אורזים וזזים: מינויים חדשים במשק

עמי בן דב מונה למנהל מכירות של חברת מחלבות גד בארה"ב. חברת IFN הודיעה על מינויו של בעז פינקלשטיין למנהל מכירות לתחום eIMS. ושני משנים חדשים למנכ"ל קבוצת קידום
שרון שפורר |

* עמי בן דב מונה בימים אלה למנהל מכירות של חברת מחלבות גד בארצות הברית. בן דב שימש בעבר כסגן נשיא של חברת "אומני תעשיות מזון" וכמנהל השיווק של "דומינוס פיצה" ישראל.

חברת "מחלבות גד" נכנסת לראשונה לתחום ייצוא גבינות לארצות הברית ופתחה משרד מכירות בארצות הברית. החברה מנהלת משא ומתן להחדרת מוצרי "מחלבות גד" לרשתות שיווק המזון המובילות בארצות הברית. רשת וול מארט, קוסקו ואלברסון.

* חברת IFN מערכות העוסקת בפיתוח יישומים והטמעת פתרונות מתקדמים בתחום ניהול ידע ותוכן ותהליכי עבודה עסקיים, הודיעה היום על מינויו של בעז פינקלשטיין למנהל מכירות לתחום eIMS בחברה. במסגרת תפקידו יהיה בעז אחראי על מכירת פתרונות eIMS, בתחום ניהול מידע ותהליכים לארגונים.

בעז פינקלשטיין, בן 40, בעל תואר MBA מטעם המכללה למנהל, בעל ניסיון רב בתחום מערכות תכנה ארגוניות. בתפקידו הקודם כיהן למעלה מ-11 שנים כמנהל מכירות בחברת לביא טיימטק. קודם לכן מילא מספר תפקידים במשרד הביטחון.

* עדי סופר, מנכ"ל קבוצת קידום הודיעה על שינוי במבנה המטה הניהולי של הקבוצה ועל המינויים של עזרי משורר ושל איילה עמיאל למשנים למנכ"ל קבוצת קידום.

עזרי משורר (38), בוגר תואר ראשון בניהול וכלכלה ותואר שני מוסמך במינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א, עובד בקבוצה החל משנת 1998. בתפקידיו הקודמים בקבוצה שימש משורר כחשב, כמנהל כספים וכאמור לאחרונה מונה למשנה למנכ"ל. בתפקידו אחראי משורר על כל הפעילות הפיננסית של הקבוצה כולה הכוללת את החברות: קידום לך תצטיין, לחמן ו"וול סטריט בי"ס לאנגלית.

איילה עמיאל (35), מונתה למשנה למנכ"ל קבוצת קידום. עמיאל, בוגרת תואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת תל אביב, שימשה עד כה כמנכ"ל קידום לך תצטיין. בתפקידה החדש תעסוק עמיאל בעיקר בפעילות השוטפת של החברות הבנות, בקביעת האסטרטגיה השיווקית של הקבוצה, כמו גם במבנה הארגוני והמשאב האנושי, עליו מושתתת הצלחתה של החברה כמו גם של לקוחותיה. מינויה של עמיאל יסייע למנף את יכולותיה של הקבוצה כולה כקבוצת החינוך הגדולה ביותר בישראל.

* חברת Xor טכנולוגיות הודיעה היום על מינויו של אורן הלוי (ממוק) לראש צוות פתרונות שליטה ובקרה לרשתות.

במסגרת תפקידו יוביל הלוי את צוות העבודה ב-Xor, לביצועי מומחה בתחום שליטה ובקרה במכלול פתרונות הרשת, כולל Element Managers, Network Managers וכן מוצרים מתקדמים לניהול ביצועים וניתוח QoS. צוות שליטה ובקרה בחברת קסור טכנולוגיות, מטפל הן בהטמעה של פתרונות והן בביצוע פיתוחים ייעודיים ללקוחות מסביב לפתרונות השונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.