מבקר המדינה: "משרד הביטחון פיגר בתשלומים ביותר מ-3 מיליארד שקל"

השופט בדימוס יוסף חיים שפירא פרסם היום את דו"ח הביקורת השנתי; הדו"ח מתמקד במערכת הביטחון
אבי שאולי | (1)

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, הניח היום על שולחן הכנסת את דוח הביקורת השנתי ליושב-ראש הכנסת, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין. הדו"ח מתמקד במערכת הביטחון.

מוכנות צה"ל ללחימה תחת תקיפה בחומרי לחימה כימיים

נמצאו ליקויים ביכולת לממש את תפיסת ההפעלה של צה"ל להתגוננות מפני חל"ך (חומרי לחימה כימיים). ליקויים אלה באים לידי ביטוי, בין היתר, בפערים בתרגול ההתמודדות עם איום החל"ך וכן בחסר בציוד ייעודי. הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה להטיל חיסיון על רובו של פרק זה.

היערכות וכשירות מערך גיוס המילואים לתנאי ירי תלול מסלול על העורף

בשנים האחרונות החריף האיום של ירי תלול מסלול על העורף. כתוצאה מכך צה"ל נדרש להיות מוכן לגיוס מילואים ולרציפות תפקודית בתנאי ספיגה. למרות החרפת האיום נמצאו ליקויים, חלקם מהותיים, בהשקעת המאמצים הנדרשים כדי לשפר את כשירותו של מערך גיוס המילואים כך שיוכל למלא את תפקידו בעת הצורך בתנאים אלה.

שייטת 13

נבדקו היערכות שייטת 13 (יחידת הקומנדו של זרוע הים) למתן מענה אפקטיבי בו-זמנית לכלל משימותיה בתחומי הפעלת הכוח, הכשרתו, אימונו, מוכנותו וכשירותו ועוד. דוח הביקורת המליץ על תיקון ליקויים בתחומי: מאפייני ההפעלה הייחודיים של השייטת; סוגיות בהפעלת הכוח ובאבטחתו; תכנון בניין הכוח של השייטת ועוד. הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה להטיל חיסיון מלא על ממצאי הביקורת בפרק זה.

ההגנה על מתקנים ותשתיות להפקת גז ונפט בים

הדוח חושף ליקויים בעבודת המטה שקדמה להצגת תכנית ההגנה על המתקנים לאישור הקבינט הביטחוני. גם לאחר שנתקבלה החלטה בקבינט הביטחוני תכנית ההגנה של צה"ל על מתקני הגז ב"מים הכלכליים" היא חלקית, עקב האמצעים הבלתי מספקים שיש באפשרות צה"ל להקצות למשימה זו.

היבטים בפעילות ארגון נכי צה"ל וסוגיות בעניין נכי צה"ל

בביקורת על ארגון נכי צה"ל נמצאו ליקויים, בין היתר, בנוגע לפעילות הארגון לבניית בתי לוחם, התקשרויות הארגון עם ספקים, והנגשת הפעילויות בתחום השיקום בפריפריה. כמו כן נמצאו ליקויים בפעילות המתחייבת על פי החוק לשלב מחדש נכי מלחמה בחיים האזרחיים; משרד הביטחון מנכה מתמלוגי הנכים תשלומים שלא על פי החוק; נכי צה"ל המועסקים בשירות המדינה הזכאים לרכב בבעלות המדינה מקבלים החזר הוצאות כפול, גם ממקום העבודה וגם מקופת המדינה.

משמר הגבול

מדובר בדוח מעקב שמצא שוב, כי המשטרה ומג"ב טרם מיגרו את התופעה של קצינים ושוטרים הרשומים ונושאים במינוי לתפקיד על פי התקן באחת מיחידות מג"ב, אך מוצבים ומשרתים בפועל בתפקידים אחרים (תופעה זו מופיעה בביקורת הקודמת, והיא מכונה במסמכי מג"ב והמשטרה בשם "פיקציה").

קיראו עוד ב"בארץ"

תשלומי משרד הביטחון לספקים

מערכת הביטחון היא גורם מרכזי המשפיע על פעילות המשק הישראלי. משהב"ט, כגוף שאחראי על תשלום תמורה לגורמים אזרחיים מחזיק בעוצמה רבה והוא מהווה מקור פרנסה חשוב, לעתים עיקרי, לספקים אלה. המצאות של פיגורים בתשלום חשבוניות שעלתה כבר בביקורת הקודמת, חזרה גם בשנת 2012. משרד הביטחון פיגר בתשלומים בסכום כולל העולה על 3 מיליארד שקל.

אירוע ההצפה בבת חפר היבטים בהיערכות ובטיפול

אירוע ההצפה בבת חפר בחודש ינואר 2013, הוא משל לבעיה רחבה יותר של ניקוז נחלים הזורמים מאיו"ש לישראל. לכן על כל הגורמים המעורבים בנושא זה, משרד הביטחון, המתפ"ש (מתאם הפעולות בשטחים) המנהא"ז (המינהל האזרחי), מינהלת מרחב התפר, משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון, להפיק מאירוע ההצפה בבת חפר את כל הלקחים הראויים כדי ללמוד על הטיפול הדרוש בכל הנחלים הזורמים מאיו"ש לישראל.

פינוי בסיס חיל האוויר והחלל ממבנים ומתשתיות

הביקורת מצאה ליקויים, חלקם חמורים, בתהליך פינוי בסיס חיל האוויר והחלל 27 (בח"א 27) ממתקנים ומתשתיות וניקוי קרקע מזוהמת בשטחו. הביקורת העלתה ליקויים משמעותיים בהתנהלות משרד הביטחון בפינוי הקרקע ובניקויה מזיהומים, והעברתה לרשות מקרקעי ישראל. כמו כן נמצאו ליקויים בפעולת רשות מקרקעי ישראל, אשר לא פעלה להחיש את הפעולות לפינוי הקרקע ולניקויה.

היבטים בהגנת הסביבה ברפא"ל

רפא"ל זיהמה את מי התהום לכל הפחות בחומרי נפץ, וקיים חשש כבד לזיהום קרקע ומים בחומרים רבים נוספים בעשרות אתרים נקודתיים. המשרד להגנת הסביבה ורשות המים לא אכפו על רפא"ל במשך שנים רבות ביצוע פעולות לאיתור הזיהומים ולטיפול בהם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לביא 13/03/2014 12:22
    הגב לתגובה זו
    אנו נוכחים שקיים שנוי בטיפול בלי מורא בהצלחה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.