בנק ישראל: אנחנו במקום גבוה מבחינת שקיפות במט"ח
בנק ישראל חושף היום את חלק ראשון מהדוח המסכם של פעילותו ב-2004 שיפרסם בתחילת אפריל. החלק שפורסם היום הוא בנושא השקיפות במסחר במט"ח. השינוי הגדול ביותר בבנקים המרכזיים בתחום זה, אומרים אנשי הבנק - היה בתחום המדיניות המוניטרית: עם המעבר למשטר של יעד אינפלציה במדינות רבות, שקיפות לגבי המדיניות המוניטרית הפכה לחלק אינטגרלי במאמץ של בנקים מרכזיים לרכוש אמינות ולהשפיע על ציפיות הציבור ועל התנהגותו. בבנק כותבים, כי ישנם גורמים כבדי משקל המגבילים את הרצון או היכולת של בנק מרכזי, לחשוף פרטים מסוימים על ניהול היתרות. ראשית, הם מסבירים - יש קשר הדוק בין ניהול היתרות למשטר שער החליפין, ובמיוחד להתערבות בשוק מטבע החוץ, נושא שלעיתים קרובות הוא אפוף סודיות. שנית, להחלטות השקעה רבות יש ערך עסקי ומסחרי רב, ואי אפשר לחשוף אותן ברבים בלי לפגוע בביצועי התיק וביחסים התקינים עם מוסדות פיננסיים המספקים לבנק המרכזי שירותים. שלישית, תיתכן רגישות מדינית או פוליטית להחלטות מסוימות. ולבסוף, ישנם מקרים שבהם ודאי נוח יותר למנהל היתרות שלא להציג או להסביר את החלטותיו או את תוצאותיהן. בנק ישראל מציין, כי למרות כל ההסתייגויות, ניכרת בשנים האחרונות מגמת הגדלה מדודה של השקיפות בניהול היתרות. המידע על ניהול היתרות הוא משלושה תחומים: מידע על גודל היתרות ועל הרכבן מדיניות ההשקעה והחלטות ההשקעה תוצאות הניהול. על רקע המשברים הפיננסיים שהוזכרו לעיל, הציעה קרן המטבע הבין-לאומית מענה לנושא הרמה וההרכב של היתרות בהשקת ה-?reserves data template? כחלק מפרויקט ה-SDDS או ?Special Data Dissemination Standards?: מתכונת אחידה ואמינה, לדעת בנק ישראל, לפרסום מיגוון של נתונים על גודל היתרות על ידי כל מדינה ומדינה. כ-60 מדינות, וביניהן ישראל, הצטרפו באופן וולנטרי ל-SDDS. כיום שוררת מידה גדולה יחסית של שקיפות ואמינות לגבי הגודל וההרכב של יתרות מטבע החוץ של רוב מדינות העולם. המצב לגבי מדיניות השקעה והחלטות השקעה שונה מאוד. אין כללים או תקנים, ומידת השקיפות נמוכה יחסית, אומרים בבנק ישראל. ישנן מדינות החושפות חלקית את מדיניות ההשקעה, או את מסגרת הניהול שלהן, ואף זאת רק בקווים כלליים. בהעדר סטנדרטים להגדרות מוסכמות קשה מאוד להשוות בין מדינות שונות. השקיפות לגבי ההחלטות בפועל קטנה עוד יותר, ולמעשה כמעט אינה קיימת. ולבסוף, רק מדינות בודדות ? ביניהן ישראל ? חושפות מידע כלשהו על תוצאות הניהול, כלומר על התשואה של השקעת היתרות. המידע החשוף אינו מספיק כדי לערוך השוואה בין מדינות, מהסיבות האמורות. המקורות העיקריים למידע על ניהול היתרות הם, מלבד קרן המטבע הבין-לאומית (ה-SDDS), דוחות שנתיים של בנקים מרכזיים, פרסומים מזדמנים ואתרים ברשת החשיבות של האחרונים הולכת וגדלה במהירות. ישראל היא מן המדינות המובילות בכל הקשור לשקיפות בניהול יתרות מטבע החוץ. בסקירה שביצע בנק ישראל אפשר לראות שכי הוא מפרסם מידע מלא על תשעה מתוך עשרה נושאים אשר נבדקו ומידע חלקי על הנושא הנותר, בעוד שהמדינה הבאה אחרינו, אוסטרליה, נותנת מידע מלא בשבעה נושאים וחלקי בשלושה, ושאר המדינות ? הרבה פחות. סקרים שערכו גופים בין-לאומיים שונים ציינו את השקיפות הרבה של בנק ישראל. בעוד שמדינות כמו אוסטרליה ונורווגיה, הנחשבות כמובילות בתחום השקיפות, מקציבות לניהול תיק היתרות כ-5-4 עמודים בדוחות השנתיים שלהן, בנק ישראל מפרסם בשנים האחרונות את הדוח הנוכחי, ובו עשרות עמודים על ניהול יתרות מטבע החוץ. נראה שלעת עתה בנק ישראל השיג איזון רצוי בין "זכות הציבור לדעת" לבין צרכיו התפעוליים בניהול היתרות.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
