הצבעה במליאת הכנסת
צילום: אתר הכנסת

יו"ר ועדת הרווחה: "לא נסכים לשחיקה בשכר או ליצירת פערי שכר משמעותיים במשק"

כך אמרה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אפרת רייטן-מרום בדיון על עסקת החבילה המתגבשת. בשבוע הקרוב יימשכו הדיונים על השינויים בעסקה. 
תומר אמן | (1)

וועדת העבודה והרווחה דנה בעסקת החבילה במשק, לאחר שעברה שינויים. הדיון עסק בהעלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והשלמת שעות עבודה. 

יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום הצביעה על נתוני המשק, כאשר מחד ניכרת ירידה בשיעור האבטלה אך מאידך עליה ביוקר המחיה. "בחודשים האחרונים עבדנו בצורה ארוכה, פרטנית ואחראית וניהלנו מו"מ עם האוצר, המעסיקים, וההסתדרות. לכל הצדדים ברור שיש לעשות שינויים במתווה המוצע, ובימים הקרובים נמשיך לפעול למען השינויים הנדרשים. כל חברי וועדת העבודה והרווחה פועלים במשותף ולא יתנו יד לשחיקה בשכר או ליצירת פערי שכר משמעותיים במשק הישראלי והפיכת העובדים לעניים", מסרה היו"ר.

כמו כן, היא התחייבה כי בימים הקרובים תגובש ההעלאה הצפויה בשכר המינימום.

עו"ד דבורה ספיר-אליעזר, היועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה ציינה את הוספת יום חופשה, וכי המעסיק יהיה חייב להודיע לעובד מראש על תנאי העסקתו כהשלמת שעות עבודה. במהלך חודש העבודה העובד יוכל להחסיר שעות ביום אחד ולהשלימן במשנהו, ולקבל שכר רגיל, ולא כשעות נוספות. זהו הסדר הטוב לעובדים ולמעסיקים כאחד. 

בהקשר לכך, הזהיר אתמול נגיד בנק ישראל בפני הצמדה של השכר למדד. על פי הנגיד, ישראל מראש מתחילה עם רמה גבוהה מאוד של יוקר מחיה, בשילוב העוצמה של השקל, שהתחזק בשנים האחרונות מול הדולר (אם כי השנה הוא בנסיגה מסוימת). ירון הזהיר מפני הצמדת שכר לאינפלציה באמצעות הסכמי שכר, במה שמהווה רמז עבה לאוצר ולהסתדרות העובדים, על כך שהם עלולים להוביל את המדינה לסחרור אינפלציוני: "בדיונים על העלאות שכר חשוב מאוד לא להיכנס למנגנוני הצמדה. מנגנוני הצמדה קשיחים גורמים לתנועה שיכולה להזיק מאוד ולהגביר את האינפלציה".

נציגי האוצר, הבהירו כי "ברור שלא כל שעות עבודה ניתנות לניוד, וחשוב לוודא שלא ניתן לנצל לרעה את העובדים". אדם בלומנטל, סמנכ"ל אגף הכלכלה בהסתדרות, הציע לבדוק בזהירות את ההגנה לעובד הנקבעות בחוק ואילו שי פולק, נציג נשיאות המגזר העסקי, שיבח את העסקה המתגבשת – והדגיש את העצמאות הנדרשת למעסיק לנהל את עסקו, ועצמאותו להחליט האם להפעיל את "השעון הגמיש" או לא – וכיצד.

מיכל וקסמן-חילי, ראש אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים, הזהירה מהעלאה לא-זהירה של שכר המינימום ומהסכנות למשק שהיא תביא, כצמצום מספר העובדים. נעמה צדקיהו, יו"ר פורום המסעדנות, הזהירה כי בענף זה לא ניתן לתכנן ימים להשלמת שעות, כי בימים של עומס-עבודה - עובדים טובים נשארים ומרצונם.

החוק המוצע מעגן תיקונים שונים בחקיקת העבודה, בהמשך לשורת הסכמים שנחתמו במגזר הציבורי ולדיוני פורום "שולחן עגול" המורכב מנציגי ממשלה, ארגוני מעסיקים והסתדרות העובדים הכללית, "שנערכו בעקבות פרוץ משבר נגיף הקורונה אשר הביא לפגיעה בכלכלה הישראלית, ובמטרה לקדם מהלכים לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי ולעודד את הצמיחה במשק. 

בעניין השלמת שעות עבודה, קובע החוק כי המעסיק הודיע לעובד בהודעה על תנאי עבודה וכי השעה הנוספת הראשונה או השנייה של העובד בוצעו ביום עבודה הכולל שעות נוספות מותרות. סך השעות החסרות שניתן להשלימן בהסדר להשלמת שעות חסרות, לא יעלה על 17 שעות לחודש, ולעניין עובד המועסק במשרה חלקית - לא יעלה על מכפלה של 17 בחלקיות המשרה שבה הועסק באותו חודש. 

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד מודגש כי השלמת שעות שבוצעו ביום שלפני המנוחה השבועית, בעבודת לילה או ביום לפני חג שהעובד אינו עובד בו, תתבצע כנגד שעות נוספות שבוצעו בימים כאמור, וכי שכרו של העובד אינו נופל מהשכר החודשי או השעתי במועד הרלוונטי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמחה 08/06/2022 16:30
    הגב לתגובה זו
    מה עם העלאת קצבת גימלאים מ2000 ל5300? משכורת חכ הגיע ל40000 היתה 17000
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.