האם נעלם הקסם? הכנסות מג'יק ירדו והרווח צנח

ירידה של 6% בהכנסות ל-15.5 מ' ד' ורווח 163 א' ד', לעומת 718 א' ד' במקביל. דבר המנכ"ל: "למרות רבעון חלש, במיוחד באירופה, הישגנו צמיחה משמעותית במכירות היישומים וכן בהכנסות מתחזוקה ותמיכה"
שרון שפורר |

מג'יק תעשיות תוכנה, ספקית טכנולוגיה חדשנית לפיתוח ואינטגרציה עסקיים, פרסמה היום (ג') את התוצאות לרבעון שהסתיים ב-31 במארס 2005. התוצאות מעידות על ירידה של 6% בהכנסות ברבעון הראשון ל-15.50 מיליון דולר לעומת 16.45 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2004.

מכירות רישיונות התוכנה של החברה במהלך הרבעון החולף הסתכמו ב-4.87 מיליון דולר, ירידה של 11% לעומת 5.46 מיליון דולר שרשמה החברה ברבעון הראשון של 2004. מכירות היישומים ברבעון הסתכמו ב-2.21 מיליון דולר, גידול של 33% בהשוואה ל-1.66 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-3.55 מיליון דולר, גידול של 27% לעומת 2.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2004. נתונים אלה משקפים את מאמציה המוגברים של החברה לשמירת לקוחות וטיפוח נאמנותם. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-4.88 מיליון דולר, ירידה של 25% מ-6.53 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מרווח הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-60%, לעומת מרווח של 61% ברבעון המקביל של 2004. החברה דיווחה גם על הכנסה אחרת בסך 1.17 מיליון דולר בחברת הבת שלה AAOD.

ובשורה התחתונה. הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-163,000 דולר (או 1 סנט למניה), לעומת 718,000 דולר (או 2 סנט למניה למניה) ברבעון הראשון של 2004.

ברבעון הראשון של 2005 היוותה אירופה 40% מסך ההכנסות החברה, ואילו צפון אמריקה ויפאן היוו 30% ו-20% מהכנסות החברה, בהתאמה. שאר מדינות העולם היוו 10% מסך ההכנסות ברבעון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו יהש 3.45%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.