סכומים על פי הסכם פשרה - האם חייבים במע"מ?
תקציר ע"מ 28112/12 י.א.נ.י יועצים בע"מ נ' מנהל מע"מ תל אביב 3
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי סכומים על פי הסכם פשרה לסילוק טענות ותביעות הדדיות בקשר להסכם שנחתם בעבר בין הצדדים - חייבים במע"מ.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
--------------------------------------------------------------
בשנת 2010 נחתם בין המערערת לבין מנוף חברה לניהול קרנות פנסיה הסכם פשרה לסילוק טענות ותביעות הדדיות ואי תחרות, בקשר עם הסכם שנכרת בין הצדדים בשנת 2002 לאספקת שירותי ייעוץ פנסיוניים לחברי הסתדרות המורים. המחלוקת בדנן היא האם הסכום הנקוב בהסכם הפשרה בסך 13.7 מיליון ש"ח חייב במע"מ אם לאו.
דיון
------
לצורך מתן מענה לשאלה אם הסכום שקיבלה המערערת מכוח הסכם הפשרה חייב במע"מ, יש לבחון אם במסגרת הסכם הפשרה הקנתה המערערת למנוף זכויות שהיו לה מכוח הסכם 2002 כטענת המשיב, או שמא הסכום שקיבלה המערערת מכוח הסכם הפשרה הוא תשלום בעד שירותים שעתידה המערערת להעניק למנוף בהתאם להתחייבותה בהסכם 2002, ואשר לעניינם הוסכם כי לא יוענקו בעתיד, כטענת המערערת.
מהוראות ההסכם עולה כי מצד אחד מנוף ביקשה להשתחרר מההתחייבות שלקחה על עצמה במסגרת הסכם 2002, ומצד שני הסכימה המערערת לוותר על כל טענה ו/או תביעה לזכויות מכוח הסכם 2002. משכך נראה כי התשלום שקיבלה המערערת מכוח הסכם הפשרה הוא תמורה למכירת זכות שהייתה למערערת לקבלת 1% מהפרמיה, שהייתה מתקבלת אצל מנוף מחברי הסתדרות המורים שהצטרפו לתוכנית הפנסיה שלה במשך כל תוקפו של הסכם 2002.
לא נמצא בהסכם הפשרה כל רמז לכך שהתשלום שהתחייבה מנוף לשלם למערערת הוא בתמורה או בקשר לשירותים שנתנה המערערת, או לשירותים שאמורה המערערת לתת למנוף בעתיד. בכך יש לתמוך במסקנה שלפיה התמורה ששולמה למערערת היא תמורה בעד ויתור המערערת על זכויותיה מכוח הוראות הסכם 2002.
תוצאה
---------
הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 44,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופט מ' אלטוביה
ניתן ב-26.2.2014
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
