המדדים באירופה בעליות, העליות בחוזים מתחזקות
אירופה המסחר באירופה נפתח במגמה חיובית, על רקע הערכות כי חלק מהמדינות יצליחו להגיע להבנות מול ארה"ב בנוגע למכסים החדשים, לצד נתוני מאקרו יציבים שציננו במעט את החששות מהאטה חדה. במקביל, ציפיות בשוק להורדת ריבית אפשרית מצד הבנק המרכזי האירופי לקראת סוף השנה
מוסיפות רוח גבית.
המסחר באירופה
בגרמניה, מדד הדאקס מטפס ב‑1.26% ל‑23,722 נקודות, בהובלת מניות התעשייה והאנרגיה. המשקיעים מגיבים בציפיות להחרגת מגזרים מסוימים מהמכסים במסגרת ההסכמות עם ארה"ב.
בצרפת, מדד הקאק עולה ב‑1.02% ל‑7,623 נקודות, בהובלת מגזרי הפיננסים והצריכה, על רקע הערכות כי המגזר החקלאי המקומי לא ייפגע משמעותית מהמכסים.
באיטליה, מדד
FTSE MIB מזנק ב‑1.67% ל‑40,611 נקודות, בין היתר בשל ביצועי יתר של מניות הבנקים, לאחר שירידות חדות בשבוע שעבר נתפסות כתגובה מוגזמת.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבריטניה אין מסחר היום לרגל הבנק הולידיי.
שוויץ היא חריגה בנוף,
כאשר השווקים בציריך פותחים בירידות חדות, כאשר מדד SMI נחלש בכ‑1.5% על רקע ההודעה על מכס של 39% על יצוא למדינות ארה"ב. הלחץ מתרכז במניות יצרניות שעונים, ציוד מכני וכלים מיוחדים – מגזרים שמבוססים במידה רבה על שוק היצוא האמריקאי.
העליות בחוזים מתגברות
החוזים העתידיים בוול סטריט נסחרים בעליות של עד 0.8%, על רקע התאוששות מסוימת אחרי שבוע תנודתי במיוחד שסגר בירידות חדות בכל שלושת המדדים המרכזיים. מדד S&P 500 מתחזק בכ-0.7%, הנאסדק מוסיף כ־0.8% והחוזים על דאו ג'ונס מטפסים בכ־0.63% (כ־230 נקודות).
המשקיעים מעכלים את נתוני התעסוקה החלשים שפורסמו ביום שישי ואת עדכון המכסים של טראמפ, לצד ציפיות הולכות וגוברות להורדת ריבית אפשרית כבר בהחלטת הפד בספטמבר. עם זאת, חודש אוגוסט ידוע כהיסטורית חלש עבור המדדים המובילים, מה שעשוי לשמור על תנודתיות גבוהה בשווקים גם בימים הקרובים.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
סחורות
מחיר הזהב נע הבוקר סביב 3,355 דולר לאונקיה, לאחר שבסוף השבוע זינק ב־2% לשיא שבועי, ברקע נתוני תעסוקה חלשים בארה"ב שהגבירו את ההערכות
להורדת ריבית אפשרית מצד הפד. בבנק סיטי מעריכים כעת שהזהב עשוי להגיע לרמה של 3,500 דולר לאונקיה בטווח של שלושה חודשים, על רקע צפי לעלייה באינפלציה בעקבות המכסים החדשים, היחלשות הדולר והאטה בצמיחה הכלכלית.
מחירי הנפט פתחו את השבוע בירידות קלות, לאחר שבאופק הודיעו על העלאת תפוקה נוספת בספטמבר בהיקף של 547 אלף חביות ליום, מהלך נוסף בסדרת הגדלות ההפקה שנועדו להחזיר נתח שוק ולנצל ביקוש גלובלי יציב. ברקע, ההחלטה מסמנת היפוך מלא ומוקדם של קיצוץ התפוקה הגדול ביותר שביצע הארגון בשנים האחרונות, לצד הגדלה נוספת של מכסות איחוד האמירויות. בשוק מציינים כי היציבות היחסית במחיר הנפט סביב 70 דולר לחבית, יחד עם רמות מלאי נמוכות, העניקו לארגון ביטחון להמשיך בהרחבת ההפקה.
מאז אפריל הקרטל מעלה את ההפקה באופן רציף, עם סדרת צעדים שהלכו והתרחבו, כשסין משמשת כיעד מרכזי לקליטת ההיצע
העודף. עם זאת, המבחן הקרוב צפוי להגיע כבר בספטמבר, כאשר הארגון יתכנס לדיון נוסף שבו ייבחן אם להתחיל בהסרת שכבת קיצוצים נוספת בהיקף של 1.65 מיליון חביות ליום. השוק ימשיך לעקוב גם אחר הלחץ האמריקאי על הודו לצמצם רכישות נפט מרוסיה, כחלק מהמאמץ להוביל את מוסקבה
לשולחן המו"מ על הסדר באוקראינה.
להרחבה - אופ"ק+ מגדילה את הפקת הנפט בספטמבר; מה זה יעשה למחירים?
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
