האם נעלם הקסם? הכנסות מג'יק ירדו והרווח צנח

ירידה של 6% בהכנסות ל-15.5 מ' ד' ורווח 163 א' ד', לעומת 718 א' ד' במקביל. דבר המנכ"ל: "למרות רבעון חלש, במיוחד באירופה, הישגנו צמיחה משמעותית במכירות היישומים וכן בהכנסות מתחזוקה ותמיכה"
שרון שפורר |

מג'יק תעשיות תוכנה, ספקית טכנולוגיה חדשנית לפיתוח ואינטגרציה עסקיים, פרסמה היום (ג') את התוצאות לרבעון שהסתיים ב-31 במארס 2005. התוצאות מעידות על ירידה של 6% בהכנסות ברבעון הראשון ל-15.50 מיליון דולר לעומת 16.45 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2004.

מכירות רישיונות התוכנה של החברה במהלך הרבעון החולף הסתכמו ב-4.87 מיליון דולר, ירידה של 11% לעומת 5.46 מיליון דולר שרשמה החברה ברבעון הראשון של 2004. מכירות היישומים ברבעון הסתכמו ב-2.21 מיליון דולר, גידול של 33% בהשוואה ל-1.66 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-3.55 מיליון דולר, גידול של 27% לעומת 2.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2004. נתונים אלה משקפים את מאמציה המוגברים של החברה לשמירת לקוחות וטיפוח נאמנותם. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-4.88 מיליון דולר, ירידה של 25% מ-6.53 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מרווח הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-60%, לעומת מרווח של 61% ברבעון המקביל של 2004. החברה דיווחה גם על הכנסה אחרת בסך 1.17 מיליון דולר בחברת הבת שלה AAOD.

ובשורה התחתונה. הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-163,000 דולר (או 1 סנט למניה), לעומת 718,000 דולר (או 2 סנט למניה למניה) ברבעון הראשון של 2004.

ברבעון הראשון של 2005 היוותה אירופה 40% מסך ההכנסות החברה, ואילו צפון אמריקה ויפאן היוו 30% ו-20% מהכנסות החברה, בהתאמה. שאר מדינות העולם היוו 10% מסך ההכנסות ברבעון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.