נורוויג'ן קרוז צונחת 4% למרות רבעון חזק: תחזית מאכזבת לשנת 2025
הרווח למניה הכפיל את הצפי והגיע ל-26 סנט; אך החברה חוזה רווח של 2.05 דולר למניה ב-2025, מתחת לתחזיות וול סטריט
מניית חברת הקרוזים נורוויג'ן קרוז ליין הולדינגסNorwegian Cruise Line 1.51% צונחת בכ-4% למרות שהחברה דיווחה על תוצאות טובות מהצפוי ברבעון הרביעי של 2023 והצביעה על ביקוש צרכני חזק. החברה רשמה רווח של 26 סנט למניה על הכנסות של 2.1 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, כאשר האנליסטים צפו לרווח של 11 סנט למניה בלבד. עם זאת, תחזית הרווח השנתית של החברה לשנת 2025, העומדת על 2.05 דולר למניה, נמוכה מתחזיות וול סטריט שעמדו על 2.09 דולר למניה.
נורוויג'ן דיווחה על ביקוש
חזק להפלגות לאורך 2025 ואל תוך 2026, כאשר מכירות הכרטיסים המוקדמות בסוף הרבעון הרביעי הסתכמו ב-3.2 מיליארד דולר. לרבעון הראשון של 2024, החברה צופה רווח של 8 סנט למניה, בהתאם לציפיות השוק.
אנליסט חברת Truist, פטריק שולס, טען כי תחזית
החברה ל-2025 "שמרנית בצדק", מה שמאפשר לה להציג תוצאות טובות מהצפי במהלך השנה, בהנחה שהמגמות החיוביות בענף יימשכו. שולס ממליץ "קנייה" על המניה עם מחיר יעד של 35 דולר.
מניות חברות השיט נמצאות תחת לחץ בתקופה האחרונה, לאחר שרשמו ראלי בשנים האחרונות. מניית נורוויג'ן צנחה ב-11% במהלך שני ימי מסחר בשבוע שעבר, בעקבות התבטאות של שר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק. לוטניק מתח ביקורת חריפה על ענף השיט בראיון לפוקס ניוז, כשאמר: "האם ראיתם פעם ספינת קרוזים עם דגל אמריקאי בירכתיים? אף אחת מהן לא משלמת מסים... כל מכליות הענק, אף אחת לא משלמת מסים... כל האלכוהול הזר. אין מסים. זה יסתיים תחת דונלד טראמפ".
- קרניבל מעלה שוב את תחזית הרווח - למה המניה נופלת ב-5%?
- רויאל קריביאן יורדת ב-3% למרות ביצועים חזקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, החברה ממשיכה להציג סימני חוזק תפעוליים, כאשר הביקוש להפלגות נותר איתן והמכירות המוקדמות מצביעות על המשך מגמה חיובית. התחזית השמרנית ל-2025 עשויה לאפשר לחברה להפתיע לטובה במהלך השנה.
- 1.לרון 28/02/2025 11:10הגב לתגובה זומכרתי CCL RCL שעשו טובנשאר עם NCLH בשער אופטי נמוך! תרדאוסיףתעלה אמכור חצי! מלבד זאת חשבתם שטראמפ 2.0יהיה שונה מטראמפ 1.0 אז חשבתםעכשיו מיסים אחכ פאוולמאבק איתנים.....שוב! ובהמשך סין תתנקם בהחרמת טסלהלא המלצה! אני לא בטסלה מאז סוף קדנצית ביידן
לארי אליסון (אורקל)מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
בנק ישראל מוטרד מחוק הגיוס, למה מניות הטכנולוגיה יורדות למרות צמיחה חדה ולמה התשואות עולות כשהריבית יורדת; עידן אזולאי, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי מנתח את השווקים
לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא לא חושש להביע את דעתו הנחרצת על חוק הגיוס שעומד כעת על הפרק. התגובה החריגה והישירה של בנק ישראל לחוק הגיוס מסמנת שהדיון הוא אינו “רק” ויכוח חברתי-ערכי, אלא סוגיה ביטחונית עם מחיר מקרו-כלכלי מדיד. בבנק ישראל שמים מספרים על השולחן: העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של אדם סביב גיל 30 מוערכת בכ־38 אלף ש״ח, כאשר כ־80% מהעלות היא אובדן תפוקה מיידי והיתרה קשורה לפגיעה עתידית בפריון בגלל הפסד ניסיון וקידום בעבודה. במילים פשוטות, מילואים הם “מס” לא מתוכנן על שוק העבודה גם בגלל ימי עבודה שנגרעים כאן ועכשיו, וגם בגלל ההשפעה המצטברת על מסלולי קריירה ופריון.
בנק ישראל מציג את הפוטנציאל טוען שהרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לשירות חובה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי המשקי והאישי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים. לפי האומדנים שמובאים בהודעה, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ־7,500 גברים חרדים (תרחיש שמתגלגל לאורך זמן לכ־20 אלף חיילי חובה נוספים) עשויה לאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים ולהקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד ש״ח (כ-0.4% תוצר). אם בנוסף, הגיוס גם מגדיל לאורך זמן את ההשתתפות והתעסוקה של הגברים החרדים לאחר השירות, בנק ישראל מעריך שתוספת ההכנסה יכולה להגיע עד כ־14 מיליארד ש״ח לשנה (כ־0.7% תוצר). כלומר, יש כאן לא רק חיסכון בעלות ביטחונית עקיפה, אלא גם אפשרות לשיפור צד ההיצע של המשק. היינו, יותר עובדים, יותר מיומנויות ויותר הכנסות ממסים.
אלא שכאן מגיעה הביקורת המרכזית. לפי בנק ישראל, נוסח החוק במתכונתו הנוכחית “לוקה בחסר” מאחר ויעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים והתמריצים/סנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה, כך שלא בטוח שאפילו היעדים הצנועים יושגו. אם החוק יעבור כלשונו, הוא לא ישנה מהותית את היקף הגיוס ולכן ישמר את מודל המילואים הרחב ואת הנזק המצטבר לשוק העבודה. בנק ישראל כותב מפורשות שהעברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים עם “עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות” שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממיסים. לכל זה עלולה להיות גם השלכה על מדיניות הריבית. בנק ישראל לא קובע “הריבית תעלה בגלל החוק”, אבל הוא כן מסמן את ערוצי ההעברה שמעניינים את שוק האג״ח ואת ההחלטות המוניטריות.
חוק שלא מפחית מילואים משמר פגיעה בצד ההיצע (תוצר פוטנציאלי/פריון), מגדיל עלויות תקציביות ומקטין גביית מסים, שילוב שמרחיב את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה, גם אם האינפלציה “על הנייר” מתמתנת, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להצדיק הקלה מהירה. הוא יעדיף לראות שהמשק לא מחליק לתרחיש של עלייה בגירעון המבני שעלולה להעלות את פרמיות הסיכון ולהשפיע על שער החליפין והתשואות. במילים אחרות, החוק עלול להאריך את התקופה שבה הריבית נשארת גבוהה יחסית, או לכל הפחות לצמצם את מרחב התמרון להורדות, משום שהבסיס המאקרו־פיסקלי והביטחוני נשאר כבד.
בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, למרות שכוחות רבים (פוליטיקאים, תקשורת) מושכים את הדיון בחוק לזירה הפוליטית, הרי שההשלכות שלו נמצאות בשטח הכלכלי והחברתי. ככל שהמענה לצרכים הצבאיים והכלכליים הנוכחיים יהיה מועט, כך הנזק שיגרם למשק הישראלי הוא רב יותר. הזמן לשינוי הוא עכשיו. בעצם מזמן.
