האיש הכי שנוא באמריקה מורשע בהונאת משקיעים ומה קרה היום לפני 14 שנה

4 באוגוסט 2020 - פיצוץ ענקי משבית את נמל ביירות

ב-4 באוגוסט 2020 התפוצץ מחסן שבו אוחסנו כ-2,750 טון אמוניום חנקתי בנמל ביירות. הפיצוץ גרם למותם של למעלה מ-200 איש, לפציעת אלפים ולהרס מסיבי ברדיוס רחב. הנמל, עורק הסחר המרכזי של לבנון, יצא מכלל פעולה - מה שהוביל להשבתה כמעט מוחלטת של פעילות סחר ימי. הכלכלה הלבנונית, שגם כך הייתה במצב שברירי, הידרדרה במהירות: מחסור במטבע זר, קריסת המערכת הבנקאית ועלייה חדה באבטלה. בניינים היסטוריים נהרסו, מרכזים מסחריים הושבתו, והאמון במוסדות המדינה נשחק עד היסוד. בתוך ימים נרשמה מחאה ציבורית סוערת, שלווּתה בדרישות לרפורמות ולשינוי יסודי בשלטון. לבנון נותרה ללא ממשלה מתפקדת במשך חודשים, והסיוע הבינלאומי שהובטח - לא הגיע ברובו בפועל. הפיצוץ סימל את כשלי הניהול והפוליטיקה המקומית, והשלכותיו הכלכליות ממשיכות ללוות את המדינה עד היום. קרנות השקעה זרות חדלו מפעילות, דירוג האשראי של לבנון נחתך, והאינפלציה האיצה לרמות דו-ספרתיות.

4 באוגוסט 2017 - "האיש הכי שנוא באמריקה" מורשע בהונאת משקיעים

ב-4 באוגוסט 2017 הורשע מרטין שקרלי בעבירות הונאה בניירות ערך וקנוניה להונאת משקיעים. שקרלי נודע לשמצה וזכה לכינוי המפוקפק "האיש הכי שנוא באמריקה" לאחר שהעלה את מחיריהן של תרופות לסרטן ואיידס שייצרה חברה בבעלותו באלפי אחוזים, אך ההרשעה לא נגעה לזה. ההרשעה נגעה לפעילותו בקרנות ההשקעה שלו ולניהול לקוי בחברת רטרופין. שקרלי נמצא אשם בכך ששיקר בנוגע לתשואות, העביר כספים ממקום למקום בניגוד להצהרות, ויצר מראית עין של הצלחה. חודשים לאחר ההרשעה נגזר עליו עונש של שבע שנות מאסר, קנס כספי והחרמת נכסים. התנהלותו של שקרלי עוררה דיון ציבורי נרחב על גבולות אתיים בעסקים, ועל כך שמדיניות תמחור אגרסיבית, גם אם חוקית, יכולה לפגוע באמון הציבור. למרות שפעולותיו בשוק התרופות לא נכללו כאמור בגזר הדין, המקרה סימל עבור רבים את הצורך בפיקוח הדוק יותר על חברות תרופות ועל השקעות פרטיות. שקרלי, שייצג דור חדש של יזמים חסרי עכבות, הפך לדוגמה מובהקת של ניהול בוטה שפוגע במערכת כולה.

4 באוגוסט 2016 - הבנק המרכזי של אנגליה מוריד ריבית בעקבות הברקזיט

ב-4 באוגוסט 2016 הפחית הבנק המרכזי של בריטניה את הריבית לרמה של 0.25% והרחיב את תוכנית ההקלה הכמותיות - צעדים חריגים שננקטו כתגובה מיידית לחשש ממיתון לאחר הברקזיט - ההחלטה על פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. תוצאות ההצבעה על המהלך, שהתקבלו בהפתעה, הובילו לנפילה חדה של הליש"ט, להאטה חדה בהשקעות ולהקפאת פרויקטים עסקיים. הצרכנים הפכו לזהירים יותר, והשווקים הפיננסיים נדרשו להסתגל למציאות פוליטית-כלכלית חדשה. הורדת הריבית נועדה לעודד צריכה, להשקיט את החששות ולעודד תעסוקה. במקביל, גברה הביקורת על כך שהמדיניות המוניטרית הפכה למפלט כמעט יחיד מול בעיות מבניות. חלק מהאנליסטים הזהירו כי הריבית הנמוכה עשויה ליצור בועות בנכסים ולפגוע במעמד הביניים, במיוחד בחוסכים ובגמלאים. הברקזיט יצר חוסר ודאות מתמשך - הן בנוגע להסכמי סחר עתידיים והן מבחינת רגולציה על מוסדות פיננסיים שפעלו עד אז מתוך לונדון, שעלה החשש שתאבד את מעמדה כמוקד בנקאי עולמי.

4 באוגוסט 2011 - הבנק המרכזי של יפן מתערב בשוק המט"ח

ב-4 באוגוסט 2011 ביצעה יפן התערבות נדירה וחד-צדדית בשוק המט"ח, כאשר הזרימה מעל 4 טריליון ין במאמץ לבלום את התחזקות המטבע המקומי מול הדולר. מדובר באחד הצעדים הגדולים מסוגו שיזמה ממשלת יפן, לאחר ששער הין הגיע לרמות שיא מול הדולר, ואיים על סקטור היצוא - מנוע מרכזי בכלכלה היפנית. ההתערבות לוותה בהצהרה חריגה של משרד האוצר היפני, שהתריע מפני השפעות שליליות על הצמיחה. ההתערבות בוצעה גם על רקע משבר מתמשך שהתפתח בעקבות רעידת האדמה והצונאמי במרץ 2011, שגרמו להשבתת תחנות הכוח הגרעיניות בפוקושימה, שיבוש בייצור התעשייתי ופגיעה בשרשראות אספקה. יפן נאלצה באותה תקופה להתמודד עם עלויות שיקום כבדות, ירידה בהכנסות ממסים ותחושת משבר עמוק. ההתערבות נועדה לקנות זמן לממשל, אך לא הצליחה לבלום את מגמת הין לאורך זמן. השווקים אמנם הגיבו בעלייה רגעית של הדולר, אך בתוך ימים המטבע המקומי שב והתחזק, מה שחידד את מגבלות המדיניות הפיסקלית של יפן.

4 באוגוסט 1933 - מכל גז מדמיע מושלך לזירת המסחר, הפעילות בבורסת ניו יורק נפסקת

ב-4 באוגוסט 1933 נפסק המסחר בבורסת ניו יורק לאחר שמכל גז מדמיע הושלך לזירת המסחר. האירוע החריג גרם לבהלה, פציעות קלות ולהשבתת הפעילות למשך שעות. בתקופה שבה אמון הציבור במערכת הפיננסית היה בשפל - בעיצומו של השפל הגדול - הפסקה פתאומית במסחר העמיקה את תחושת חוסר הוודאות. זו הייתה אחת הפעמים הנדירות בהן נסיבות ביטחוניות גרמו לשיתוק זמני של פעילות הבורסה. לאורך ההיסטוריה נרשמו רק מקרים בודדים נוספים: פיגועי 11 בספטמבר 2001, שבהם הבורסה לא נפתחה במשך ארבעה ימים; ומגפת הקורונה, שבמהלכה הוקפא המסחר מספר פעמים בעקבות ירידות חדות במדדים. האירוע של 1933 סימן את הצורך בהגברת אבטחת מתחמי המסחר והוביל לדיון ציבורי נרחב על פגיעות שוקי ההון.