פחת מואץ ועכשיו

מצבו של המשק הישראלי ממשיך ומשתפר: בשנת 2004 עלה התוצר הגולמי ב- 4.2%. חשובה יותר היא העובדה שלאחר 3 שנים של ירידות, עלה התוצר הגולמי לנפש ב- 2.4%. כדי לשמור על מגמות העלייה ואף להגדילן אנו חייבים לעודדן, ומכאן, לעודד את המגזר היצרני והתעשייתי אשר מספק מקומות עבודה רבים למשק. אחת האפשריות שהוכיחה את עצמה היא האפשרות לפחת מואץ בתעשייה.

בשנת 1991 הנהיג שר האוצר דאז, יצחק מודעי ז"ל, תקנות אשר אפשרו לחברות לדרוש פחת מואץ לשנים 1991-1994. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל מראים כי צעד זה היה בין הגורמים המרכזיים אשר הביאו להגדלת ההשקעות בתעשייה, בעשרות אחוזים ולהגדלת מספר המועסקים בתעשייה באותה תקופה.

חלה עלייה חדה בהשקעות בתעשייה משנת 1991 עד שנת 1994, השנים שבהם יושמו התקנות, וחלה ירידה חדה בשיעור העלייה בהשקעות בשנים 1995-1996 ואף ירידה של ממש בשנים שלאחר מכן.

צעד זה השפיע גם על מספר המועסקים בתעשייה. בשנים 1989-1990, לפני החלת התקנות, הייתה ירידה במספר המועסקים. בשנת 1991, השנה שבה יושמו התקנות, הייתה עלייה של 4.1% במספר המועסקים, עלייה אשר נמשכה בשנים שלאחר מכן, כמעט במקביל לתקופת התקנות (את העלייה בשנת 1995 אפשר להסביר בכך שלקראת סיום תוקף התקנות בשנת 1994 קנו חברות רבות ציוד חדש, ואת גיוס העובדים להפעלת הציוד ביצעו בשנת 1995). משנת 1996 אנו עדים לצמצום חד בשיעור העלייה ואף לירידה בשיעור המועסקים בשנים שלאחר מכן.

לאור נתונים אלה, ובהתחשב באבטלה הגבוהה השוררת במשק, הוגשה על ידי הכותב לפני חודשיים הצעת חוק אשר אם תתקבל, תאפשר לחברות אשר יבצעו השקעות בציוד בשנים 2005 ו-2006 לדרוש שהפחת בשנת 2006 יהיה בשיעור של 100%. יודגש כי הסדר זה מהווה דחיית מס בלבד, ואין בו עלות תקציבית כלשהי מצד הממשלה.

הפחתה מלאה לצורכי מס של ההשקעה בציוד בשנה אחת תחסוך לחברות תשלום מס בשנת 2006 ותעזור בתזרים המזומנים שלהם. את הכסף שהתפנה ולא שולם כמס יוכלו להשקיע ברכישת ציוד חדש או באמצעים אחרים אשר יתרמו לצמיחת העסק. קבעתי שדרישת הפחת המואץ תדחה לשנת 2006, כדי למנוע פגיעה בהכנסות המדינה לשנה הנוכחית.

צעד זה יאפשר לחברות להחליף ציוד מיושן בציוד חדיש יותר, להביא לשיפור טכנולוגי, ולהעלות את פריון העובדים במשק. הביקוש לעובדים במשק יגדל, הן מצד החברות אשר ייצרו את הציוד, והן מצד החברות אשר ייקנו את הציוד ויזדקקו לידיים עובדות על מנת להפעילו. קופת המדינה, במקום לשלם דמי אבטלה והשלמת הכנסה למובטלים, תזכה בגביית מס מוגדלת עקב הגדול בצמיחה וממיסוי שכרם של העובדים החדשים אשר יקלטו בתעשייה.

הנהגת פחת מואץ בתעשייה הנה צעד משלים למדיניות האוצר כפי שמתבטאת בחוקי עידוד נוספים אשר מטרתם עידוד הצמיחה. כפי שציינתי קודם, מתן פחת מואץ אינו עולה לתקציב המדינה ומכאן יתרונו כגורם מעודד צמיחה. בהכירי את החשיבות ששר האוצר בנימין נתניהו נותן לעידוד צמיחת המשק וצמצום האבטלה תוך שמירת מסגרת התקציב, אני משוכנע כי יתמוך בהצעת חוק זו בכל לבו.