סין ארהב טראמפ; קרדיט: רוי שיינמןסין ארהב טראמפ; קרדיט: רוי שיינמן

סין שוקעת בדפלציה: מכסי טראמפ דוחפים את הכלכלה למלחמת מחירים פנימית

בייג'ין מנסה להזרים סחורות שיועדו לארה"ב לשוק המקומי, אך המהלך מוביל לקריסת מחירים, שחיקת רווחיות ואיום ממשי על משרות של מיליוני עובדים בענפי היצוא

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה סין

המכסים החדשים שיזם ממשל טראמפ על מוצרים סיניים, בשיעור של עד 145%, הובילו לעצירת הזמנות מצד לקוחות אמריקאים ולמשבר עמוק בשרשרת הייצוא של סין. כתגובה, הרשויות המקומיות וחברות הענק של התחום הקמעונאי הדיגיטלי, כולל JD.com, טנסנט ודואיין (האפליקציה הסינית של טיקטוק), מנסות להזרים את הסחורות שנותרו לשוק הסיני, בניסיון לצמצם את הנזק.


JD.com אף התחייבה להשקיע 200 מיליארד יואן (כ-28 מיליארד דולר) בקידום מכירת סחורות שיועדו במקור לשוק האמריקאי, תוך הנחות חדות של עד 55%. שר הסחר הסיני, שנג צ'יופינג, הדגיש את השוק המקומי כ"מנגנון בלימה חיוני" מול זעזועים חיצוניים, אך בפועל המהלך הזה מוביל למלחמת מחירים עזה שפוגעת ברווחיות היצרנים ומסמנת את חזרת הדפלציה לסין.


הצפת השוק הסיני בסחורה זולה יוצרת תגובת שרשרת מסוכנת: מחירי הצריכה נחלשים, הרווחיות נשחקת, וחברות רבות מתקשות לשרוד. לפי גולדמן זאקס, יותר מ-16 מיליון משרות, כ-2% מכוח העבודה בסין,  תלויות בייצור שמיועד לארה"ב. הפסקת ההזמנות משם מאלצת יצרנים למכור בהפסד, לדחות תשלומים לספקים, ולהקטין את כוח האדם.


בעוד שהממשל הסיני נמנע בשלב זה מהשקת תוכניות תמרוץ גדולות, האינדיקטורים הכלכליים מאותתים על היחלשות ברורה: מדד המחירים ליצרן (PPI) ירד בחודש מרץ ב-2.5%, החודש ה-29 ברציפות של ירידות, וצפוי להמשיך ולהתכווץ. מדד המחירים לצרכן (CPI) גם הוא עבר לטריטוריה שלילית. 

כל זה קורה במקביל למשבר מתמשך בשוק הנדל"ן, לפגיעה באמון הצרכני, ולחולשה בשוק העבודה העירוני. שוקי היצוא היו אחד העוגנים של סין בעשור האחרון, שאיפשרו לה לאזן את ההאטה בצריכה המקומית ולהתמודד עם בועת הנדל"ן המתפוצצת. כעת, עם הפגיעה הקשה ביצוא לארה"ב וביטול מנגנון הפטור (de minimis) שממנו נהנו חברות כמו שיין ו-TEMU, נוצר ואקום כלכלי שסין מתקשה למלא.


גורמים בממשל, כמו הפרופ' ג'סטין לין מאוניברסיטת פקין, סבורים שסין שומרת בידיה קלפים משמעותיים: מדיניות פיסקלית ומוניטרית שיכולה להיות מופעלת במקרה הצורך. אך לעת עתה, הממשלה מנסה להציג את המחירים הנמוכים כ"כרית רכה לחיסכון משפחתי", ולא כמשבר. 

בפועל, התחושה בשטח שונה. ככל שיותר חברות מצמצמות פעילות, מפטרות עובדים או פשוט נסגרות, החשש בשווקים גובר. אנליסטים במורגן סטנלי ובנומורה מעריכים כי אם לא תגיע התערבות ממשלתית של ממש, המשק הסיני עלול להיכנס להאטה ממושכת, ואף להפסיד את יעד הצמיחה של 5% שהציבה הממשלה לשנת 2025. הניסיון "לבלוע" פנימה את הייצור שנדחה מבחוץ אולי מצליח לעכב קריסה מיידית, אך הוא יוצר פערים חדשים, בייחוד במחירים, ברווחיות ובשוק העבודה. נכון לעכשיו, ההפסדים שהיו אמורים להיות זמניים נראים כמו מגמה שצפויה ללוות את סין לכל אורך השנה הקרובה.

קיראו עוד ב"גלובל"


סין בוחנת שיחות, אך דורשת מארה"ב להסיר את המכסים קודם


סין הודיעה לפני מספר ימים כי היא בוחנת את ההצעה של ארצות הברית לפתוח בשיחות על המכסים, מה שמעורר תקווה להפחתת המתיחות במלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. ההצהרה, שהגיעה ממשרד המסחר הסיני ביום חמישי בערב (אחרי סגירת המסחר), הובילה מיד לעליות בשווקים. לפי משרד המסחר הסיני, "בכירים אמריקאים הביעו שוב ושוב נכונות לנהל משא ומתן עם סין בנושא המכסים", וכרגע "סין בוחנת את ההצעות". אבל למרות הנכונות לבחינה, בייג'ינג שומרת על קו תקיף: "מלחמת המכסים הופעלה חד-צדדית על ידי ארה"ב. אם ארה"ב רוצה לדבר, היא צריכה להראות כנות, לבטל את המכסים החד-צדדיים ולתקן את דרכה".


באותה נשימה, המשרד הסיני ביקר את האמריקאים על כך ש"הדליפו שוב ושוב מידע לא מדויק" לגבי התאמות אפשריות במכסים, והזהיר ש"מי שאומר דבר אחד ועושה את ההפך – לא יצליח לכפות על סין ולקבל תוצאה במשא ומתן". צריך לחשוב גם על הדינמיקה של האירועים - עבר חודש מאז טראמפ הטיל את פצצת המכסים, כשבפועל החברות לא מחכות ופונו לאלטרנטיבות. ככל שהזמן עובר, הפגיעה גדלה והיכולת לשקם תהיה קשה ואורכה ואולי במצבים מסוימים לא אפשרית. חברות שהחליטו להעביר את הרכישות מסין למדינות אחרות בגלל מלחמת הסחר, לא יעבירו שוב לסינים. 

במקביל בסין יש תנועה חזקה מאוד למעבר למוצרים שאינם אמריקאיים, וזו מגמה שפוגעת בחברות אמריקאיות. סין לא יושבת על המדוכה ופועלת במישורים נוספים ולא בטוח שהיא תתגמש בקלות, במיוחד כשהיא כבר נפגעה ויש לה נזק שהאמריקאים לא יכולים לפצות עליו.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 05/05/2025 11:07
    הגב לתגובה זו
    טוב עושה טראמפ.
  • 1.
    אלון 05/05/2025 10:32
    הגב לתגובה זו
    צריך להכניס את סין למשבר כלכלי שירדו מעץ גניבת זכויות יוצרים גניבת הים מויאטנם והפיליפינים איומי טאיוואן ומניפולציות בשוק הסחורות.
ירידות שווקים (דאל אי)ירידות שווקים (דאל אי)
באפט אמר

אינדיקטור באפט בשיא של 223%: אזהרה לשוק המניות האמריקאי

המדד המפורסם של וורן באפט מצביע על הערכת יתר קיצונית בוול סטריט היסטוריה מלמדת שמה שקורה אחר כך לא תמיד נעים, אבל זה לא אומר שהעליות לא יכולות להמשיך 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה וורן באפט

שוק המניות האמריקאי זינק קרוב ל-40% מאז אפריל. השיאים נשברים, מניות הטכנולוגיה מובילות, מניות ה-AI מזנקות על רקע מהפכה שצפויה לשפר את הרווחים של הארגונים. אך מנגד יש כבר "קולות של בועה". חזרנו לבסיס - לוורן באפט. לבאפט יש אינדיקטור על שמו: "אינדיקטור באפט" שקל לחישוב ומלמד אם השוק יקר או לא.  על פי האינדיקטור השוק היום מתומחר ביתר, הוא יקר.  אפילו מאוד יקר. מצב מאוזן הוא 1005, והשוק מתמחר ב-223%. 

הכתבה הבאה תתמקד בפרמטר זה בלבד, תסביר את מנגנונו, תסקור את היסטוריתו ותנתח את משמעותו בהקשר הנוכחי, תוך שמירה על ניתוח אובייקטיבי וממוקד.

מהו אינדיקטור באפט?

אינדיקטור באפט, הידוע גם כיחס שווי שוק לתוצר מקומי גולמי, הוא כלי הערכה בסיסי שמאפשר למשקיעים להעריך את רמת התמחור הכוללת של שוק המניות ביחס לכלכלה האמיתית. בפשטות, הוא מחושב על ידי חלוקת שווי השוק הכולל של כל המניות הנסחרות בארצות הברית, כפי שמשוקף במדדים בתוצר המקומי הגולמי (GDP) השנתי.

התוצאה מוצגת כאחוזים: אם היחס עומד על 100%, שווי השוק שווה בדיוק לגודל הכלכלה. רמות נמוכות מצביעות על הזדמנויות קנייה, שכן השוק נראה זול יחסית לייצור הכלכלי. לעומת זאת, רמות גבוהות מעידות על ניפוח, שבו מחירי המניות מתנתקים מהבסיס הכלכלי ומסתכנים בירידה.

המדד אינו מדויק כמו כלים מתקדמים יותר, שכן הוא מתעלם מגורמים כמו ריביות, אינפלציה או השפעות גלובליות והוא גם לא לוקח בחשבון שהמניות הנסחרות בוול סטריט הן גלובליות, כלומר אין בהכרח קשר ישיר בין התוצר האמריקאי לשווי החברות. 

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.