אורזים וזזים: מינויים חדשים במשק
* עמי בן דב מונה בימים אלה למנהל מכירות של חברת מחלבות גד בארצות הברית. בן דב שימש בעבר כסגן נשיא של חברת "אומני תעשיות מזון" וכמנהל השיווק של "דומינוס פיצה" ישראל.
חברת "מחלבות גד" נכנסת לראשונה לתחום ייצוא גבינות לארצות הברית ופתחה משרד מכירות בארצות הברית. החברה מנהלת משא ומתן להחדרת מוצרי "מחלבות גד" לרשתות שיווק המזון המובילות בארצות הברית. רשת וול מארט, קוסקו ואלברסון.
* חברת IFN מערכות העוסקת בפיתוח יישומים והטמעת פתרונות מתקדמים בתחום ניהול ידע ותוכן ותהליכי עבודה עסקיים, הודיעה היום על מינויו של בעז פינקלשטיין למנהל מכירות לתחום eIMS בחברה. במסגרת תפקידו יהיה בעז אחראי על מכירת פתרונות eIMS, בתחום ניהול מידע ותהליכים לארגונים.
בעז פינקלשטיין, בן 40, בעל תואר MBA מטעם המכללה למנהל, בעל ניסיון רב בתחום מערכות תכנה ארגוניות. בתפקידו הקודם כיהן למעלה מ-11 שנים כמנהל מכירות בחברת לביא טיימטק. קודם לכן מילא מספר תפקידים במשרד הביטחון.
* עדי סופר, מנכ"ל קבוצת קידום הודיעה על שינוי במבנה המטה הניהולי של הקבוצה ועל המינויים של עזרי משורר ושל איילה עמיאל למשנים למנכ"ל קבוצת קידום.
עזרי משורר (38), בוגר תואר ראשון בניהול וכלכלה ותואר שני מוסמך במינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א, עובד בקבוצה החל משנת 1998. בתפקידיו הקודמים בקבוצה שימש משורר כחשב, כמנהל כספים וכאמור לאחרונה מונה למשנה למנכ"ל. בתפקידו אחראי משורר על כל הפעילות הפיננסית של הקבוצה כולה הכוללת את החברות: קידום לך תצטיין, לחמן ו"וול סטריט בי"ס לאנגלית.
איילה עמיאל (35), מונתה למשנה למנכ"ל קבוצת קידום. עמיאל, בוגרת תואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת תל אביב, שימשה עד כה כמנכ"ל קידום לך תצטיין. בתפקידה החדש תעסוק עמיאל בעיקר בפעילות השוטפת של החברות הבנות, בקביעת האסטרטגיה השיווקית של הקבוצה, כמו גם במבנה הארגוני והמשאב האנושי, עליו מושתתת הצלחתה של החברה כמו גם של לקוחותיה. מינויה של עמיאל יסייע למנף את יכולותיה של הקבוצה כולה כקבוצת החינוך הגדולה ביותר בישראל.
* חברת Xor טכנולוגיות הודיעה היום על מינויו של אורן הלוי (ממוק) לראש צוות פתרונות שליטה ובקרה לרשתות.
במסגרת תפקידו יוביל הלוי את צוות העבודה ב-Xor, לביצועי מומחה בתחום שליטה ובקרה במכלול פתרונות הרשת, כולל Element Managers, Network Managers וכן מוצרים מתקדמים לניהול ביצועים וניתוח QoS. צוות שליטה ובקרה בחברת קסור טכנולוגיות, מטפל הן בהטמעה של פתרונות והן בביצוע פיתוחים ייעודיים ללקוחות מסביב לפתרונות השונים.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
