ויטלי פלוטינסקי בהרצאה בכנס הגדול של הצפון קרדיט יחצויטלי פלוטינסקי בהרצאה בכנס הגדול של הצפון קרדיט יחצ

פיזור גלובלי, יתרון מקומי ואזהרה מפיקדונות - המסרים של בכירי שוק ההון

בכנס הפיננסי בצפון הדגישו אורי קרן ממור ומתן שטרית מהפניקס את החשיבות של תיק השקעות מפוזר, את יתרון ההיכרות עם השוק המקומי, ואת הסיכונים שבהסתמכות על פיקדונות וקרנות כספיות לטווח הארוך

תמיר חכמוף | (3)
נושאים בכתבה אנליסטים

מאות רבות של תושבי חיפה והצפון נכחו שלשום באולם תיאטרון הצפון בכנס הפיננסי הגדול של הצפון, בהובלת חברת S.F.P, חברה לתכנון פיננסי הוליסטי המנהלת ומפקחת על נכסים בהיקף של מעל 3.5 מיליארד שקל, ובהשתתפות בכירי עולם ההשקעות בישראל. האירוע, שנערך במטרה להעניק לציבור הרחב כלים מעשיים להתנהלות פיננסית נכונה בכל תנאי שוק, כלל הרצאות של ויטלי פלוטינסקי, בעלים ומנכ"ל משותף ב-SPF, אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל, ומתן שטרית, הכלכלן הראשי בקבוצת הפניקס.

אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי, מור גמל אמר במהלך הכנס: "בתחילת 2024, הקונצנזוס היה להשקיע רק בארה"ב, תוך ציפייה למספר הורדות ריבית ולביצועים חזקים. בפועל, קרה בדיוק ההפך. השוק האמריקאי היה אחד החלשים בעולם. אירופה, שהספידו אותה, הציגה תשואות פנומנליות, ואפילו השוק הישראלי הפגין חוסן מרשים למרות המצב. זהו שיעור חשוב המלמד שהקונצנזוס בשוק טועה לעיתים קרובות, ורק תיק מפוזר גלובלית יכול להגן מפני תפניות לא צפויות".

"מה שמעניק לחיסכון הפנסיוני יתרון מכריע, במיוחד בתקופות משבר, הוא ההשקעה בנכסים לא סחירים. מדובר בנכסים ממשיים כמו כביש 6, מנהרות הכרמל ופרויקטי נדל"ן, שאינם נסחרים בשוק ההון. הרכיב הזה, שיכול להגיע למעל 30% בתיק כללי של חברות הביטוח, מייצר תשואה יציבה ופועל כעוגן הגנתי כשהשווקים הציבוריים תנודתיים. זהו יתרון מובנה שלמשקיע פרטי בבנק פשוט אין גישה אליו".

הכנס עסק במגוון רחב של נושאים הבוערים לחוסך והמשקיע הישראלי, החל מבחירת מסלולי השקעה, דרך תכנון מס וניצול הטבות, ועד לדילמת הנדל"ן מול שוק ההון. המשתתפים קיבלו כלים פרקטיים וטיפים כיצד לנווט את עתידם הפיננסי בחוכמה.

ויטלי פלוטינסקי, שפתח את הכנס, הדגיש את החשיבות של תכנון פיננסי הוליסטי. "המטרה המרכזית שלנו הייתה להנגיש את עולם התכנון הפיננסי," אמר פלוטינסקי.

"אנשים נוטים להתמקד בשם של בית ההשקעות, אבל הכוח האמיתי נמצא בהבנת 'צבע הכסף' והסטטוס המיסויי שלו. באמצעות בנייה אסטרטגית של הנכסים, למשל ריכוז החשיפה המנייתית במוצרים פטורים ממס כמו קופות גמל וקרנות השתלמות, ניתן לייצר צמיחה שאחרת הייתה הולכת לאיבוד לטובת מיסים. מהלך פשוט כזה, מבלי לשנות את רמת הסיכון הכוללת בתיק, יכול להוסיף לחוסך הממוצע מעל רבע מיליון שקלים בעשור. זה לא קסם, זה פשוט תכנון חכם והוליסטי".

אחריו עלה מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, שהתייחס לסביבת הריבית הגבוהה ולטרנד הפיקדונות והקרנות הכספיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

"אנחנו רואים נהירה מסוכנת לפיקדונות בנקאיים וקרנות כספיות, מתוך תפיסה שזהו חוף מבטחים בסביבת הריבית הנוכחית. הרשו לי לומר בצורה ברורה: פיקדון הוא אסון לעתיד הכלכלי שלכם", קבע שטרית.

"במקרה הטוב, הוא ישמור על ערך הכסף שלכם מול האינפלציה, אך הוא לעולם לא ייצר הון אמיתי. שוק ההון, אפילו במסלולים השמרניים ביותר המתמקדים באגרות חוב, הניב תשואות גבוהות משמעותית. הבחירה היא בין לתת לכסף שלכם לישון, לבין לרתום אותו לעבודה כדי שיצמח וייצר לכם הון אמיתי לעתיד".

אורי קרן חתם את הכנס וסיפק זווית ייחודית על ניהול השקעות. "משקיעים רבים לא מבינים שניהול השקעות בישראל שונה מהותית מניהול השקעות בחו"ל", הסביר קרן. "כאן בישראל, יש לנו יתרון מגרש ביתי. היכולת שלנו להיפגש עם מנהלי חברות, להבין את הדינמיקה המקומית ולבצע אנליזה מעמיקה, מאפשרת לנו לנהל את התיק בצורה אקטיבית במטרה להכות את המדדים. לעומת זאת, בשווקים הגלובליים, הגישה החכמה היא הפוכה: להיות כמה שיותר רחב וזול, ולעקוב אחר המדדים המובילים. תיק השקעות מנצח משלב בין המומחיות האקטיבית המקומית הזו, לבין חשיפה פסיבית ורחבה לשווקים הגלובליים, וכך נהנה מכל העולמות".

מתן שטרית גם על שוק הנדל"ן: "כולם מדברים על המחסור בדירות, אבל הנתונים מספרים סיפור אחר. מלאי הדירות הלא מכורות שבידי הקבלנים נמצא בשיא כל הזמנים, קרוב ל-81 אלף דירות, כמעט כפול ממה שהיה לפני שנתיים. במקביל, היכולת של הציבור לרכוש דירה נמצאת בשפל היסטורי. השילוב של היצע שיא וביקוש שנחלש, בין היתר בגלל הריבית הגבוהה והמגבלות החדשות על מימון, הוא דינמיקה שתוביל להערכתי להמשך ירידות מחירים בחצי השנה-שנה הקרובה".

על החשיבות של פיזור: "עיקרון המפתח בהשקעות הוא פיזור. ראינו טרנד שבו כולם רצו למסלולי S&P 500. אבל השנה הזו הוכיחה מדוע גישה רחבה יותר עדיפה. תיק מניות מפוזר היטב, שמשקיע בישראל, ארה"ב, אירופה ושווקים מתעוררים, הניב תשואות דו-ספרתיות, במקרים מסוימים מעל 20%, תוצאה טובה משמעותית מהתמקדות צרה במדד יחיד".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימיgershon 14/09/2025 09:44
    הגב לתגובה זו
    מומלץ לפזר השקעות ולא לשים את כל הביצים בסל אחד.
  • 1.
    הם פשוט רוצים שנגיע אליהם ונשלם עמלות גם כשהם מפסידים!!!! (ל"ת)
    רגוע לי בקרן כספית 07/08/2025 01:56
    הגב לתגובה זו
  • אהרון 09/08/2025 23:40
    הגב לתגובה זו
    כולם מדברים מתוך הפוזיציה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.