ONE ZERO לביה"מ: "מניעת האפשרות שנעניק ייעוץ פנסיוני דיגיטלי מנוגדת לחוק"
בנק ONE ZERO הגיש הבוקר (רביעי) עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד האוצר ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. העתירה הוגשה בתגובה להחלטת רשות שוק ההון למנוע מהבנק לספק ללקוחותיו שירותי ייעוץ פנסיוני כיוון שייעוץ זה אינו מתבצע באופן פיזי בכתלי סניף בנק וזאת אף על פי שהבנק פועל ללא סניפים.
על פניו, לפי לשון חוק הייעוץ בנק "לא יעסוק בייעוץ פנסיוני, אלא במבנה נייח וקבוע". אלא שלפי העתירה שהוגשה באמצעות עו"ד אבי ליכט ממשרד מיתר "מלכתחילה החוק לא נועד לעסוק במציאות החדשה שבה בנק פועל באופן דיגיטלי ללא סניפים, ולא התייחס אליה".
לפי העתירה, "רשות שוק ההון פירשה את החקיקה באופן מרחיב כך שייעוץ פנסיוני יכול להינתן רק באופן פיזי, פנים אל פנים, כשהיועץ הפנסיוני והלקוח נמצאים שניהם בסניף הבנק. כלומר הלקוח חייב להגיע לסניף גם אם אין בכך כל צורך. מובן כי הבנק, הפועל באופן דיגיטלי וללא סניפים, אינו יכול לספק שירותים במתכונת זו". יתרה מכך, לפי העתירה, מלכתחילה המחוקק לא התכוון לשלול מבנק שאין ברשותו סניפים את האפשרות להעניק ייעוץ פנסיוני ללקוחותיו שכן כלל לא לקח בחשבון אפשרות זו". מאז הקמתו של ONE ZERO, הוקם בנק דיגיטלי נוסף שגם קיבל אישור מבנק ישראל כאשר הכיוון של שוק הבנקאות בארץ ובעולם הוא ברור – מעבר לשירותים מרחוק.
לשון החוק עצמה מתייחסת, כך לפי העתירה, אך ורק לנותן הייעוץ הפנסיוני "החוק אינו קובע שפגישות ייעוץ פנסיוני תתקיימנה פנים אל פנים ואינו מחייב את הלקוח להגיע באופן פיזי לבנק. כל שנקבע בחוק הוא, שהעיסוק של היועץ הפנסיוני מטעם הבנק יתקיים בסניף מוסדר. אין כל חובה לפגישה פרונטלית, פנים אל פנים, בין הלקוח לבין הגורם המייעץ מטעם הבנק, ואין הכרח לחייב את הלקוח להגיע באופן פיזי לסניף הבנק. כל שנקבע בחוק הוא שהיועץ הפנסיוני יפעל ("יעסוק") מתוך הסניף שזכה לאישור המפקח על הבנקים. הא ותו לא", נכתב בעתירה.
- מה גובה הריבית על פקדונות בבנקים ואיפה הכי משתלם לשים את הכסף
- כלל משקיעה 100 מיליון שקל בבנק הדיגיטלי החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק מסביר כי המקור לדרישה זו הוא "שפעולה שלא במסגרת התשתית הפיזית והטכנולוגית שמספק הבנק עלולה להוות פתח להונאות, זליגת מידע, תקיפת סייבר וכיוצא באלה". בנוסף, ההגבלה הזו נועדה לשרת את התכלית שעולה מדברי ההסבר לחקיקה של הגבלת כוחם של הבנקים ומניעה מהם להגיע למקומות עבודה ולהציע שירותי ייעוץ פנסיוני לעובדי מעסיקים: "המגבלה נועדה לנטרל באופן ספציפי את יכולתם של הבנקים להתחרות בסוכני הביטוח "בשטח", בדרך של שליחת היועצים מטעם הבנקים באופן פיזי אל בתי ומקום העסקים של הלקוחות עצמם. המגבלה נועדה לאפשר לבנקים למכור ביטוחים ברמת הפרט בלבד, ולמנוע מהם את התחרות בשוק הביטוחים הקבוצתיים, במכירת מוצרים פנסיוניים במקום העבודה של הלקוח (קרי, תוך אפשרות לייעוץ לחברי קבוצה) וכדי להגביל את הגישה הפיזית הישירה שלהם אל הלקוח, באופן בלתי אמצעי".
למעשה, הבנק טוען כי מלכתחילה החוק התכוון למנוע מהבנקים להוציא יועצים למשרדי המעסיקים אך לא לחייב דווקא את הלקוחות להגיע לסניפי הבנק בעוד הם יכולים לקבל את הייעוץ באמצעים דיגיטלים.
בנק ONE ZERO קיבל רישיון ייעוץ פנסיוני מרשות שוק ההון ביוני 2022 אך מאז אינו יכול להעניק את הייעוץ לכלל לקוחותיו אלא רק במסגרת פיילוט המוגבל ללקוחות הגרים במרכז הארץ ומגיעים למשרדי הבנק שאינם בנויים לקבלת קהל. בבנק טוענים כי "בעוד יתר הבנקים גובים מכל היצרנים הפנסיונים עמלה מקסימאלית של 0.25%, הבנק גובה את הנמוך מבין סכום של 30 שקלים או 0.25% באופן שעבור לקוחות עם סכומי חיסכון נמוכים יותר, העמלה המשולמת ליצרנים הפנסיונים נמוכה משמעותית ומאפשרת הוזלה גבוהה יותר בדמי הניהול".
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
הם מסבירים כי אף אחד מהלקוחות שקיבלו ייעוץ בוואן זירו לא קיבל הצעה מהבנק הקודם שלו לקבל ייעוץ פנסיוני, "שכן הבנקים מתמקדים היום בייעוץ אך ורק ללקוחות בעלי סכומי חיסכון משמעותי או משכורות גבוהות מאד. מודל ההפצה החדש מאפשר לבנק להנגיש שירותי ייעוץ פנסיוני אובייקטיבים לכלל הציבור. הבנק הוא גם היחיד שמציע שירותי ייעוץ פנסיוני מתמשכים על בסיס חודשי עם עדכונים שוטפים על כל שינוי שדורש את תשומת לב החוסכים".
גל בר דעה, מנכ"ל הבנק: "שר האוצר ונגיד בנק ישראל מדברים בכל מקום בחודשים האחרונים על חשיבותה העצומה של תחרות כדי לשפר את מצב הלקוחות בתחום הבנקאות. הן שר האוצר והן הנגיד מדברים על הצורך להוסיף שחקנים ולחזק את כוחם ולהסיר חסמי מעבר. כניסת בנק חדש לתחום הייעוץ הפנסיוני הריכוזי במערכת הבנקאית, שמעניק היום שירות רק למאיון העליון בעלי הצבירות הגבוהות בקרנות ההשתלמות, ינגיש שירותי ייעוץ מותאמים אישית ללא הטיות לכלל הציבור ובכלל זה לחוסכים צעירים וכאלה שאין ברשותם עדיין צבירות משמעותיות. רשות שוק ההון יכולה הייתה לאמץ פרשנות שתאפשר לנו להעניק ייעוץ פנסיוני דיגיטלי וחכם ללקוחותיו כבר מהרגע הראשון אך בחרה לא לעשות זאת ומי שנפגע הם החוסכים".

רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
המדינה תשקיע עד 250 מיליון שקל בקרנות דיפ־טק ישראליות באמצעות קרן יוזמה; כל קרן תוכל לקבל מענק של עד 10 מיליון דולר, המיועד להבטיח סגירה ראשונה ולמשוך משקיעים נוספים
רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי חדש להשקעה בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ־טק, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר)
במסגרת המהלך, המדינה תעניק מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.
על פי תנאי המסלול, לפחות 70% מההשקעות יתבצעו בחברות ישראליות או כאלו שעיקר המו"פ שלהן בישראל, ולפחות 50% מההשקעות יופנו לחברות המפתחות מוצרים מוחשיים או תהליכי ייצור. הקרן המינימלית שתהיה זכאית למסלול צריכה לעמוד על 32 מיליון דולר, כאשר לפחות 28 מיליון יגיעו ממשקיעים פרטיים.
המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח
את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי תמיד ידע לצמוח מתוך אתגרים, אך המציאות הנוכחית מציבה בפני חברות הדיפטק וקרנות ההון סיכון, המתמחות בהן, קשיים חסרי תקדים. השקעות בתחומים כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות - הן קריטיות לביסוס היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים. הקרן החדשה נועדה להבטיח שלא נאבד את המומנטום, ולספק את ההשקעה שתאפשר לקרנות הון סיכון להגיע "לסגירה ראשונה" שתאפשר להן להתחיל ולהשקיע בחברות , ולחברות להמשיך במחקר, בפיתוח ובחדשנות פורצת דרך. זו השקעה בעתיד של כלכלת ישראל, בחוסן הלאומי וביכולת שלנו להמשיך להיות במרכז הבמה הטכנולוגית העולמית".
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- השקת מעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות לחלל בהשקעה של 40 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7