האם המזומנים בכספומטים יכולים להיגמר, וכמה מזומנים להחזיק בארנק?
בשבוע שעבר נודע על קמפיין שאמור לעלות מטעם פיקוד העורף שמכין את הציבור למלחמה בצפון. המילה "מזומן" לא מוזכרת בקמפיין, אבל באתר פיקוד העורף כתוב על הצורך להצטייד במזומן, ובנק ישראל על רקע ההכנות לקמפיין עדכן את הבנקים.
במה צריך לעדכן, אם לכאורה אין שום דבר חדש? לא ברור, אולי זה "גול עצמי" של בנק ישראל והמעורבים, אולי זאת הרגישות בתקופה זו. כך או אחרת, זה יצר בהמשך לסימנים נוספים להחמרה בצפון ומול איראן עלייה בדריכות ובלחץ של הציבור. בהמשך הגיע ניסיון הרגעה מצד דובר צה"ל, כשגם בנק ישראל האחראי על כמות המזומנים במשק, הסביר כי הוא והבנקים נערכים על רקע המצב למלאי מספק של מזומנים, אבל הציבור כבר התחיל לשאול - האם במצב חירום יהיה מספיק מזומן?
יש מספיק מזומנים לכולם?
ההערכות הן שיש סיכוי לא קטן לקראת הסלמה נוספת בצפון או מול פרוקסי אחר של איראן או מול איראן עצמה. אחרי החיסול של בכיר משמרות המהפכה בדמשק שמיוחס לישראל, החששות מתגובה איראנית גוברים והסיכוי להסלמה בחזית הצפון עם חיזבאללה עולה. לצד שיבושי ה-GPS שהתחילו גם באזור המרכז, יכול מאוד להיות שהציבור צריך להתחיל להיערך למצב חירום גם מבחינה פיננסית.
במצב חירום עלולה רשת האינטרנט לקרוס, המערכת הפיננסית יכולה להיות מושבתת, אמצעי התשלום המקובלים לא יעבדו. במצב כזה, מעבר לחשיבות בהצטיידות של מזון וציוד, יש צורך במזומנים בארנק. מבלי לזרוע לחץ מיותר, אנשים צריכים להיערך לכל תרחיש. זה לא אומר להיכנס להיסטריה ולחץ, אלא כן לדאוג שיהיו בקבוקי מים בבית, מלאי מזון ומזומנים. אומנם, אף אחד לא רואה הסתברות גבוהה לתרחיש של מצב חירום ממושך, אבל צריך להיערך.
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב חירום בהחלט יכול להיות שלא יהיה מספיק מזומנים בכספומטים. ראשית, יכול להיות כאמור שמערכת הבנקאות תהיה מושבתת, באופן חלקי או מלא, שנית יכול להיות שלא יהיה מספיק מזומנים למרות ההיערכות של בנק ישראל והבנקים כי כמות המזומנים במחזור היא מוגבלת ובשעת ביקוש, יווצרו מחסורים זמניים. הבנק המרכזי מאיץ את הפקת השטרות, וסביר מאוד שבמכלול של כל הציבור יהיו מספיק מזומנים, אבל זה לא אומר שיהיו מספיק מזומנים לכולם כשהם ימשכו כסף מהכספומט. הכסף יכול להיגמר, אבל רק באופן זמני, עד שיסופקו שטרות נוספים.
השטרות והמטבעות במחזור מסתכמים ב-130 מיליארד שקל. זה בעצם סכום המזומנים שבידי הציבור והבנקים. כשאתם מושכים מזומנים בכספומט אתם בעצם מושכים מהקופה של הבנקים ומעבירים לכיס שלכם. כשאתם רוכשים במזומנים בסופר, אתם משלמים לסופר שלרוב בסוף יום לוקח את המזומנים ומפקיד בבנק. יש כאן מערכת סגורה של מחזור הכסף בין הציבור, העסקים והבנקים.
130 מיליארד שקל יכול להישמע הרבה כסף, במיוחד שיש אמצעי תשלום אלקטרוניים. אחרי הכל, מי צריך כסף מזומן? אבל מסתבר שכמות השטרות גדלה בכ-50% מאז הקורונה. יש מספר סיבות וככלל - אנשים רוצים להרגיש יותר בטוח. מזומנים בארנק או בבית - זה ביטחון.
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
כמות השטרות והמטבעות במשק - מעל 130 מיליארד שקל
130 מיליארד שקל מתחלקים באופן משתנה ולא ידוע כמה יש לציבור, לעסקים ולבנקים. אבל נגזים לרגע ונגיד שלציבור יש את כל הסכום הזה, הוא פנה לבנקים ומשך מהכספומטים את הכל. במצב כזה, כל משפחה תחזיק בממוצע סכום של 13 אלף שקל לנפש, סדר גודל של 60-65 אלף שקל למשפחה ממוצעת. זה גבוה ולא סביר. זה ממחיש שאין בעיית מזומן, אבל עכשיו התרחיש הנגדי.
הבנקים לא יכולים להישאר על אפס וגם הפירמות-העסקים לא ישארו על אפס. רוב המזומנים אצלם בשגרה, ונניח שגם אם הבנקים ירדו למינמום, הרי שלצד העסקים הם יחזיקו ב-40-50 מיליארד שקל. זה ישאיר 80-90 מיליארד בידי הציבור. גם כאן, לא אמורה להיות בעיה, זה עדיין סכום שיכול לאפשר משיכות אפילו גדולות של כל הציבור.
אז איפה הבעיה? בפיזור ובהסתערות על הכספומטים. בכספומטים יש סכומים מוגבלים. משיכה מהם יכולה להביא למצב של ריקון עד להטענה מחדש. זה לא בעיה גדולה, אלא רק בעיית "פקקים" - המזומנים יגיעו רק יתעכבו בפקק. ככל שתהיה, אם תהיה הסתערות על כספומטים בעיית הפקקים תגדל, אבל הסיכוי לבעיה כזו הוא נמוך. המערכת הבנקאית יודעת לדאוג למלאי של שטרות בכספומטים.
עניין אחר - הפיזור של הכספומטים וסוגי האוכלוסייה. זה לא תרחיש בסיכוי גבוה, אבל דמיינו אזור שבו יש כמות גדולה של עשירים שהחליטו להחזיק בסכומי מאוד גבוהים במזומנים. הם מושכים באזור שלהם ובעצם גורמים ליתר האנשים למשוך פחות או לא למשוך בכלל. גם על הבעיה הזו מתגברים כי יש הגבלה על משיכה מכספומטים וגם אם מושכים בסניף עצמו הרי שהסניף יודע להזיז מזומנים ממקומות אחרים אליו.
סיכום ביניים - גם אם תהיה הסתערות ויהיו מקומות שבהם הכסף ייגמר, זה יהיה פקק זמני. זה אולי יהיה מלחיץ, אבל כל עוד זה יהיה בזמן ההיערכות זה לא יהיה בעייתי. ויודגש - אנחנו מתייחסים כאן להצטיידות לפני מצב חירום אם בכלל יהיה. במצב מלחמה, המערכת הבנקאית עלולה כאמור שלא לעבוד. מי שיחכה למלחמה באמת יישאר בלי מזומנים מסיבות טכניות.
ושאלה נוספת - כמה מזומנים להחזיק בארנק? זה כבר תלוי בכמה זמן תהיה המערכת הבנקאית משותקת וכמה זמן לא יהיה אינטרנט. בואו נגזים ונעריך שזה יהיה מספר ימים, אפילו קרוב לשבוע. כמה אלפי שקלים למשפחה זה בהחלט סביר.
אז שלא נצטרך ובכל זאת - כדאי להיערך.
- 9.ללפיד יש כיסים תפוחים... שכונת צהלה שולטת במדינה (ל"ת)אלון 06/04/2024 23:23הגב לתגובה זו
- 8.ערוץ כ0ילים 06/04/2024 21:03הגב לתגובה זואיך הקופות הרושמות / משאבות דלק יעבדו אם לא יהיה חשמל/אינטרנט? מה יעזור לכם "מזומנים"?
- 7.חצי מהכסף אצל הערבים בעזה (ל"ת)מוריס 06/04/2024 19:02הגב לתגובה זו
- 6.גולדפינגר 06/04/2024 18:18הגב לתגובה זוהבעיה היא המחוקק הישראלי שמנסה להגביל את אחזקת המזומנים ומגביל אותה ל-6000 בלבד
- סבטלנה 06/04/2024 19:30הגב לתגובה זושבוזזת ללא רחם את קופת המדינה. לכו תתגייסו לצבא, פרזיטים מתועבים.
- 5.שאלה ותשובה 06/04/2024 18:10הגב לתגובה זויש לי בבונקר הענק בבית אונקיות זהב בשווי מפלצתי ואני קונה כשאני משלם בזהב..פלטינה..ועוד...ליתר בטחון מחזיק בבית כמה עשרות שקלים לפיצוחים ובמבה.
- 4.איש פשוט 06/04/2024 16:45הגב לתגובה זועזרתם להגדיל את הלחץ למרות שכביכול "הרגעתם". תודה !!!!
- 3.ואז כתב "חכם" מוסיף שמן למדורה וגם מפרסם כתבה עם "הנחיות" כיצד להיבהל עוד יותר (ל"ת)007 06/04/2024 15:40הגב לתגובה זו
- 2.אפשר גם לחשוב מחוץ לקופסה - להצטייד בביטקוין (ל"ת)עידן 06/04/2024 11:15הגב לתגובה זו
- נמאסתם 07/04/2024 02:47הגב לתגובה זודי כבר לדבר על ההונאה הכי גדולה בהיסטוריה שנקראת ביטקוין. לך לשחק מונופול עדיף
- 1.נתן 06/04/2024 10:10הגב לתגובה זואין חבר נאמן כמו כסף מזומן.
- צחי 07/04/2024 03:46הגב לתגובה זודרך הגב מה הכתובת

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע פטור מעמלות ושירותים ייעודיים לעצמאים, על רקע השקת הבנק החדש אש של ניר צוק - האם הבנקים הקטנים יאכלו אחד את השני כשהגדולים יחייכו מהצד?
בנק ONE ZERO הכריז היום על השקת מסלול בנקאי חדש לעצמאים, שכולל שירותים ייעודיים כמו הפקת חשבוניות דיגיטליות, ניהול מע"מ, פטור מעמלות עו"ש ומט"ח, וממשק דיגיטלי לניהול פעילות עסקית וכל זה ללא עלות חודשית. לפי הבנק, מדובר בחבילת שירותים שעשויה לחסוך לעצמאי
למעלה מ־3,000 שקל בשנה.
המסלול מבוסס על שיתוף פעולה עם חברת FINBOT, שמספקת את הפלטפורמה לניהול הפעילות העסקית דרך האפליקציה FINBOT SMART. כך לדוגמה, בכל תקבול שמתקבל לחשבון, המערכת תזהה אוטומטית את הצורך בתשלום מע"מ, תציע להפריש 18% מהסכום לפיקדון
יומי ייעודי, ותאפשר גם לצבור ריבית על כספי המע"מ בנוסף להתראות שוטפות על המצב התזרימי של כל החשבונות במקום אחד.
קניבליזציה בין הבנקים הקטנים?
זה מגיע בעיתוי טעון במיוחד: ימים ספורים לאחר ההשקה הרשמית של בנק אש. המסלול החדש של וואן זירו הוא כנראה יותר אילוץ מיוזמה. וואן זירו, נאבק יותר משלוש שנים כדי לבסס את עצמו כבנק משמעותי מול הענקיים ואז מגיע בנק אש שאולי הוא עדיין לא איום אמיתי אבל הוא בהחלט מצליח לייצר רעש, ועושה זאת עם אג’נדה לוחמנית, ואפילו עקיצות ישירות מהיזם הראשי - בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות.
במעמד השקת הבנק החדש, הביקורת הייתה ישירה וחסרת עכבות מצד אחד מהמייסדים, יזם ההייטק ניר צוק: "לא יודע למה מישהו חשב שזה יעבוד", הוא
אמר כשהוא התייחס למודל המנוי החודשי של וואן זירו. לדבריו, “וואן זירו החליטו שהם כמו נטפליקס או חדר כושר. אנחנו בבנק אש באים עם מודל אחר לגמרי אנחנו מחלקים חצי מהרווחים עם הלקוחות. לא גובים עמלות עו"ש, לא דמי מנוי, וכל שקל שמופקד אצלנו הבנק מרוויח חצי ממנו
והלקוח חצי. זה הוגן, וזה שקוף".
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- ההטבות של ONE ZERO למילואימניקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא לא סיים רק במודל העסקי ותקף גם את התשתית הטכנולוגית של וואן זירו: "הם בחרו במערכת ליבה הודית בת 40 שנה, יקרה ולא מותאמת. אצלנו המערכת נבנתה מקצה לקצה על ידי הייטק ישראלי, רזה וזול". בנוסף לזה צוק ציין שוואן
זירו "שרף כבר כ־890 מיליון שקל מתוך המימון שגייס", בעוד שבבנק אש, לדבריו, "רוב הכסף עוד נמצא בקופה".