלי העסקים, שרבים מהם כבר התקשו להחזיק את הראש מעל המים גרמה לפיטורים המוניים - מה שפגע בסופו של יום באזרח הקטן.
השילוב ההרסני של שתי הרפורמות האלה הכה בעוצמה בענפים שחייבים כוח אדם כמו קמעונאות, מסעדנות, מלונאות ושירותים אישיים, שבהם שולי הרווח קטנים ממילא. עסקים קטנים, כמו בתי קפה או חנויות מקומיות, נאלצו להתמודד עם הוצאות חדשות שלא יכלו להעביר ללקוחות מבלי לאבד אותם. התוצאה? הקפאת גיוסים, פיטורים, ואפילו סגירת עסקים במקרים קיצוניים.
- פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
- סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
סורן תירו, מאיגוד רואי החשבון של אנגליה כינה את החודש בשם "אפריל האיום" כינוי שמנסה להכניס במילים את גודל המכה שספג המשק. לדבריו, "עלויות ההעסקה זינקו
בצורה דרמטית, והמעסיקים נאלצים להגיב בצמצום כוח האדם והפסקת גיוסים. אם הממשלה לא תתערב ותפעל להפוך את הרפורמות אנחנו נעמוד בפני גל פיטורים נוסף שיתפשט בכל רחבי המדינה".
"אפריל
האיום" מטיל אימה במיוחד על אזורים שבהם ענפים כמו קמעונאות ומסעדנות הם המעסיקים הגדולים, כמו בצפון אנגליה, וויילס וסקוטלנד. שם, הירידה במשרות הפנויות שהגיעה ל- 18% בקמעונאות ו-22% במסעדנות בהשוואה לשנה הקודמת, מאיימת לא רק על הכלכלה המקומית, אלא גם על המרקם
החברתי. עסקים שפעם היו עמוד תווך בקהילה צריכים עכשיו לפטר עובדים ותיקים או להקפיא תוכניות התרחבות, מעבר לחוסר הוודאות הכלכלית אליו גולשים משפחות רבות זה יוצר מתחים רבים בתוך עיירות בהן כולם מכירים את כולם.
בנק אנגליה: בין הפטיש לסדן
בנק אנגליה שהוריד את הריבית ל-4.25% בארבע הפחתות רצופות, נמצא עכשיו על פרשת דרכים. מצד אחד, שוק העבודה מאט והאינפלציה נמוכה יחסית (2.3%), מה שדוחף את הבנק להמשיך להוריד
את הריבית כדי לעודד את הכלכלה, שצפויה לצמוח רק ב-1.1% השנה לפי תחזיות קרן המטבע. אבל מהצד השני, יש סיכונים גדולים: מתיחות בסחר העולמי, בעיקר בגלל מדיניות הסחר של ארצות הברית שמונעת מהמכסים של ממשל טראמפ יכולה לגרום למחירים לעלות שוב. מה שמעלה את הסיכון לסטגפלציה
כלומר זה יכול ליצור מצב בו הכלכלה בקושי גדלה, האבטלה עולה, והמחירים ממשיכים לטפס. אנליסטים חושבים שהבנק עשוי להמתין עם ההורדה הבאה של הריבית כדי לבחון נתונים נוספים בפגישה שלו בחודש הבא.
- 1.עזבו אתכם מהשטויות הכלכליות מה עם פלשתין (ל"ת)אנונימי 10/06/2025 12:15הגב לתגובה זו
המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
שבוע אחרי ש נובה 4.45% גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8% 425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב.
ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.
יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%.
אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%.
- קמטק מדווחת על הכנסות של כ-123 מיליון דולר וצופה המשך צמיחה
- עכשיו זה רשמי - הנפקת אקסס בסין נדחית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.
כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.