סכומים על פי הסכם פשרה - האם חייבים במע"מ?

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ע"מ 28112/12 י.א.נ.י יועצים בע"מ נ' מנהל מע"מ תל אביב 3

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי סכומים על פי הסכם פשרה לסילוק טענות ותביעות הדדיות בקשר להסכם שנחתם בעבר בין הצדדים - חייבים במע"מ.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

--------------------------------------------------------------

בשנת 2010 נחתם בין המערערת לבין מנוף חברה לניהול קרנות פנסיה הסכם פשרה לסילוק טענות ותביעות הדדיות ואי תחרות, בקשר עם הסכם שנכרת בין הצדדים בשנת 2002 לאספקת שירותי ייעוץ פנסיוניים לחברי הסתדרות המורים. המחלוקת בדנן היא האם הסכום הנקוב בהסכם הפשרה בסך 13.7 מיליון ש"ח חייב במע"מ אם לאו.

דיון

------

לצורך מתן מענה לשאלה אם הסכום שקיבלה המערערת מכוח הסכם הפשרה חייב במע"מ, יש לבחון אם במסגרת הסכם הפשרה הקנתה המערערת למנוף זכויות שהיו לה מכוח הסכם 2002 כטענת המשיב, או שמא הסכום שקיבלה המערערת מכוח הסכם הפשרה הוא תשלום בעד שירותים שעתידה המערערת להעניק למנוף בהתאם להתחייבותה בהסכם 2002, ואשר לעניינם הוסכם כי לא יוענקו בעתיד, כטענת המערערת.

מהוראות ההסכם עולה כי מצד אחד מנוף ביקשה להשתחרר מההתחייבות שלקחה על עצמה במסגרת הסכם 2002, ומצד שני הסכימה המערערת לוותר על כל טענה ו/או תביעה לזכויות מכוח הסכם 2002. משכך נראה כי התשלום שקיבלה המערערת מכוח הסכם הפשרה הוא תמורה למכירת זכות שהייתה למערערת לקבלת 1% מהפרמיה, שהייתה מתקבלת אצל מנוף מחברי הסתדרות המורים שהצטרפו לתוכנית הפנסיה שלה במשך כל תוקפו של הסכם 2002.

לא נמצא בהסכם הפשרה כל רמז לכך שהתשלום שהתחייבה מנוף לשלם למערערת הוא בתמורה או בקשר לשירותים שנתנה המערערת, או לשירותים שאמורה המערערת לתת למנוף בעתיד. בכך יש לתמוך במסקנה שלפיה התמורה ששולמה למערערת היא תמורה בעד ויתור המערערת על זכויותיה מכוח הוראות הסכם 2002.

תוצאה

---------

הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 44,000 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב

לפני כב' השופט מ' אלטוביה

ניתן ב-26.2.2014

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"