הצבעה במליאת הכנסת
צילום: אתר הכנסת

יו"ר ועדת הרווחה: "לא נסכים לשחיקה בשכר או ליצירת פערי שכר משמעותיים במשק"

כך אמרה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אפרת רייטן-מרום בדיון על עסקת החבילה המתגבשת. בשבוע הקרוב יימשכו הדיונים על השינויים בעסקה. 
תומר אמן | (1)

וועדת העבודה והרווחה דנה בעסקת החבילה במשק, לאחר שעברה שינויים. הדיון עסק בהעלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והשלמת שעות עבודה. 

יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום הצביעה על נתוני המשק, כאשר מחד ניכרת ירידה בשיעור האבטלה אך מאידך עליה ביוקר המחיה. "בחודשים האחרונים עבדנו בצורה ארוכה, פרטנית ואחראית וניהלנו מו"מ עם האוצר, המעסיקים, וההסתדרות. לכל הצדדים ברור שיש לעשות שינויים במתווה המוצע, ובימים הקרובים נמשיך לפעול למען השינויים הנדרשים. כל חברי וועדת העבודה והרווחה פועלים במשותף ולא יתנו יד לשחיקה בשכר או ליצירת פערי שכר משמעותיים במשק הישראלי והפיכת העובדים לעניים", מסרה היו"ר.

כמו כן, היא התחייבה כי בימים הקרובים תגובש ההעלאה הצפויה בשכר המינימום.

עו"ד דבורה ספיר-אליעזר, היועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה ציינה את הוספת יום חופשה, וכי המעסיק יהיה חייב להודיע לעובד מראש על תנאי העסקתו כהשלמת שעות עבודה. במהלך חודש העבודה העובד יוכל להחסיר שעות ביום אחד ולהשלימן במשנהו, ולקבל שכר רגיל, ולא כשעות נוספות. זהו הסדר הטוב לעובדים ולמעסיקים כאחד. 

בהקשר לכך, הזהיר אתמול נגיד בנק ישראל בפני הצמדה של השכר למדד. על פי הנגיד, ישראל מראש מתחילה עם רמה גבוהה מאוד של יוקר מחיה, בשילוב העוצמה של השקל, שהתחזק בשנים האחרונות מול הדולר (אם כי השנה הוא בנסיגה מסוימת). ירון הזהיר מפני הצמדת שכר לאינפלציה באמצעות הסכמי שכר, במה שמהווה רמז עבה לאוצר ולהסתדרות העובדים, על כך שהם עלולים להוביל את המדינה לסחרור אינפלציוני: "בדיונים על העלאות שכר חשוב מאוד לא להיכנס למנגנוני הצמדה. מנגנוני הצמדה קשיחים גורמים לתנועה שיכולה להזיק מאוד ולהגביר את האינפלציה".

נציגי האוצר, הבהירו כי "ברור שלא כל שעות עבודה ניתנות לניוד, וחשוב לוודא שלא ניתן לנצל לרעה את העובדים". אדם בלומנטל, סמנכ"ל אגף הכלכלה בהסתדרות, הציע לבדוק בזהירות את ההגנה לעובד הנקבעות בחוק ואילו שי פולק, נציג נשיאות המגזר העסקי, שיבח את העסקה המתגבשת – והדגיש את העצמאות הנדרשת למעסיק לנהל את עסקו, ועצמאותו להחליט האם להפעיל את "השעון הגמיש" או לא – וכיצד.

מיכל וקסמן-חילי, ראש אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים, הזהירה מהעלאה לא-זהירה של שכר המינימום ומהסכנות למשק שהיא תביא, כצמצום מספר העובדים. נעמה צדקיהו, יו"ר פורום המסעדנות, הזהירה כי בענף זה לא ניתן לתכנן ימים להשלמת שעות, כי בימים של עומס-עבודה - עובדים טובים נשארים ומרצונם.

החוק המוצע מעגן תיקונים שונים בחקיקת העבודה, בהמשך לשורת הסכמים שנחתמו במגזר הציבורי ולדיוני פורום "שולחן עגול" המורכב מנציגי ממשלה, ארגוני מעסיקים והסתדרות העובדים הכללית, "שנערכו בעקבות פרוץ משבר נגיף הקורונה אשר הביא לפגיעה בכלכלה הישראלית, ובמטרה לקדם מהלכים לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי ולעודד את הצמיחה במשק. 

בעניין השלמת שעות עבודה, קובע החוק כי המעסיק הודיע לעובד בהודעה על תנאי עבודה וכי השעה הנוספת הראשונה או השנייה של העובד בוצעו ביום עבודה הכולל שעות נוספות מותרות. סך השעות החסרות שניתן להשלימן בהסדר להשלמת שעות חסרות, לא יעלה על 17 שעות לחודש, ולעניין עובד המועסק במשרה חלקית - לא יעלה על מכפלה של 17 בחלקיות המשרה שבה הועסק באותו חודש. 

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד מודגש כי השלמת שעות שבוצעו ביום שלפני המנוחה השבועית, בעבודת לילה או ביום לפני חג שהעובד אינו עובד בו, תתבצע כנגד שעות נוספות שבוצעו בימים כאמור, וכי שכרו של העובד אינו נופל מהשכר החודשי או השעתי במועד הרלוונטי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמחה 08/06/2022 16:30
    הגב לתגובה זו
    מה עם העלאת קצבת גימלאים מ2000 ל5300? משכורת חכ הגיע ל40000 היתה 17000
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).