יו"ר ועדת הרווחה: "לא נסכים לשחיקה בשכר או ליצירת פערי שכר משמעותיים במשק"
וועדת העבודה והרווחה דנה בעסקת החבילה במשק, לאחר שעברה שינויים. הדיון עסק בהעלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והשלמת שעות עבודה.
יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום הצביעה על נתוני המשק, כאשר מחד ניכרת ירידה בשיעור האבטלה אך מאידך עליה ביוקר המחיה. "בחודשים האחרונים עבדנו בצורה ארוכה, פרטנית ואחראית וניהלנו מו"מ עם האוצר, המעסיקים, וההסתדרות. לכל הצדדים ברור שיש לעשות שינויים במתווה המוצע, ובימים הקרובים נמשיך לפעול למען השינויים הנדרשים. כל חברי וועדת העבודה והרווחה פועלים במשותף ולא יתנו יד לשחיקה בשכר או ליצירת פערי שכר משמעותיים במשק הישראלי והפיכת העובדים לעניים", מסרה היו"ר.
כמו כן, היא התחייבה כי בימים הקרובים תגובש ההעלאה הצפויה בשכר המינימום.
עו"ד דבורה ספיר-אליעזר, היועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה ציינה את הוספת יום חופשה, וכי המעסיק יהיה חייב להודיע לעובד מראש על תנאי העסקתו כהשלמת שעות עבודה. במהלך חודש העבודה העובד יוכל להחסיר שעות ביום אחד ולהשלימן במשנהו, ולקבל שכר רגיל, ולא כשעות נוספות. זהו הסדר הטוב לעובדים ולמעסיקים כאחד.
בהקשר לכך, הזהיר אתמול נגיד בנק ישראל בפני הצמדה של השכר למדד. על פי הנגיד, ישראל מראש מתחילה עם רמה גבוהה מאוד של יוקר מחיה, בשילוב העוצמה של השקל, שהתחזק בשנים האחרונות מול הדולר (אם כי השנה הוא בנסיגה מסוימת). ירון הזהיר מפני הצמדת שכר לאינפלציה באמצעות הסכמי שכר, במה שמהווה רמז עבה לאוצר ולהסתדרות העובדים, על כך שהם עלולים להוביל את המדינה לסחרור אינפלציוני: "בדיונים על העלאות שכר חשוב מאוד לא להיכנס למנגנוני הצמדה. מנגנוני הצמדה קשיחים גורמים לתנועה שיכולה להזיק מאוד ולהגביר את האינפלציה".
נציגי האוצר, הבהירו כי "ברור שלא כל שעות עבודה ניתנות לניוד, וחשוב לוודא שלא ניתן לנצל לרעה את העובדים". אדם בלומנטל, סמנכ"ל אגף הכלכלה בהסתדרות, הציע לבדוק בזהירות את ההגנה לעובד הנקבעות בחוק ואילו שי פולק, נציג נשיאות המגזר העסקי, שיבח את העסקה המתגבשת – והדגיש את העצמאות הנדרשת למעסיק לנהל את עסקו, ועצמאותו להחליט האם להפעיל את "השעון הגמיש" או לא – וכיצד.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיכל וקסמן-חילי, ראש אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים, הזהירה מהעלאה לא-זהירה של שכר המינימום ומהסכנות למשק שהיא תביא, כצמצום מספר העובדים. נעמה צדקיהו, יו"ר פורום המסעדנות, הזהירה כי בענף זה לא ניתן לתכנן ימים להשלמת שעות, כי בימים של עומס-עבודה - עובדים טובים נשארים ומרצונם.
החוק המוצע מעגן תיקונים שונים בחקיקת העבודה, בהמשך לשורת הסכמים שנחתמו במגזר הציבורי ולדיוני פורום "שולחן עגול" המורכב מנציגי ממשלה, ארגוני מעסיקים והסתדרות העובדים הכללית, "שנערכו בעקבות פרוץ משבר נגיף הקורונה אשר הביא לפגיעה בכלכלה הישראלית, ובמטרה לקדם מהלכים לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי ולעודד את הצמיחה במשק.
בעניין השלמת שעות עבודה, קובע החוק כי המעסיק הודיע לעובד בהודעה על תנאי עבודה וכי השעה הנוספת הראשונה או השנייה של העובד בוצעו ביום עבודה הכולל שעות נוספות מותרות. סך השעות החסרות שניתן להשלימן בהסדר להשלמת שעות חסרות, לא יעלה על 17 שעות לחודש, ולעניין עובד המועסק במשרה חלקית - לא יעלה על מכפלה של 17 בחלקיות המשרה שבה הועסק באותו חודש.
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
עוד מודגש כי השלמת שעות שבוצעו ביום שלפני המנוחה השבועית, בעבודת לילה או ביום לפני חג שהעובד אינו עובד בו, תתבצע כנגד שעות נוספות שבוצעו בימים כאמור, וכי שכרו של העובד אינו נופל מהשכר החודשי או השעתי במועד הרלוונטי.
- 1.שמחה 08/06/2022 16:30הגב לתגובה זומה עם העלאת קצבת גימלאים מ2000 ל5300? משכורת חכ הגיע ל40000 היתה 17000

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
