אורי יהודאי פרוטרום
צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי מסמן את החשש העיקרי למשק בשנים הקרובות

מנכ"ל פרוטרום, דיתה ברוניצקי, ענת לוין, אמי פלמור בפאנל על הבורסה כהזדמנות לתעשייה הישראלית // צפו בשידור החי
גיא בן סימון |

בהמשך להשקת מדד התעשייה הבוקר (ג') הבורסה מקיימת בשעה זו פאנל בנושא 'הבורסה כהזדמנות עסקית לתעשייה כחלו לבן בישראל', בהשתתפות מנכ"ל פרוטרום אורי יהודאי, דיתה ברוניצקי כלת פרס ישראל ממייסדי אורמת, רובי גינל מהתאחדות התעשיינים, צבי יוכמן שותף מנהל בקרן סקיי, ענת לוין משנה למנכ"ל כלל ביטוח ואמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים.

אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום: "אני לא אוהב לקלקל חגיגות אבל עתיד התעשייה הישראלית של חברות תעשייה גדולות, הבעיה הגדולה שאני רואה ב-5 השנים האחרונות היא כי חברות נמכרות בשני אופנים, אחד: לקרנות כמו פימי, סקיי ואחרות; הדרך השנייה, למכור את החברה לחברות זרות שמוכנות לשלם את המחירים שבארץ לא משלמים בגלל שלדעתי אין קונים רציניים לחברות משמעותיות. הרבה שנים אין תעשיינים ששמים את הכסף שלהם בחברות תעשייתיות וזה התחיל מימי המחאה החברתית".

"הבורסה בעיני, אפשר היה להשתמש בה כמנוף משמעותי אם היו אנשי עסקים שהיו מוכנים להוביל חברות משמעותיות שלא על מנת למכור אותן, כמו הקרנות. זה לא יוצר יציבות של תעשייה לאורך שנים. הבורסה יכולה להיות מנוף לדברים שבעיני הם סופר מדאיגים".

"העניין המרכזי הוא איך יוצרים מנוף לתעשייה וליצור מצב בו אנשי עסקים חוזרים למגרש. ראינו כל מני אמירות שהביאו את אנשי העסקים להגיד 'עד כאן'. אם לא ניצור את הדור החדש שייקח את התעשייה הקיימת, אני רואה שלא יקרה לתעשייה הרבה בשנים הקרובות".

ענת לוין, משנה למנכ"ל כלל ביטוח: "כאשר הכספים הפנסיונים כל כך גדולים וצריכים נזילות מאד מאד גבוהה. השווקים נעשו פחות ופחות נזילים. הרגולציה הוציאה את עושי הנזילות מהשווקים והיא לכדה את השווקים בחוסר נזילות. השאלה היא איך אנו הופכים את הבורסה להרבה יותר נזילה".

אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים: "הבעיה עם רגולציה - היא צריכה להיות מדויקת. לא לראות את הכל כמקשה אחת. בחיפוש אחר משקיעים גדולים אני לא מניחה שרגולציה היא הבעיה העומדת בפניהם".

צבי יוכמן, שותף מנהל בקרן סקיי: "הרצון להיות מדויק הוא רצון קצת נאיבי, אי אפשר להיות מדוייק ברגולציה. תנו לנו את הכללים, די קשה לעבוד עם כללים משתנים בשוק".

קיראו עוד ב"בארץ"

פלמור: "כולם יודעים שאנו עוסקים בטיוב והקלת הנטל הרגולטורי. זה מובן מאד חיובי. לא אמרתי "לדייק" ממקום נאיבי אלא אי אפשר לשאת את שמה של הרגולציה לשווא. צריך לבקש, לדרוש ולדייק אותנו".

יהודאי: "הבעיה בקרנות היא שהן מוכרות בסופו של דבר לחו"ל. אם נצליח להשטיח את מבנה הבעלות, כאשר לא יהיו בעלי שליטה משמעותיים, היינו מצליחים לעשות מהפכה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.