איתן מדמון
צילום: תמר מוסאפי

בעקבות עליה בניסיונות הונאה במגזר הרוסי: איגוד הבנקים בקמפיין חדש

ניסיונות ההונאה של לקוחות הבנקים מתגברים מאד לאחרונה, במגזר הרוסי נרשם זינוק של כ-200% בשנה האחרונה; איגוד הבנקים יוצא בקמפיין שנועד להילחם בתופעה ולהגביר את המודעות לדרכי הפעולה; סלוגן הקמפיין: "בנק זה לא"
גיא טל |

בישראל נופלים מדי יום אלפי קורבנות לנוכלי הונאות פיננסיות וסייבר. מי מאיתנו לא קיבל לאחרונה שיחת טלפון או הודעה לנייד או למייל, בהן מתחזים הפונים לבנק ומנסים לגנוב את פרטינו האישיים?  

במערכת הבנקאית ובאיגוד הבנקים, הנלחמים בתופעה, מפרסמים היום כי מגמת ניסיונות ההונאה צוברת תאוצה, וכי ניסיונות ההונאה על אוכלוסיית יוצאי חבר העמים גדלה ב-200% בשנה האחרונה.  

איגוד הבנקים משיק היום קמפיין המשך להעלאת המודעות מפני הונאות ואיומי סייבר, בו הוא קורא לגילוי ערנות בכל הקשור לתופעות אלה, לרבות התחזות ברשת ובטלפון וגניבת פרטים, במטרה להפחית את חשיפת האוכלוסייה לאירועים אלה. הקמפיין יעלה תחת הסלוגן: ״בנק, זה לא!״.  

הפעם יתמקד הקמפיין  בהעלאת המודעות להונאות פיננסיות נגד ציבור הלקוחות דוברי הרוסית בפרט והאוכלוסייה המבוגרת בכלל. בבנקים ובמשטרה מזהים בחודשים האחרונים עליה משמעותית בהיקף ההונאות שמבוצעות נגד עולים חדשים. כמו כן ניכרת מגמה של שכלול אמצעי התקיפה נגד לקוחות אלה, בעיקר המבוגרים, דבר שמחייב העלאת המודעות. בבנקים ובמשטרה מזהים גידול במקרי ההתחזות מצד התוקפים לנציגי בנקים ונציגי משטרה. התקופים פונים לרוב בשפה הרוסית (דבר שאינו מקובל בבנקים) ומעודדים בשיטות מתוחכמות את ציבור למשוך כספים מחשבונותיהם ולהעבירם אל חשבונות בחו"ל. 

בממסגרת הקמפיין, הקים איגוד הבנקים עבור הלקוחות אתר ובו כל מה שצריך לדעת על הונאות והכלים שיעזרו להם להימנע מליפול לאירועי רשת. הקמפיין מפנה את הלקוחות לאתר, בו ניתן ללמוד מהם הכללים למניעת אירועי רשת. בין השאר, מסב האיגוד את תשומת הלב לסימנים מחשידים של הונאה ברשת ובטלפון, בהם קיימים, בין השאר, אלמנטים של הלחצה בזמן, שגיאות כתיב וניסוח קלוקל, פנייה שאינה אישית, שפה זרה, קישור (לינק) לא מוכר. 

זכרו: הבנק אינו פונה אל לקוחותיו לקבלת פרטים חסויים. להלן אירועים המוגדרים כחשודים בהונאה: 

  • מתקשרים או שולחים לך מייל בו מבקשים את הסיסמה לחשבון הבנק שלך –  בנק זה לא! 
  • מבקשים ממך לסמס או לשלוח מייל ובו פרטים אישיים או פרטי חשבון בנק – זה לא הבנק!
  • שולחים לך קישור ב-SMS או במייל לאתר המבקש ממך פרטי ההתחברות לחשבון – זה לא הבנק! 
  • מציעים לך שירותי בנק באמצעות אפליקציות שלא מופיעות בחנות האפליקציות הרשמית – זה לא הבנק! 
  • מתקשרים או שולחים הודעה שמתריעה שחשבונך שעומד להיחסם ונדרשת התערבותך – זה לא הבנק! 
  • מתקשרים או שולחים הודעה ובה מבקשים למסור את הקוד החד-פעמי שנשלח אליך בSMS – זה לא הבנק! 
  • ביקשו מכם למשוך כסף מחשבונכם ולהפקידו לחשבון אחר? זה לא הבנק!  
  • מדברים אתך ברוסית? נציגי הבנק ומשטרת ישראל מדברים גם עברית. בקש מהם לדבר עברית! 

מנכ״ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, אומר כי מגמת ההונאה נמצאת במגמת עלייה מדאיגה: ״בתקופה האחרונה אנו עדים למקרי הונאה רבים כנגד לקוחות הבנקים. במקרים רבים הנוכלים פונים ללקוחות רבים באמצעות שיחת טלפון, ומתחזים לעובדי בנק ואף לנציגי משטרה בכדי לגנוב את פרטי ההזדהות לחשבונות הבנק או להעביר כספים לחו"ל. הבנקים מתמודדים עם ניסיונות ההונאה האלה וביחד עם המשטרה משפרים את יכולות ההגנה שלהם.

קיראו עוד ב"בארץ"

"אבל חובתנו היא להעצים את המודעות לניסיונות ההונאה, ובעיקר את המודעות של אוכלוסיות יותר פגיעות בניהן האזרחים הוותיקים והלקוחות דוברי השפה רוסית כדי להפחית ככל הניתן את חשיפתם לאירועים אלה, ואת הנזקים הנוצרים מהם. המערכת הבנקאית, ביחד עם הפיקוח על הבנקים והמשרד לשיוויון חברתי רואה חשיבות עליונה בהגנה על אוכלוסיות הגיל השלישי ועולים חדשים בגיל השלישי כי אלה אוכלוסיות הזקוקות להגנה יותר מכולם. לכן מטרות הקמפיין הן שתיים: גם להעצים את המודעות לנזקים וגם לתת לציבור כלים כדי להימנע מליפול למלכודות. דבר אחד בטוח ומשותף לכלל השיחות וההודעות הללו: בנק זה לא!״. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.