הבחנה בין ני"ע נסחרים לני"ע שאינם נסחרים
במסגרת הרפורמה במס הישיר נקבעו - בין היתר - כללי מס ושיעורי מס ייחודיים לרווחי הון ריאליים, ממימוש ניירות ערך "הנסחרים בבורסה".
בדרך כלל, אין קושי מיוחד לאבחן אלו ניירות ערך נסחרים ואלו אינם נסחרים בבורסה, אך כלל זה איננו חל בהכרח על ניירות ערך מסוימים (כגון אגרות חוב שהונפקו על ידי תאגידים תושבי חוץ).
לצורך כך, נכללה שורת הגדרות "מתוחכמות", בצו מס הכנסה (קביעת בורסה), התשס"ד-2004, עד כדי כך שהגולם קם על יוצרו.
בין היתר, נקבע בצו האמור כי גם "שוק מוסדר" יחשב בדרך כלל לבורסה, ואולם לגבי ניירות ערך זרים יהא להוראה זו תוקף רק משנת המס 2005 ואילך, אלא אם כן המדובר בשוק מוסדר במדינה גומלת.
ומהו "שוק מוסדר"?
למונח זה נקבעה בצו מערכת הגדרות כדלהלן:
"שוק מוסדר" - כל אחד מאלה:
(1) מסחר מעל הדלפק בארה"ב בנייר ערך הכלול ברשימה שמפרסם ארגון הסוחרים בניירות ערך בארה"ב (NASKAQ).
(2) מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר באגרות חוב, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל, והכל אם נקבעו בו כללים והוראות לכל אחד מאלה:
(א) היקף ההנפקה, החזקה מינימאלית באגרות החוב על ידי הציבור לאחר ההנפקה לגבי מספר המחזיקים, שיעור ההחזקה ושווי ההחזקה באגרות החוב.
(ב) העברת התמורה או אגרות החוב ורישום הפעולה.
(ג) תנאים להפסקת המסחר באגרות החוב, מחיקת אגרות חוב מהמסחר וכן חידוש המסחר באגרות החוב.
עם הגדרות שכאלו, אנשי המקצוע יתקשו בוודאי לגבש את תכלית החקיקה ומתקבל הרושם כי אפילו המומחים ברשות המסים החלו להרים ידיים.
כפועל יוצא מכך, הוציאה רשות המסים בישראל הנחיה, לפיה אגרות חוב שהונפקו ע"י תאגידים תושבי חוץ יוכלו להיחשב "ניירות ערך זרים הנסחרים בבורסה" אך ורק אם לפחות שלושה עושי שוק (כאלו שמצוטטים במערכות בינלאומיות להפצת מידע פיננסי, כגון "בלומברג" או "רויטרס") נקבו במחירן.
לקוראים שטרם תש כוחם נוסיף שתי הערות אלו:
1. לניירות ערך זרים (הזכאים להקלות מס לפי הוראות סעיף 105יא. לפקודת מס הכנסה) ייחשבו בדרך כלל גם עסקאות עתידיות בניירות ערך זרים, הנסחרות בבורסה מחוץ לישראל.
2. בשנות המס 2003 ו-2004 יבואו בגדר ניירות ערך זרים (הזכאים להקלות מס לפי הוראות הסעיף האמור) גם אגרות חוב, שהוצאו על ידי "מדינת חוץ או רשות שלטונית במדינה כאמור", וכן יחידות או תעודות השתתפות שהנפיקה קרן נאמנות תושבת חוץ, שאישרה "הרשות המוסמכת במדינה שבה הוצאו".
עד כאן על הגדרות מעורפלות שהריבון מרבה לעשות בהן שימוש, ולא נותר לנו אלא לאחל למשקיעים שישכילו לפלס את דרכם במבוך הפיסקאלי, שמא יצללו כעופרת בנחשולי החקיקה האדירים.