יו"ר ועדת הרווחה: "לא נסכים לשחיקה בשכר או ליצירת פערי שכר משמעותיים במשק"
וועדת העבודה והרווחה דנה בעסקת החבילה במשק, לאחר שעברה שינויים. הדיון עסק בהעלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והשלמת שעות עבודה.
יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום הצביעה על נתוני המשק, כאשר מחד ניכרת ירידה בשיעור האבטלה אך מאידך עליה ביוקר המחיה. "בחודשים האחרונים עבדנו בצורה ארוכה, פרטנית ואחראית וניהלנו מו"מ עם האוצר, המעסיקים, וההסתדרות. לכל הצדדים ברור שיש לעשות שינויים במתווה המוצע, ובימים הקרובים נמשיך לפעול למען השינויים הנדרשים. כל חברי וועדת העבודה והרווחה פועלים במשותף ולא יתנו יד לשחיקה בשכר או ליצירת פערי שכר משמעותיים במשק הישראלי והפיכת העובדים לעניים", מסרה היו"ר.
כמו כן, היא התחייבה כי בימים הקרובים תגובש ההעלאה הצפויה בשכר המינימום.
עו"ד דבורה ספיר-אליעזר, היועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה ציינה את הוספת יום חופשה, וכי המעסיק יהיה חייב להודיע לעובד מראש על תנאי העסקתו כהשלמת שעות עבודה. במהלך חודש העבודה העובד יוכל להחסיר שעות ביום אחד ולהשלימן במשנהו, ולקבל שכר רגיל, ולא כשעות נוספות. זהו הסדר הטוב לעובדים ולמעסיקים כאחד.
בהקשר לכך, הזהיר אתמול נגיד בנק ישראל בפני הצמדה של השכר למדד. על פי הנגיד, ישראל מראש מתחילה עם רמה גבוהה מאוד של יוקר מחיה, בשילוב העוצמה של השקל, שהתחזק בשנים האחרונות מול הדולר (אם כי השנה הוא בנסיגה מסוימת). ירון הזהיר מפני הצמדת שכר לאינפלציה באמצעות הסכמי שכר, במה שמהווה רמז עבה לאוצר ולהסתדרות העובדים, על כך שהם עלולים להוביל את המדינה לסחרור אינפלציוני: "בדיונים על העלאות שכר חשוב מאוד לא להיכנס למנגנוני הצמדה. מנגנוני הצמדה קשיחים גורמים לתנועה שיכולה להזיק מאוד ולהגביר את האינפלציה".
נציגי האוצר, הבהירו כי "ברור שלא כל שעות עבודה ניתנות לניוד, וחשוב לוודא שלא ניתן לנצל לרעה את העובדים". אדם בלומנטל, סמנכ"ל אגף הכלכלה בהסתדרות, הציע לבדוק בזהירות את ההגנה לעובד הנקבעות בחוק ואילו שי פולק, נציג נשיאות המגזר העסקי, שיבח את העסקה המתגבשת – והדגיש את העצמאות הנדרשת למעסיק לנהל את עסקו, ועצמאותו להחליט האם להפעיל את "השעון הגמיש" או לא – וכיצד.
- הזהב דוחף את הסדי קדימה ומחזיר לגאנה רוח גבית במטבע
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיכל וקסמן-חילי, ראש אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים, הזהירה מהעלאה לא-זהירה של שכר המינימום ומהסכנות למשק שהיא תביא, כצמצום מספר העובדים. נעמה צדקיהו, יו"ר פורום המסעדנות, הזהירה כי בענף זה לא ניתן לתכנן ימים להשלמת שעות, כי בימים של עומס-עבודה - עובדים טובים נשארים ומרצונם.
החוק המוצע מעגן תיקונים שונים בחקיקת העבודה, בהמשך לשורת הסכמים שנחתמו במגזר הציבורי ולדיוני פורום "שולחן עגול" המורכב מנציגי ממשלה, ארגוני מעסיקים והסתדרות העובדים הכללית, "שנערכו בעקבות פרוץ משבר נגיף הקורונה אשר הביא לפגיעה בכלכלה הישראלית, ובמטרה לקדם מהלכים לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי ולעודד את הצמיחה במשק.
בעניין השלמת שעות עבודה, קובע החוק כי המעסיק הודיע לעובד בהודעה על תנאי עבודה וכי השעה הנוספת הראשונה או השנייה של העובד בוצעו ביום עבודה הכולל שעות נוספות מותרות. סך השעות החסרות שניתן להשלימן בהסדר להשלמת שעות חסרות, לא יעלה על 17 שעות לחודש, ולעניין עובד המועסק במשרה חלקית - לא יעלה על מכפלה של 17 בחלקיות המשרה שבה הועסק באותו חודש.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
עוד מודגש כי השלמת שעות שבוצעו ביום שלפני המנוחה השבועית, בעבודת לילה או ביום לפני חג שהעובד אינו עובד בו, תתבצע כנגד שעות נוספות שבוצעו בימים כאמור, וכי שכרו של העובד אינו נופל מהשכר החודשי או השעתי במועד הרלוונטי.
- 1.שמחה 08/06/2022 16:30הגב לתגובה זומה עם העלאת קצבת גימלאים מ2000 ל5300? משכורת חכ הגיע ל40000 היתה 17000
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
