
אופ"ק+ מגדילה את הפקת הנפט בספטמבר; מה זה יעשה למחירים?
מה הגורמים שמשפיעים על מחירי הנפט?
אופ"ק+ ממשיכה להגדיל את היצע הנפט, עם הסכמה עקרונית להוספת כ-548,000 חביות ליום החל מספטמבר. המהלך מבטא שינוי גישה של המדינות המובילות בקבוצה, כולל ערב הסעודית ורוסיה, ממדיניות של שמירה על מחירים גבוהים להרחבת נתח השוק. כאשר מגדילים את הכמות הפקה בשעה שהביקוש יציב, הרי שיש סיכוי טוב שהמחירים ירדו.
ההחלטה צפויה לקבל אישור בימים הקרובים. הגדלה של תפוקת הנפט תשלים את ביטול הקיצוצים הגדולים בהיקף של 2.2 מיליון חביות/יום שבוצעו על ידי שמונה מדינות (ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן) ב-2023. במקביל, איחוד האמירויות תקבל תוספת הדרגתית של 300,000 חביות ליום עד נובמב.
השפעה על מחיר הנפט
הגדלת ההפקה מגיעה לאחר סדרת הגדלות קודמות בארבעת החודשים האחרונים כשמדי חודש ממאי גדלה התפוקה במעל 400 אלף חביות ליום. מחיר הנפט ירד אמש במסחר ב-3% על רקע החולשה בשוק האמריקאי והחשש מההאטה. המחיר 67 דולר, מבטא אומנם ירידה מתחילת השנה של כ-5% וכן ירידה מהמחירים בעת המלחמה מול איראן אז הגיע הנפט למעל 75 דולר, אבל במהלך החודשים האחרונים המחיר לחבית ירד גם מתחת ל-60 דולר.
החשש הוא מעודף היצע גם בשל עלייה בהפקה וגם בשל ירידה בביקושים. מעבר לכך, לממשל האמריקאי יש אינטרס מאוד גדול ללחוץ את המחירים כלפי מטה. טראמפ הבטיח לציבור האמריקאי דלק במחירים סבירים ועלייה במחירי הנפט עלולה להתגלגל למחירי הדלק.
- אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביקוש עולמי - לא רק סין וארה"ב
הגורם המרכזי שמשפיע על מחירי הנפט הוא הביקוש. כאשר הכלכלה הגלובלית צומחת, הצריכה האנרגטית עולה, בעיקר בתחומים כמו תחבורה, תעשייה וייצור. ארה"ב וסין הן עדיין צרכניות הנפט הגדולות בעולם, אבל עם הזמן מצטרפות גם הודו, אינדונזיה ומדינות אפריקה.
כך למשל, נתונים על ירידה בייצור התעשייתי בסין או האטה בצריכה הפרטית בארה"ב יכולים להוביל לירידת מחירים, אפילו אם ההיצע נותר בעינו. לעומת זאת, עונת הקיץ בארה"ב, שידועה בעומס תחבורתי, מעלה בדרך כלל את הביקושים ואת המחירים.
בצד השני של המאזן ניצבת רמת ההיצע. כלומר, כמה נפט מופק בפועל. קבוצת אופ"ק+, שכוללת את מדינות המפרץ לצד רוסיה ויצואניות נוספות, שולטת בכשליש מהפקת הנפט העולמית. כל שינוי בהחלטות הפקה שלהן משפיע ישירות על המחיר.
- ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
- "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
בנוסף, יש גם את השחקנים העצמאיים, בעיקר בארה"ב (שדה הפצלים) וקנדה, שמגיבים למחיר. כאשר הנפט יקר, ההפקה משתלמת יותר, במיוחד בטכנולוגיות יקרות כמו קידוח אופקי. אבל כשמחיר החבית יורד מתחת לרף מסוים, חלק מהקידוחים הופכים ללא רווחיים, וההיצע קטן.
אחד הגורמים הכי בלתי צפויים שמשפיעים על המחירים הוא מתחים גיאופוליטיים. דוגמה מובהקת לכך היא המלחמה באוקראינה, שהובילה לעליות חדות במחירי האנרגיה בעקבות הסנקציות שהוטלו על רוסיה, אחת היצואניות הגדולות בעולם. במקביל, מתיחות במפרץ הפרסי, התקפות על מכליות נפט, והפיכות במדינות מרכזיות כמו לוב או ונצואלה - כל אלו מהווים איום על המשך האספקה הסדירה ומעלים את המחיר באופן מיידי.
דו"חות המלאים בארה"ב, שמתפרסמים על בסיס שבועי, מהווים כלי עזר חשוב למשקיעים. אם המלאים יורדים, זו לרוב אינדיקציה לביקוש גבוה או להיצע מוגבל, והמחיר צפוי לעלות. אם המלאים עולים, זו עשויה להיות אינדיקציה להאטה, והמחיר יירד בהתאם.
שוק הנפט מתומחר בדולרים, ולכן כאשר הדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, הנפט הופך יקר יותר לקונים מחוץ לארה"ב, מה שמפחית את הביקוש. וכמובן שההיפך - דולר חלש מגדיל את הביקוש לנפט.

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים
חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.
במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.
שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.
קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.
- לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
- חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם
אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.
המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.
במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל.
ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.