וועדת העבודה והרווחה דנה בעסקת החבילה במשק, לאחר שעברה שינויים. הדיון עסק בהעלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והשלמת שעות עבודה. 

יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום הצביעה על נתוני המשק, כאשר מחד ניכרת ירידה בשיעור האבטלה אך מאידך עליה ביוקר המחיה. "בחודשים האחרונים עבדנו בצורה ארוכה, פרטנית ואחראית וניהלנו מו"מ עם האוצר, המעסיקים, וההסתדרות. לכל הצדדים ברור שיש לעשות שינויים במתווה המוצע, ובימים הקרובים נמשיך לפעול למען השינויים הנדרשים. כל חברי וועדת העבודה והרווחה פועלים במשותף ולא יתנו יד לשחיקה בשכר או ליצירת פערי שכר משמעותיים במשק הישראלי והפיכת העובדים לעניים", מסרה היו"ר.

כמו כן, היא התחייבה כי בימים הקרובים תגובש ההעלאה הצפויה בשכר המינימום.

עו"ד דבורה ספיר-אליעזר, היועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה ציינה את הוספת יום חופשה, וכי המעסיק יהיה חייב להודיע לעובד מראש על תנאי העסקתו כהשלמת שעות עבודה. במהלך חודש העבודה העובד יוכל להחסיר שעות ביום אחד ולהשלימן במשנהו, ולקבל שכר רגיל, ולא כשעות נוספות. זהו הסדר הטוב לעובדים ולמעסיקים כאחד. 

בהקשר לכך, הזהיר אתמול נגיד בנק ישראל בפני הצמדה של השכר למדד. על פי הנגיד, ישראל מראש מתחילה עם רמה גבוהה מאוד של יוקר מחיה, בשילוב העוצמה של השקל, שהתחזק בשנים האחרונות מול הדולר (אם כי השנה הוא בנסיגה מסוימת). ירון הזהיר מפני הצמדת שכר לאינפלציה באמצעות הסכמי שכר, במה שמהווה רמז עבה לאוצר ולהסתדרות העובדים, על כך שהם עלולים להוביל את המדינה לסחרור אינפלציוני: "בדיונים על העלאות שכר חשוב מאוד לא להיכנס למנגנוני הצמדה. מנגנוני הצמדה קשיחים גורמים לתנועה שיכולה להזיק מאוד ולהגביר את האינפלציה".

נציגי האוצר, הבהירו כי "ברור שלא כל שעות עבודה ניתנות לניוד, וחשוב לוודא שלא ניתן לנצל לרעה את העובדים". אדם בלומנטל, סמנכ"ל אגף הכלכלה בהסתדרות, הציע לבדוק בזהירות את ההגנה לעובד הנקבעות בחוק ואילו שי פולק, נציג נשיאות המגזר העסקי, שיבח את העסקה המתגבשת – והדגיש את העצמאות הנדרשת למעסיק לנהל את עסקו, ועצמאותו להחליט האם להפעיל את "השעון הגמיש" או לא – וכיצד.

• מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
• מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מיכל וקסמן-חילי, ראש אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים, הזהירה מהעלאה לא-זהירה של שכר המינימום ומהסכנות למשק שהיא תביא, כצמצום מספר העובדים. נעמה צדקיהו, יו"ר פורום המסעדנות, הזהירה כי בענף זה לא ניתן לתכנן ימים להשלמת שעות, כי בימים של עומס-עבודה - עובדים טובים נשארים ומרצונם.

החוק המוצע מעגן תיקונים שונים בחקיקת העבודה, בהמשך לשורת הסכמים שנחתמו במגזר הציבורי ולדיוני פורום "שולחן עגול" המורכב מנציגי ממשלה, ארגוני מעסיקים והסתדרות העובדים הכללית, "שנערכו בעקבות פרוץ משבר נגיף הקורונה אשר הביא לפגיעה בכלכלה הישראלית, ובמטרה לקדם מהלכים לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי ולעודד את הצמיחה במשק. 

בעניין השלמת שעות עבודה, קובע החוק כי המעסיק הודיע לעובד בהודעה על תנאי עבודה וכי השעה הנוספת הראשונה או השנייה של העובד בוצעו ביום עבודה הכולל שעות נוספות מותרות. סך השעות החסרות שניתן להשלימן בהסדר להשלמת שעות חסרות, לא יעלה על 17 שעות לחודש, ולעניין עובד המועסק במשרה חלקית - לא יעלה על מכפלה של 17 בחלקיות המשרה שבה הועסק באותו חודש. 

• הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
• השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9%
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

עוד מודגש כי השלמת שעות שבוצעו ביום שלפני המנוחה השבועית, בעבודת לילה או ביום לפני חג שהעובד אינו עובד בו, תתבצע כנגד שעות נוספות שבוצעו בימים כאמור, וכי שכרו של העובד אינו נופל מהשכר החודשי או השעתי במועד הרלוונטי.