פחת מואץ ועכשיו
כדי לשמור על מגמות העלייה במשק הישראלי יש לעודד את המגזר היצרני והתעשייתי אשר מספק מקומות עבודה רבים למשק. אחת האפשריות שהוכיחה את עצמה היא האפשרות לפחת מואץ בתעשייה.
מצבו של המשק הישראלי ממשיך ומשתפר: בשנת 2004 עלה התוצר הגולמי ב- 4.2%. חשובה יותר היא העובדה שלאחר 3 שנים של ירידות, עלה התוצר הגולמי לנפש ב- 2.4%. כדי לשמור על מגמות העלייה ואף להגדילן אנו חייבים לעודדן, ומכאן, לעודד את המגזר היצרני והתעשייתי אשר מספק מקומות עבודה רבים למשק. אחת האפשריות שהוכיחה את עצמה היא האפשרות לפחת מואץ בתעשייה. בשנת 1991 הנהיג שר האוצר דאז, יצחק מודעי ז"ל, תקנות אשר אפשרו לחברות לדרוש פחת מואץ לשנים 1991-1994. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל מראים כי צעד זה היה בין הגורמים המרכזיים אשר הביאו להגדלת ההשקעות בתעשייה, בעשרות אחוזים ולהגדלת מספר המועסקים בתעשייה באותה תקופה. חלה עלייה חדה בהשקעות בתעשייה משנת 1991 עד שנת 1994, השנים שבהם יושמו התקנות, וחלה ירידה חדה בשיעור העלייה בהשקעות בשנים 1995-1996 ואף ירידה של ממש בשנים שלאחר מכן. צעד זה השפיע גם על מספר המועסקים בתעשייה. בשנים 1989-1990, לפני החלת התקנות, הייתה ירידה במספר המועסקים. בשנת 1991, השנה שבה יושמו התקנות, הייתה עלייה של 4.1% במספר המועסקים, עלייה אשר נמשכה בשנים שלאחר מכן, כמעט במקביל לתקופת התקנות (את העלייה בשנת 1995 אפשר להסביר בכך שלקראת סיום תוקף התקנות בשנת 1994 קנו חברות רבות ציוד חדש, ואת גיוס העובדים להפעלת הציוד ביצעו בשנת 1995). משנת 1996 אנו עדים לצמצום חד בשיעור העלייה ואף לירידה בשיעור המועסקים בשנים שלאחר מכן. לאור נתונים אלה, ובהתחשב באבטלה הגבוהה השוררת במשק, הוגשה על ידי הכותב לפני חודשיים הצעת חוק אשר אם תתקבל, תאפשר לחברות אשר יבצעו השקעות בציוד בשנים 2005 ו-2006 לדרוש שהפחת בשנת 2006 יהיה בשיעור של 100%. יודגש כי הסדר זה מהווה דחיית מס בלבד, ואין בו עלות תקציבית כלשהי מצד הממשלה. הפחתה מלאה לצורכי מס של ההשקעה בציוד בשנה אחת תחסוך לחברות תשלום מס בשנת 2006 ותעזור בתזרים המזומנים שלהם. את הכסף שהתפנה ולא שולם כמס יוכלו להשקיע ברכישת ציוד חדש או באמצעים אחרים אשר יתרמו לצמיחת העסק. קבעתי שדרישת הפחת המואץ תדחה לשנת 2006, כדי למנוע פגיעה בהכנסות המדינה לשנה הנוכחית. צעד זה יאפשר לחברות להחליף ציוד מיושן בציוד חדיש יותר, להביא לשיפור טכנולוגי, ולהעלות את פריון העובדים במשק. הביקוש לעובדים במשק יגדל, הן מצד החברות אשר ייצרו את הציוד, והן מצד החברות אשר ייקנו את הציוד ויזדקקו לידיים עובדות על מנת להפעילו. קופת המדינה, במקום לשלם דמי אבטלה והשלמת הכנסה למובטלים, תזכה בגביית מס מוגדלת עקב הגדול בצמיחה וממיסוי שכרם של העובדים החדשים אשר יקלטו בתעשייה. הנהגת פחת מואץ בתעשייה הנה צעד משלים למדיניות האוצר כפי שמתבטאת בחוקי עידוד נוספים אשר מטרתם עידוד הצמיחה. כפי שציינתי קודם, מתן פחת מואץ אינו עולה לתקציב המדינה ומכאן יתרונו כגורם מעודד צמיחה. בהכירי את החשיבות ששר האוצר בנימין נתניהו נותן לעידוד צמיחת המשק וצמצום האבטלה תוך שמירת מסגרת התקציב, אני משוכנע כי יתמוך בהצעת חוק זו בכל לבו.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
