האם נעלם הקסם? הכנסות מג'יק ירדו והרווח צנח
מג'יק תעשיות תוכנה, ספקית טכנולוגיה חדשנית לפיתוח ואינטגרציה עסקיים, פרסמה היום (ג') את התוצאות לרבעון שהסתיים ב-31 במארס 2005. התוצאות מעידות על ירידה של 6% בהכנסות ברבעון הראשון ל-15.50 מיליון דולר לעומת 16.45 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2004.
מכירות רישיונות התוכנה של החברה במהלך הרבעון החולף הסתכמו ב-4.87 מיליון דולר, ירידה של 11% לעומת 5.46 מיליון דולר שרשמה החברה ברבעון הראשון של 2004. מכירות היישומים ברבעון הסתכמו ב-2.21 מיליון דולר, גידול של 33% בהשוואה ל-1.66 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-3.55 מיליון דולר, גידול של 27% לעומת 2.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2004. נתונים אלה משקפים את מאמציה המוגברים של החברה לשמירת לקוחות וטיפוח נאמנותם. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-4.88 מיליון דולר, ירידה של 25% מ-6.53 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מרווח הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-60%, לעומת מרווח של 61% ברבעון המקביל של 2004. החברה דיווחה גם על הכנסה אחרת בסך 1.17 מיליון דולר בחברת הבת שלה AAOD.
ובשורה התחתונה. הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-163,000 דולר (או 1 סנט למניה), לעומת 718,000 דולר (או 2 סנט למניה למניה) ברבעון הראשון של 2004.
ברבעון הראשון של 2005 היוותה אירופה 40% מסך ההכנסות החברה, ואילו צפון אמריקה ויפאן היוו 30% ו-20% מהכנסות החברה, בהתאמה. שאר מדינות העולם היוו 10% מסך ההכנסות ברבעון.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
