מתרבות האינדקציות לפגיעה ממשית בכלכלה בעקבות מדיניות המכסים

מה ישפיע על השוק בשבוע הקרוב?

יחסית לתנודתיות שחווינו בשבועות האחרונים בימים האחרונים נרשמת רגיעה מסוימת, אך קשה לומר שאנחנו אחרי הסערה. השוק החזיר את רוב הירידות מאז הכרזת המכסים ב-2 באפריל אחרי חמשה ימי עליות רצופים ב-SP500, וזאת עקב ריכוך הטון של טראמפ ביחס למכסים וההבטחה שהוא לא מתכוון לפטר את פאוול, אבל כולם עדיין מאד דרוכים לקראת ההמשך, ובעיקר לא ממש בוטחים בניהול של טראמפ והצוות שלו. בשבוע הקרוב ישנם ארבעה אירועים מרכזיים שיכולים לשנות שוב את מצב הרוח כלפי מעלה או כלפי מטה – הדוחות, קריאת התמ"ג לרבעון הראשון, מדד האינפלציה ה-PCE ודו"ח התעסוקה.

4 מבין 7 המופלאות יפרסמו את דוחותיהן הכספיים לרבעון הראשון, וזאת בנוסף לכמות הגדולה ביותר של חברות ה-SP500 לשבוע אחד. השבוע העמוס ביותר תמיד יכול לשנות את מצב הרוח של המשקיעים לכאן או לכאן, אך אם לשפוט לפי השבוע הקודם ייתכן שההשפעה תהיה פחותה מהרגיל. שתיים משבע המופלאות פרסמו בשבוע שעבר את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון – טסלה פספסה בענק וזינקה, גוגל היכתה את התחזיות בגדול ודשדשה, אבל לשתי החברות הייתה השפעה מזערית על השוק בכללותו שהמשיך לנוע יותר לפי ההתפתחויות בזירה הפוליטית. ייתכן שהמספרים העדכניים בדוחות פחות רלוונטיים למצב רוח המשקיעים שבעיקר חוששים לגבי העתיד. החברות לא סיפקו יותר מידי מידע חדש בנוגע להמשך, בטח לא ביחס לכלכלה בכללותה, כשכל אחת מהן מתמודדת עם קשיים ספציפיים משל עצמה.

האירוע הבא הוא קריאת התוצר לרבעון הראשון שתתפרסם ביום רביעי. הציפיות הן לתוצר חלש מאד, על סף קפאון. התוצר לא צפוי להיות שלילי כפי שרמז מדד ה"תוצר עכשיו" של שלוחת הפד' באטלנטה שמשקף יותר מגמה כללית מאשר נתונים אמיתיים. קונצנזוס האנליסטים כרגע מצביע על צמיחה של 0.4% לעומת 2.4% ברבעון הקודם.

 בנוסף, כמו תמיד בשבוע בו חלים הימים הראשונים בחודש הבא מפורסמים נתוני התעסוקה. טראמפ טוען שבעקבות ההכרזות על הפרויקטים החדשים ומעבר של חברות רבות לייצור בארצות הברית שכמות עצומה של משרות הולכת ונוצרת, אבל על פי התחזיות הנוכחיות נראה שגם נתוני התעסוקה, לפחות ביחס לאפריל, צפויים להיות חלשים, אולי אפילו חלשים מאד. זה יתחיל ביום שלישי עם סקר המשרות הפתוחות – JOLTS – שאמור להראות ירידה קלה ל-7.48 מיליון. ה-ADP – סקר המשרות החדשות – שיפורסם ביום רביעי, צפוי להיות חלש משמעותית מהחודש הקודם עם 123 אלף לעומת 155 אלף. דו"ח התעסוקה עצמו יפורסם כרגיל ביום שישי הראשון של החודש, וגם פה הכלכלנים צופים ירידה חדה. לעומת 228 אלף משרות שנרשמו החודש הקודם, הרבה מעל הצפי, צפוי תיקון חד כלפי מטה עם 129 אלף משרות בלבד, אם כי אחוז האבטלה לא אמור לטפס על פי התחזיות הנוכחיות, שאם תתממשנה הוא ישאר על 4.2%. צירוף של תוצר נמוך וחולשה בשוק העבודה עלולים להיות שליליים לשווקים שרגישים לכל סימן של השפעה שלילית של מדיניות המכסים של טראמפ. מצד שני מדד האינפלציה המעודף על הפד' ה-PCE צפוי להצביע על ירידה משמעותית באינפלציה בהמשך למדד המחירים לצרכן האחרון.יחד עם זאת, הריבית לא צפויה לרדת בקרוב. נכון לעכשיו השוק צופה שלמרות הלחצים של טראמפ הריבית תישאר על כנה בשבוע הבא, אך עם סיכוי של מעל 50% של הורדת ריבית באמצע יוני. המגמה, עם זאת, היא ירידה בסיכויים להורדת ריבית ביוני, עם 54.4% לעומת 65% לפני חודש.

• 51 מיליארד דולר בשנה - המכסים על תרופות יפגעו בכיס של החולים
• שיין וטמו מעלות מחירים - כמה הישראלים יושפעו?

מה שיכול לתת רוח נגדית לחששות מהמכסים זה הכרזות על הסכמי סחר ו\או הקלה חד צדדית אמריקאית. ביום שני לאחר המסחר הודיע הווארד לוטניק שר המסחר ואחד מהתומכים המובהקיםם ביותר של מדיניות המכסים כי חברות המיבאות רכבים ישלמו רק את ה-25% על הרכבים עצמם ולא יצטרכו לשלם מכסים אחרים כמו אלו על אלומיניום או על המדינות השונות, והמכסים שכבר נגבו יוחזרו רטרואקטיבית. גם המכס בגובה 25% על חלקי חילוף לרכבים שאמור להיכנס לתוקף בתחילת מאי יותאם עם אפשרות להחזרי מס לפחות בשנתיים הקרובות. לטניק כינה זאת "נצחון גדול למדיניות הסחר של טראמפ" כשחברות שמייצרות רכבים בארצות הברית תזכנה להקלות. מי שנחשב ליריבו של לוטניק, והקול המתון בממשל ביחס למכסים, שר האוצרו בסנט אמר שהממשל קרוב מאד לכמה הסכמי סחר שיסגרו ככל הנראה עוד השבוע או בשבוע הבא. הוא מנסה לזרוע אופטימיות עם התבטאויות בנוגע להתקדמות בשיחות עם יפן דרום קוריאה והודו.

גם טראמפ עצמו מנסה להקל על מצב הרוח של האמריקאים שמודאגים יותר ויותר כפי שבא לידי ביטוי בסקרי דעת הקהל ובנתונים "הרכים" עליהם כתבנו בשבוע שעבר, ואמר שהוא שוקל הפחתות מס הכנסה ואולי אפילו "ביטול לחלוטין" של מס לאנשים עם הכנסות שנתיות מתחת ל-200 אלף דולר בשנה – רוב משלמי המיסים האמריקאיים. קשה לראות איך ההכנסות ממכסים שבינתיים לא ממש מרשימות כולו לכסות קיצוצי מס כאלה. מכל מקום, נראה שלמרות העליות האחרונות ההתבטאויות האלו מתקבלות בהרבה חשדנות בציבור שבינתיים לא ממש פיתח ביטחון ביחס להבטחות של טראמפ והצוות שלו. 

המכסים מתחילים לנשוך - גם בארצות הברית וגם בסין

הסיבה הישירה והעיקרית לירידה הצפויה בתוצר הם המכסים. בראש ובראשונה החששות מפני המכסים, שכן השפעתם הממשית עדיין לא הגיעה למלוא עוצמתה בחודש אפריל. לפי הוול סטריט ג'ורנל אי הוודאות כבר גורמת למנכ"לים של חברות לבטל טיסות, להשהות פרויקטי בניה ולהאט העסקת עובדים חדשים. 

• החוזים במגמה מעורבת; אנבידיה נחלשת
• החוזים במגמה מעורבת - מה צפוי בוול סטריט?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אבל מלבד החששות התיאורטיים והסנטימנט השלילי, מתרבות האינדקציות גם לפגיעה ממשית בכלכלה. ברחבי הרשת מתפרסמות תמונות על מחסנים ריקים בנמלים שהיו פעם עמוסים עד אפס מקום עם קונטיינרים מסין. לא רק תמונות. לפי הפיננשל טיימס ההזמנות למכולות ולהעברת סחורות בדרך האוויר העביר צונחות כבר כעת עקב המכסים האסטרונומיים על סין. כך לדוגמה, התנועה הנכנסת לנמל לוס אנג'לס (אחד הנמלים המרכזיים לסחורה שמגיעה מסין) בשבוע שיסתיים ב-10 למאי צפויה להיות נמוכה בכ-36% מהשבוע המקביל לפני שנה. המשמעות של פחות משלוחים במאי זה פחות מוצרים על המדפים ביוני. בפגישה עם טראמפ הזהירו מנכלי חברות כמו וול מארט וטארגט כי צפויים מדפים ריקים בקרוב אם לא יהיו שינויים במדיניות המכסים בקרוב. מצד שני יבוא הגז הנוזלי האמריקאי לסין יבש כמעט לחלוטין, זאת בנוסף לביטול הזמנות של מטוסים מחברת בואינג, וכן ביטול של ייבוא סחורות חקלאיות ועוד, תופעות המזכירות את תקופת הקורונה. 

בסנט אמר שמתנהלים שיחות עם סין (בניגוד להכחשות הסיניות) אך הקשיח לאחרונה שוב את הטון, ואומר שרגיעה במלחמת הסחר תלויה בנכונות של הסינים לנקוט בצעדים מתאימים. סין מצידה מנסה להפגין עוצמה ונחישות, אך אין ספק שגם במקרה שלה מדובר בפגיעה ממשית בכלכלה, אולי אף יותר מארצות הברית, ושוב, גם פה מתחילות להצטבר אינדקציות לכך. לאחרונה נשמעת הטענה שהיצוא לארצות הברית מהווה רק 2.2% מהתוצר של סין, לכן ההשפעה בפועל על סין הרבה פחות חמורה ממה שניתן היה לחשוב, אבל זה נתון מטעה. ראשית פגיעה בתוצר של 2.2% היא פגיעה חמורה מאד. שנית זה לא לוקח בחשבון נזק היקפי. סגירה של מפעל יוצרת מובטלים שיפסיקו לאכול במסעדות או לרכוש מוצרים חדשים, מה שעלול לפגוע במעגלים נוספים. הכלכלה הסינית אמנם פחות תלויה בצריכה המקומית מאשר כלכלות מערביות, אבל "פחות" אין משמעותו "בכלל לא". 

גם בבנק היפני נומורה לא מסכימים עם הטענה שהפגיעה בתוצר היא לא משמעותית. התוצר הישיר מהיצוא לארצות הברית הוא אמנם רק 2.2%, אך היצוא לארצות הברית מהווה סך של 14.7% מהיצוא הסיני, 15.2% אם מחשבים יצוא עקיף דרך הונג קונג, ואם מוסיפים דרכים עוקפות נוספות מגיעים כבר ל-20.6% מהיצוא. כלכלה מבוססת ייצוא לא יכולה לצאת ללא פגע מפגיעה חמורה בחמישית מהיבוא. גם הבנק היפני מדגיש את העובדה שעצירה משמעותית של היצוא לא תסתכם רק בפגיעה הישירה ב-2.2% מהתוצר אלא תתרחב למעגלי השפעה נוספים, במיוחד לסקטור השירותים שתומך ביצוא המוצרים. 

 לא רק ביפן מודאגים ביחס לסין. בגולדמן זאקס טוענים ש-16 מיליון משרות סיניות נמצאות בסכנה עקב המכסים. הסינים מצידם משדרים נחשיות וממשיכים לטעון שהם "ילכו עד הסוף". הממשל הסיני גם מביע בטחון בכך שיצליח להשיג את יעד הצמיחה של 5%, אם יהיה צורך, גם בעזרת תמריצים ממשלתיים מסיביים.

הסיבות של טראמפ ליציאה למלחמת הסחר בסין נראות מוצדקות לפחות בחלקן. סחר חופשי עובד, ראוי ורצוי כשהוא מתבצע מצד שני הצדדים בצורה הוגנת, ואז השוק היעיל ינווט את המשאבים והשימוש בהם למקומות הנכונים, ולא כאשר צד אחד מנצל את הצד השני ונוקט בפרקטיקות סחר לא הוגנות. אבל כידוע במלחמת סחר כולם מפסידים, גם הצודקים. נראה שככל שנמשיך במסלול ההתנגשות הנוכחי, הכאב לכל המעורבים יהיה לא פשוט בכלל.