"יש מקורות תקציביים לתמיכה בעובדים בחל"ת גם בחודשים הבאים"
יולי 2020 - אנחנו כבר בחצי השני של השנה, אבל המדינה עדיין בלי תקציב מנוהל. המדינה פועלת בתקציב המשכי שמשמעותו תקציב חודשי של 1/12 מתקציב 2019 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. נוסף לתקציב הזה יש את "תקציב הקורונה" - הסכום שהוקצה להתמודדות עם משבר הקורונה במהלך 2020 ועומד על כ-50 מיליארד שקל, לא כולל החזר חובות למוסד לביטוח לאומי.
"בחינה של הביצוע בפועל מול המכסה הקבועה בחוק בפריסה חודשית, מעלה כי עד כה קצב הביצוע של החלק התקציבי של תכנית הסיוע הממשלתית הינו נמוך", כותבים דר' גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, יחד עם הכלכלן יניב בר, "היקף זה, עד לחודש יוני, עמד על כ-16.4 מיליארד שקל לעומת מכסה מותרת של כ-31 מיליארד שקל. כמו כן, סך התשלום המצטבר לעובדים בחל"ת עד סוף יוני, שמתבצע באמצעות הביטוח הלאומי, עמד על כ-5.8 מיליארד שקל, מתוך הקצאה כוללת של 13.9 מיליארד שקל. כלומר נראה שישנם מקורות תקציביים לתמיכה בעובדים שנמצאים בחל"ת גם בחודשים הקרובים. במבט קדימה, להערכתנו, הגירעון התקציבי ב-2020 יעמוד על כ-10% תוצר. ככל שהיקף התחלואה הנוכחי יעלה ויעכב את החזרה של המשק לפעילות מלאה, הגירעון עלול לגדול עוד יותר".
עוד מציינים בפמן ובר כי "תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל לצמיחה בשנת 2020 עודכנה כלפי מטה, וכעת התוצר צפוי להתכווץ בשנת 2020 בשיעור של כ-6%, זאת לאור ההרעה בנתוני התחלואה בעת האחרונה שמגדילה את אי-הוודאות ומעכבת את החזרה של הפעילות הכלכלית לשגרה. ייתכן שתחול עלייה בהיקפי ההשבתה, לאחר שבחודש יוני שיעור ההשבתה עמד על 12% לעומת 36% ב-19/4. וכן לאור התפתחויות דומות בחלק ממדינות העולם, בעיקר ארה"ב ומדינות-EM, כגון: ברזיל, הודו ורוסיה.
"יש לציין שהתחזית הנוכחית נמוכה הן מהתחזית הקודמת מחודש מאי (4.5%-) והן מהתחזית מראשית אפריל (5.3%-). העדכון כלפי מטה בתחזיות בנק ישראל, בא לאחר מהלך דומה מצד קרן המטבע הבינלאומית (IMF) וה-OECD לגבי מרבית הכלכלות המפותחות הגדולות. "הצריכה הפרטית שצפויה לרדת ב-6.5% ב-2020. הירידה השנתית בצריכה הפרטית, הינה חריגה ביותר בהסתכלות היסטורית. שוב, על בסיס הערכה טכנית, ב-2021 צפויה הצריכה הפרטית להתאושש. ההשקעות הריאליות צפויות לרדת ב-2020 ב-13.5% על רקע העלייה באי-הוודאות והצפי לירידה בפעילות ההשקעות בענפי המשק ובבנייה למגורים, ולעלות ב-2021 ב-5.5%. היצוא צפוי לרדת ב-2020 ב-13%, זאת על רקע החולשה העולמית של הביקושים, וזאת על אף נתונים טובים ברביע הראשון של 2020. בהתאם להתאוששות הצפויה בסחר העולמי ב-2021, בבנק ישראל מעריכים כי היצוא יצמח ב-2021 ב-7.5%".
בפמן ובר מוסיפים, "עוד על-פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, ב-2020 צפוי הגרעון בתקציב המדינה להגיע לכ-12 אחוזי תוצר, זאת כתוצאה מאובדן הכנסות של כ-55 מיליארדי ש"ח (כ-3.7 אחוזי תוצר) בשל ההאטה בפעילות, וגידול בהוצאות בסך של כ-60 מיליארדי ש"ח (כ-4 אחוזי תוצר) לצורך מימון דמי האבטלה וצעדי הסיוע עליהם הכריזה הממשלה – זאת בהנחה של היקף ביצוע מלא. החוב הממשלתי ביחס לתוצר צפוי לעלות ל-75% ב-2020 וב-2021 צפוי יחס החוב-תוצר להגיע אל 77%".
באשר לגירעון הממשלתי השניים מציינים כי "השפעת משבר הקורונה על הגידול בגירעון במחצית הראשונה של השנה משתקפת בירידה של 12.7% בהכנסות המדינה (בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד), ובעלייה של 7.4% בהוצאות הממשלה, בדגש על הרביע השני בו הוצאות הממשלה גדלו ב-18.8%.
