זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%

זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30% על דיבידנדים בסך 208 מיליון שקל.  השופטת ירדנה סרוסי, לשעבר בכירה ברשות המסים (ומרצה בכירה בתחום המסים) הפחיתה את החיוב במס על דיבידנדים שחילקה גוטקס (בעלת זיכיון זארה) בשנת 2013. במקום לשלם מס של 30% כפי שדרשה רשות המסים, החברה תשלם 5% בלבד על מרבית הסכום ומדובר בכסף גדול. זארה נדרשה לשלם עם הצמדה וריבית סכום של   250 מיליון שקל, בפועל התשלום שלה נמוך בכ-200 מיליון שקל. 

319 מיליון ש"ח במוקד הסערה

המחלוקת החלה כאשר גוטקס (גוטקס סווימוור ברנדס) חילקה בשנת 2013 דיבידנדים בסך 319 מיליון ש"ח לחברת גוטקס ברנדס הולדינגס.  "סווימוור חילקה להולדינגס כ-319 מיליון ש"ח, מתוכם 309 מיליון ש"ח באמצעות פקודת יומן של סגירת החוב של הולדינגס לסווימוור כנגד 'דיבידנד לשלם' (כלומר, לא עבר כסף במזומן)" ציינה השופטת סרוסי וקבעה שפקודת יומן כזו היא דיבידנד לכל דבר ועניין, גם אם לא עבר תשלום.  

החברה דיווחה על החלוקה כדיבידנד בין-חברתי הפטור ממס לפי סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה. רשות המסים לא קיבלה זאת וחייבה את החברה בניכוי מס במקור של 30%. 

השופטת סרוסי פירטה את מבנה העסקה המורכב: "לטענת המערערת, ביום 31.12.2012 הומחו כל יתרות החובה לחברת פיינדינגס, כך שפיינדינגס הייתה זו שחייבת לסווימוור 309 מיליון ש"ח". לאחר מכן, בפברואר 2013, נמכרה סווימוור להולדינגס, כאשר החוב הומחה כחלק מהתמורה. רשות המסים טענה שמדובר ב"רצף פעולות מלאכותי" שנועד להתחמק ממס. "רצף הפעולות האמור נעשה בלא ששולם מס, על אף לא אחת מהפעולות שבוצעו".

פיינדינגס היא "בעלת הזכות שביושר" - השופטת סרוסי קיבלה את הטענה שמדובר בעסקה מלאכותית, אך קבעה שפיינדינגס ההולנדית היא בעלת הזכות שביושר בדיבידנדים. השופטת הסבירה: "בעל זכות שביושר הוא הגורם שלו הזכות והיכולת המשפטית לקבוע באופן חופשי את השימוש בדיבידנדים, ללא הגבלה כלשהי".

היא הוסיפה: "משכך, ומשלא הוכח לי כי פיינדינגס היא חברת צינור שכל מהותה היא הזרמת הדיבידנדים במעלה שרשרת האחזקות, מצאתי כי היא בעלת הזכות שביושר".

התוצאה: הפחתת מס דרמטית

בית המשפט פסק:

• על 208 מיליון ש"ח (החוב לפיינדינגס) - ניכוי מס של 5% בלבד לפי אמנת המס ישראל-הולנד

• על 101 מיליון ש"ח (חובות היחידים) - ניכוי מס של 15% לפי הסכם שומה קודם

השופטת לא חסכה ביקורת מרשות המסים: "המשיב אינו אוחז בגרסה סדורה ביחס לטיבן וטבען של יתרות החובה... רק עתה, בשומת 2013, מבקש המשיב לפתע לסווגן כדיבידנד. נציגת המשיב לא הצליחה להסביר זאת בעדותה".

בנוסף לסוגיית הדיבידנדים, בית המשפט:

• קיבל את הערעור בעניין שטרי הון בסך 73.5 מיליון ש"ח - החברה לא תחויב בהכנסות ריבית
• דחה את ערעור ריטייל בעניין ניכוי הוצאות של 7.3 מיליון ש"ח עבור "עמלת שיפור תנאי מסחר"

פסק הדין הזה מהווה תקדים חשוב בנושא מיסוי דיבידנדים בינלאומיים ופרשנות המושג "בעל זכות שביושר". הוא מדגיש שגם כאשר מדובר בעסקה מלאכותית, יש לכבד את הוראות אמנות המס הבינלאומיות כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בהן.