נפט (גרוק)נפט (גרוק)

אופ"ק+ מגדילה את הפקת הנפט בספטמבר; מה זה יעשה למחירים?

מה הגורמים שמשפיעים על מחירי הנפט?

עמית בר |
נושאים בכתבה נפט מחיר הנפט

אופ"ק+ ממשיכה להגדיל את היצע הנפט, עם הסכמה עקרונית להוספת כ-548,000 חביות ליום החל מספטמבר. המהלך מבטא שינוי גישה של המדינות המובילות בקבוצה, כולל ערב הסעודית ורוסיה, ממדיניות של שמירה על מחירים גבוהים להרחבת נתח השוק. כאשר מגדילים את הכמות הפקה בשעה שהביקוש יציב, הרי שיש סיכוי טוב שהמחירים ירדו.

ההחלטה צפויה לקבל אישור בימים הקרובים. הגדלה של תפוקת הנפט תשלים את ביטול הקיצוצים הגדולים בהיקף של 2.2 מיליון חביות/יום שבוצעו על ידי שמונה מדינות (ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן) ב-2023. במקביל, איחוד האמירויות תקבל תוספת הדרגתית של 300,000 חביות ליום עד נובמב.



השפעה על מחיר הנפט


הגדלת ההפקה מגיעה לאחר סדרת הגדלות קודמות בארבעת החודשים האחרונים כשמדי חודש ממאי גדלה התפוקה במעל 400 אלף חביות ליום. מחיר הנפט ירד אמש במסחר ב-3% על רקע החולשה בשוק האמריקאי והחשש מההאטה. המחיר 67 דולר, מבטא אומנם ירידה מתחילת השנה של כ-5% וכן ירידה מהמחירים בעת המלחמה מול איראן אז הגיע הנפט למעל 75 דולר, אבל במהלך החודשים האחרונים המחיר לחבית ירד גם מתחת ל-60 דולר.

החשש הוא מעודף היצע גם בשל עלייה בהפקה וגם בשל ירידה בביקושים. מעבר לכך, לממשל האמריקאי יש אינטרס מאוד גדול ללחוץ את המחירים כלפי מטה. טראמפ הבטיח לציבור האמריקאי דלק במחירים סבירים ועלייה במחירי הנפט עלולה להתגלגל למחירי הדלק.

ביקוש עולמי - לא רק סין וארה"ב

הגורם המרכזי שמשפיע על מחירי הנפט הוא הביקוש. כאשר הכלכלה הגלובלית צומחת, הצריכה האנרגטית עולה, בעיקר בתחומים כמו תחבורה, תעשייה וייצור. ארה"ב וסין הן עדיין צרכניות הנפט הגדולות בעולם, אבל עם הזמן מצטרפות גם הודו, אינדונזיה ומדינות אפריקה.

כך למשל, נתונים על ירידה בייצור התעשייתי בסין או האטה בצריכה הפרטית בארה"ב יכולים להוביל לירידת מחירים, אפילו אם ההיצע נותר בעינו. לעומת זאת, עונת הקיץ בארה"ב, שידועה בעומס תחבורתי, מעלה בדרך כלל את הביקושים ואת המחירים.

בצד השני של המאזן ניצבת רמת ההיצע. כלומר, כמה נפט מופק בפועל. קבוצת אופ"ק+, שכוללת את מדינות המפרץ לצד רוסיה ויצואניות נוספות, שולטת בכשליש מהפקת הנפט העולמית. כל שינוי בהחלטות הפקה שלהן משפיע ישירות על המחיר.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בנוסף, יש גם את השחקנים העצמאיים, בעיקר בארה"ב (שדה הפצלים) וקנדה, שמגיבים למחיר. כאשר הנפט יקר, ההפקה משתלמת יותר, במיוחד בטכנולוגיות יקרות כמו קידוח אופקי. אבל כשמחיר החבית יורד מתחת לרף מסוים, חלק מהקידוחים הופכים ללא רווחיים, וההיצע קטן.

אחד הגורמים הכי בלתי צפויים שמשפיעים על המחירים הוא מתחים גיאופוליטיים. דוגמה מובהקת לכך היא המלחמה באוקראינה, שהובילה לעליות חדות במחירי האנרגיה בעקבות הסנקציות שהוטלו על רוסיה,  אחת היצואניות הגדולות בעולם. במקביל, מתיחות במפרץ הפרסי, התקפות על מכליות נפט, והפיכות במדינות מרכזיות כמו לוב או ונצואלה - כל אלו מהווים איום על המשך האספקה הסדירה ומעלים את המחיר באופן מיידי.

דו"חות המלאים בארה"ב, שמתפרסמים על בסיס שבועי, מהווים כלי עזר חשוב למשקיעים. אם המלאים יורדים, זו לרוב אינדיקציה לביקוש גבוה או להיצע מוגבל, והמחיר צפוי לעלות. אם המלאים עולים, זו עשויה להיות אינדיקציה להאטה, והמחיר יירד בהתאם.

שוק הנפט מתומחר בדולרים, ולכן כאשר הדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, הנפט הופך יקר יותר לקונים מחוץ לארה"ב, מה שמפחית את הביקוש. וכמובן שההיפך - דולר חלש מגדיל את הביקוש לנפט. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות