אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בין ירידה של 0.1% לעלייה בשיעור זה: איך יראה מדד המחירים בנובמבר?

לפי ההערכות, מעבר לעונתיות נראה התייקרויות בסעיף ההלבשה והוזלה בפירות, ייסוף השקל יוזיל עוד יותר את הנסיעות לחו"ל. מנגד הירידות יקוזזו גם בעליית מחירי הדלק ומחירי הרכבים, כמו גם המס על כלים חד פעמיים
איתי פת-יה | (4)
נושאים בכתבה אינפלציה הערכות

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% באוקטובר על פני ספטמבר, ומחר יפורסם המדד של חודש נובמבר. בקרב הכלכלנים הדעות חלוקות באשר למספרים שנראה. יש שסבורים שהמדד ידרוך במקום, אחרים מאמינים שיעלה באותו שיעור של אוקטובר, ועל הפרק גם אפשרות לירידה קלה.

בהראל ביטוח ופיננסים, עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר כותב בסקירתו כי "הייסוף בשקל מפחית את האינפלציה המיובאת ויאפשר לבנק ישראל להישאר סבלני. מדד המחירים לנובמבר להערכתנו יישאר ללא שינוי (0%). העלייה החדה במחיר הדלק תקוזז עם ירידה במחירי הנופש והפירות-ירקות".

עוד הוסיף כי "יש לציין שיש אי-וודאות לגבי גודל ההשפעה של המיסוי על כלים חד פעמיים על המחירים בפועל. האופטימיות של משקי הבית רשמה ירידה חדה בנובמבר, כך על פי מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס. לא ברורה השפעת ההופעה של האומיקרון על המדד שפורסם רק בשלהי נובמבר. לכן, אנו צופים שנראה ירידה במדד גם בחודש הבא".

במזרחי טפחות, האסטרטג הראשי מודי שפריר, נותן תחזית לעליה של 0.1% במדד ואינפלציה (עלייה ב-12 החודשים שיגמרו בסוף נובמבר) של 2.6%. לדבריו נתון שכזה יהיה גבוה ביחסי לזה בנובמבר בשנים עברו - וזאת בנוסף ל"גורמי ההיצע אשר הובילו בשנה האחרונה לעלייה חדה יחסית". "מדד אוקטובר עלה לפי חישובינו בכ-0.13%, כך שענייני עיגול צפויים להוסיף למדד חודש נובמבר כ-0.03-0.04%", הוא מסביר.

"מחירי הדלקים עלו בנובמבר ב-3.6% ויעלו את המדד בקרוב ל- 0.11%", פירט. "על רקע העלאת המיסים החדה, מחירי הכלים החד פעמיים עלו, להערכתנו, בקרוב ל-70% ויעלו את המדד בכ-0.09% (מעט מעל להערכתנו הראשונית). המחסור בהיצע הרכבים צפוי להוביל לעלייה חדה נוספת במחירי הרכבים, ב-1.5%, ויתרמו למדד כולו עלייה של כ-0.08% (מעט מעל להערכתנו הראשונית). מחירי העופות אשר נוטים לרדת בנובמבר בחדות ולהוריד את המדד בממוצע בכ-0.05% צפויים להיוותר החודש ללא שינוי - אך אנו צופים תיקון לכך במהלך החודשים הקרובים".

שפריר מתייחס לרכיבים נוספים במדד ומרחיב כי "מחירי הטיסות לחו"ל צפויים אמנם לרדת בנובמבר, אך זאת בעיקר בשל הייסוף החד בשער השקל (שצפוי להוריד לבדו את המדד בכ-0.07%). מאידך, מחירי הטיסות לחו"ל במונחים דולריים צפויים להיוותר פחות או יותר לל"ש, לעומת ירידה עונתית דולרית קלה (נזכיר בקצרה כי מחירי הטיסות לחו"ל ירדו באוקטובר בחדות בעיקר כתיקון לרמות המחירים הגבוהות מאד בחודשי הקיץ והחגים, אך אנו עדיין מניחים תיקון קל לירידה החדה בחודש אוקטובר במהלך החודש הקרוב). חשוב לציין כי קיים קושי רב לחזות סעיף זה בחודש נובמהא השנה".

עוד רכיבים שלדבריו ישפיעו על המדד יהיו מחירי המזון ללא פירות וירקות, שצפויים "עדיין לרדת בנובמבר קלות ולהוריד את המדד בכ-0.03%. מאידך, מחירי ה'ארוחות מחוץ לבית' צפויים לעלות קלות ולהעלות את המדד בכ-0.01%. מחירי הפירות והירקות צפויים לרדת בשיעור מעט חד יותר מהעונתיות ולהוריד את המדד בכ-0.11% (ירידה חדה במיוחד צפויה במחירי הפירות)".

קיראו עוד ב"בארץ"

"רכיב 'שירותי דיור בבעלות' צפוי לרדת בשיעור מעט מתון מהעונתיות (ב-0.1%) ולהוריד את המדד בכ-0.017%. ירידה של 0.1% ברכיב תעלה עדיין את קצב העלייה השנתי לכ-2.5% (בנובמבר 2020 הרכיב ירד ב-0.6% בשל ירידה רוחבית במחירים לאחר הסגר השני). מאידך, רכיב 'שכר דירה' (שני האחרונים הם תתי-רכיבים של סעיף הדיור במדד - שכידוע מתאר את מחירי השכירות ולא הבעלות על דירות - א.פ) צפוי לעלות ב-0.1% ורכיב 'הוצאות דיור אחרות' צפוי לעלות בכ-1% (העלאת מס הרכישה למשקיעים נכנסה לתוקף ב-28.11 (ולהעלות את המדד בכ-0.01%)".

בסעיף הלבשה והנעלה רואים במזרחי עלייה של כ-2%, מה שיעלה את המדד בכ-0.053%. "מחד, לאחר העלייה המתונה מאד במחירי 'הלבשה והנעלה' באוקטובר רכיב זה צפוי לתקן כלפי מעלה בחודשיים הקרובים. מאידך, חודש נובמבר השנה היה חם ושחון, ומבצעי Shopping IL ו-Black Friday החלו בתחילת החודש (בניגוד לשנים עברו אז החלו המבצעים לקראת אמצע החודש). רכיב 'הבראה ונופש' צפוי לרדת בכ-4.5% ולהוריד את המדד בכ-0.035%".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מומו 15/12/2021 15:11
    הגב לתגובה זו
    רמאים,הכל עולה כולל דיור,דלק ,רכבים והמדד כבר שנים עומד במקום,הכל בכדי לא לעדכן את קצבאות הביטוח לאומי לזקנים.
  • 2.
    אילן 15/12/2021 07:55
    הגב לתגובה זו
    בפועל יש התייקרות תמידית,לדוגמה תחום הדיור המחירים עולים בקצב גבוה
  • 1.
    אזרח שנמאס לו 14/12/2021 19:28
    הגב לתגובה זו
    כל השכר שלי הולך למיסים המזורגגים שלכם. מס סיגריות, מס חד פעמי, מס דלק, ארנונה, חשמל, וסופר שמוצריו קטנו ומחירם שילש עצמו והמדד בעשור האחרון לא באמת זז, שקרנים. מחיר הדירות הכפיל פלוס את מחירם. איך הם מצליחים להנדס מדד. נשגב מבינתי
  • בלוף המאה (ל"ת)
    בן 15/12/2021 12:46
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).