המשנה ליועמ"ש לשרה רגב: "דרישתך ממוסדות התרבות פוגעת בחופש הביטוי"

מורן ישעיהו | (11)

המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר העבירה היום (א') מכתב אל משרד התרבות בשם היועמ"ש מנדלבליט ובו הבהירה כי השרה מירי רגב אינה יכולה לשלול מימון ממוסדות תרבות בגלל תוכן היצירות המוצגות בהם. הדברים נאמרו בעקבות פנייה של האגודה לזכויות האזרח למשרד היועמ"ש בנושא.

במכתבו לזילבר אמר דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה, כי שרת התרבות "מהלכת אימים על ראשי רשויות ועל מוסדות תרבות, בכך שהיא מבקשת לשלול מימון ממי שמעז לקיים אירוע שתוכנו לא מוצא חן בעיניה."

על דרישתה של רגב לקרוא מראש מחזות אמרה זילבר: "מדובר בהצטברות מדאיגה של מקרים המעבירים מסר בעייתי כי פעילותם של מוסדות התרבות והיוצרים נבחנת כל העת תחת עינה הפקוחה של המדינה, כי הם נתונים לפיקוח וניטור מתמידים מטעם השלטון, בחינה היורדת לשורשו של חופש הביטוי. מסר זה מתעצם ביתר שאת נוכח תכיפותן של פניות אלו."

עוד הוסיפה זילבר: "שרת התרבות, ככל אדם, רשאית ואף זכאית להתבטא באופן ציבורי ולהביע עמדותיה כחלק בלתי נפרד משיח ציבורי לגיטימי ומותר. עם זאת, כנבחרת ציבור נדרשת זהירות ותשומת לב באבחנה בין הבעת עמדה אישית או ציבורית."

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    משרד היועמש 18/05/2017 08:36
    הגב לתגובה זו
    שיתחילו לעבוד עבור המשכורת שהם מקבלים חבורת פרזיטים אוכלי קרואסונים וארוחות שחיתות על חשבוננו .מכל הבעיות בעולם היא מתעסקת במשהו שהוא הכי לא בעייתי הכי לא צודק והכי שמאלני שיכול להיות . תתעסקו בשלכם ואת התקציב תקבע השרה זו זכותה זו חובתה לנהל תקציב בתור שרה כל הכבוד לשרה רגב המשיכי עלי והצליחי
  • 8.
    יש ר א לי 15/05/2017 23:06
    הגב לתגובה זו
    תעשו לה כפיים
  • 7.
    אביתר 15/05/2017 19:18
    הגב לתגובה זו
    אתן לכם משל.מעשה באב שבנו חי בבתו על חשבונו.אבל כל יום הבן היה יוצא לרחוב ומקלל את אביו ומוציא לו שם רע.אמר האב.לסתום לך את הפה איני יכל.אבל לחיות על חשבוני ולהוציא לי שם רע לא יקום ולא יהיה.צא מהבית ותגיד מה שאתה רוצה.מי שלא הבין כנראה ששום דבר כבר לא יעזור לו.
  • 6.
    אדם 15/05/2017 15:10
    הגב לתגובה זו
    צריך להפסיק עם המימון של כל המוסדות שלא כל הציבור נהנה םמנו. מי שרוצה "תרבות" שישלם כמו שמשהו רוצה טלפון שישלם.
  • משלם מיסים בעל כורחו 18/05/2017 08:03
    הגב לתגובה זו
    את מירי רגב הפמלייה שלה השמלה שלה ואת השטויות שהיא עושה
  • 5.
    יוסי 15/05/2017 12:24
    הגב לתגובה זו
    להגיד ומה אסור. היא תקבע מה 'פוגע במדינה' ומה 'מחזק אותה' כי היא בשילטון ומי שלא יכול ללכת לעזעזל מצידה.
  • 4.
    צביצ 15/05/2017 08:37
    הגב לתגובה זו
    בגין מתהפך בקבר למשמע המעשים של היורשת המטופשת.
  • מטורף שמאלני. ולאתר איך פרסמתם את דבריו??? (ל"ת)
    אבישלום 15/05/2017 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ומה עם פגיעה בחופש האינטיליגנציה? (ל"ת)
    סמי השועל 14/05/2017 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השומר בגן החיות 14/05/2017 16:45
    הגב לתגובה זו
    הם שיקבעו את הסטנדרטים של תרבות ישראל מה כן ומה לא? בבון אמיתי מהג'ונגל יעשה את זה יותר טוב
  • 1.
    נותנת לגיטמציה לארגוני טרור. (ל"ת)
    זילבר 14/05/2017 16:11
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.