היקף ההון השחור מוערך בישראל במאות מיליארדי שקלים בשנה. האם עיקול של מספר רכבים מסייע?
ערן יעקב ראש רשות המסים טען לאחרונה כי ההצלחה של רשות המסים לגבות בשנה האחרונה 430 מיליארד שקל ממסים הייתה כתוצאה של לחץ והרתעה על העבריינים.
הוא ככל הנראה מתכוון גם למבצע של רשות המסים לעיקול 9 רכבים בצפון הארץ שנערך השבוע. במסגרת המבצע היחידה הצפונית לאכיפת הגביה ברשות המסים, הוצאה לפועל חיפה ומשטרת מרחב מנשה פעלו בישובים ערה, ערערה וכפר קרע שבוואדי ערה, בכדי לגבות חובות שנצברו על ידי סרבני מס, חלקם יעדים מוכרים של המשטרה.
במסגרת הפעילות נתפסו ועוקלו 9 רכבים. אחד מהם שוחרר במהלך הפעילות לאחר שהחוב הוסדר. בסך הכל, פעלו הכוחות לגביית חובות בסכום של כ-4.3 מיליון שקל. במבצע השתתפו כוחות יס"מ וניידת סיור של המשטרה וקדמו לו פעילות מודיעין שטח מקדימה של היחידה לאכיפת הגבייה ברשות המסים, לאיתור הרכבים ובעליהם.
הרכבים שהוחרמו במבצע. צילום דוברות המשטרה
20% מהתוצר
תגידו כל הכבוד למשטרה ולגופי האכיפה אך האם עוד עיקול של עוד כמה רכבים באמת זה מה שיסייע לטפל בתופעת ההון השחור שלפי הערכות ה-OECD מקיפה כמעט 20% מהתוצר במדינת ישראל? נזכיר כי התוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל עומד כיום על 1.7 טריליון שקל, דהיינו מדובר על מאות מיליארדי שקלים מדי שנה. האם זו הבשורה לה מצפים אזרחי ישראל באכיפה נגד ארגוני הפשיעה?
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- רשות המיסים הגיעה למוסכים: 200 מיליון שקל ו-146 רכבים מעוקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחוק ההסדרים שעבר אתמול לצערנו אין בשורות בעניין. צעדי החקיקה שרצו לקדם ברשות המסים נותרו בעיקר על דפי הטיוטה ולא נכנסו לבסוף לחוק. ראש הרשות טען באחד מהדיונים בהם השתתף בכנסת על היקף ההון השחור כי "כדי לעשות יותר צריך גם משאבים. יש יותר הון שחור פה בטח מארה"ב ומדינות אחרות, להן יש חקיקה והרתעה טובות יותר.
"לנו אין כלים חקיקתיים מספיקים. צריך לשפר אותם, צריך קנסות משמעותיים יותר, צריך נגישות למידע וחקיקה של ענישה משמעותית. מדובר במיליארדים רבים של הון שחור"
יעקב אומנם הסתייג מהנתונים של ה-OECD, אך מודה שמדובר בהמון כסף שלא מגיע ליעדו. "לפי מחקרים שעשו ב-OECD, מדברים על 20-19 אחוז מהתוצר במדינת ישראל, האם המספרים מדויקים לא? אבל זה הרבה מאוד כסף של כלכלת צל".
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
התיקונים בחוק נשארו על רצפת העריכה
תקציב המדינה לא מבשר שינוי רציני במלחמה בהון השחור. כך חוק החשבוניות שנכנס לבסוף, העמיד את הסכום בו תהיה חובה להתקשרות אונליין עם רשות המסים על 25 אלף שקל, ולא 5 אלף כפי שרצה יעקב. מטרת החוק להילחם בתופעת בחשבוניות הפיקטיביות אשר ארגוני הפשיעה מצליחים לשכלל מדי שנה. לחוק היו התנגדויות רבות שטענו לפגיעה בחופש העיסוק ולסרבול מיותר.
לגבי הניסיון לתקן את החוק לצמצום השימוש המזומן, גם הוא נחל כישלון חרוץ. נזכיר, חוק המזומן מגביל את היכולת להשתמש במזומן מעל 6 אלף שקל בעסקאות עם עסקים, ואוסר על שימוש במזומן בסכום העולה על 15 אלף שקל לאנשים פרטיים. בדוח שהוצג בכנסת לאחרונה נמצא כי מאז חקיקת החוק ב-2018 התגלו מעל ארבעת אלפי הפרות בסכום מצטבר של כחצי מיליארד שקל.
ברשות המסים רצו לאסור החזקה של מעל 200 אלף שקל במזומן בביתו של אדם, כמו כן רצו להטיל חובה על אדם להסביר כיצד הגיע אליו סכום של 50 אלף עד 200 אלף שקל במזומן. שינוי זה נותר רק בטיוטה. נותר לנו רק לדמיין כיצד חוק זה היה יכול להשפיע על המלחמה בהון השחור בארץ לו היה מתקבל. לצערנו לאחר הפלת שינויי החקיקה לרשויות המדינה אין בשורות ואין כלים מספיקים במלחמה מול ההון השחור.
- 4.מע"מ זה שוק אפור או שחור? (ל"ת)רו"ח 26/05/2023 08:44הגב לתגובה זו
- 3.ע"ד ורואה חשבון מצד אחד - החברה הערבית כולם בשחור - (ל"ת)אלקין 24/05/2023 17:10הגב לתגובה זו
- 2.י 24/05/2023 16:21הגב לתגובה זוהנפקת כרטיס לכל אדם לחיוב מידי מבנק הדואר ו 0 מזומן .. זה הפיתרון היחיד! אבל לך תעביר רפורמה כזו במרכז הליכוד ...
- 1.רפובליקת בננות,אמרנו? (ל"ת)אורי 24/05/2023 15:09הגב לתגובה זו
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
