מזה כשנתיים וחצי נאלצים החוסכים בישראל (ובעולם) להסתפק בריבית נמוכה ביותר המוצעת להם על חסכונותיהם. בעקבות משבר הסאב - פריים שפקד את העולם בשנת 2008, נקטו נגידים בכל העולם בשורה של צעדים מוניטריים מרחיבים ובראשם הורדות ריבית אגרסיביות. במדיניות זו נקט גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, עת הוריד את הריבית במשק עד לרמה של 0.5% בתחילת שנת 2009. מצבו הטוב באופן יחסי של המשק הישראלי, התאוששותו המהירה וחזרתו למסלול של צמיחה, ביחד עם התגברות הלחצים האינפלציוניים, אילצו את פישר לשנות מדיניות ולקראת סוף שנת 2009 הוא החל בתהליך של העלאת ריבית אחת למספר חודשים. קצב האינפלציה המתגבר גרם לפישר להגביר את קצב העלאות הריבית כך שמתחילת 2011 עלתה הריבית ב-1%, עד לרמתה כיום - 3%. ריבית נמוכה מקשה מאד על החוסכים, היות וממנה נגזרות התשואות בכל האפיקים הסולידים. סביבת ריבית עולה מקשה אף יותר, שכן היא גוררת עליית תשואות (וירידת מחירים) באגרות החוב. למרות העלאות הריבית בשנת 2010, מרבית אגרות החוב הניבו למשקיעים בהן תשואות נאות. כך לדוגמא, עלה מדד אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד ב-8%, מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות בריבית קבועה עלה ב-6.2% ומדד אגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד עלה ב-11.6%. העליות המרשימות באגרות החוב בשנת 2010 נבעו בראש ובראשונה מכך שהן נסחרו במחירים נמוכים מדי בתחילת אותה שנה. מחירים אלו שיקפו ציפייה לעליה מהירה בריבית, ציפייה שלא התממשה. בנוסף לכך, אגרות החוב הקונצרניות נסחרו במרווחים גבוהים ביחס לאגרות החוב הממשלתיות, מרווחים ששיקפו את הפחד של המשקיעים כתוצאה מהמשבר. המצב היום בחצי השנה האחרונה, עם התגברות קצב העלאת הריבית, חלה נסיגה במדדי אגרות החוב והללו הניבו תשואה אפסית ואף שלילית למשקיעם בהן. ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3% וצפויה לעלות לכ-4% בעוד שנה וייתכן שאף מעבר לכך בהמשך. קצב העלאת הריבית והרמה אליה תגיע בסוף התהליך, יקבעו בהתאם לנתוני המשק השונים (צמיחה, אבטלה, אינפלציה, שער הדולר וכד') ובהתאם לקצב העלאת הריבית מעבר לים. ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה עומדות ברמה של 3.5% וצפויות להתמתן ולהתכנס לאחר מכן ליעד האיפלציה של בנק ישראל ( 1%-3%). איזה בנק נותן ארבעה אחוזים צמוד למדד? בטבלה להלן מוצגים נתונים לגבי שטרי הון וכתבי התחייבות נדחים של הבנקים (נכון ל-27.04.11): מי שירכוש את אגרות החוב הללו ויחזיק אותן עד למועד הפדיון, יקבל כמובן את התשואה הרשומה בטבלה בתוספת הצמדה למדד. תשואות אלו נאות הן בראיה הסטורית והן בהשוואה לריביות המוצעות כיום לחוסכים בבנקים. נשאלת השאלה, האם גם לחוסכים לטווחים קצרים יותר, נניח שנה או שנתיים, כדאי לרכוש כיום את אגרות החוב הללו. התשובה לכך, כמובן אינה ברורה ואנו נדרשים להניח מספר הנחות על מנת להשיב עליה: 1. ריבית בנק ישראל בעוד שנתיים: 4.5%-5%. 2. אינפלציה בשנתיים הקרובות: 6.5%. 3. ציפיות אינפלציה בעוד שנתיים: 2.8%. 4. תשואת אג"ח מדינה שקלי במח"מ 8 בעוד שנתיים: 5.8% (כיום 5.3%). תחת הנחות אלו אגרת חוב ממשלתית צמודה למדד במח"מ 8 תיסחר בתשואה לפדיון בגובה 3% לשנה (5.8%-2.8%). אגרות החוב של הבנקים נסחרות בתוספת תשואה של כ-1.4% לשנה ולכן יסחרו בתשואה שנתית לפדיון בגובה של 4.4% לשנה. אם נניח כי אנו רוכשים כיום אגרת חוב בתשואה 4% לשנה למח"מ של 8 שנים ומוכרים אותה בעוד שנתיים בתשואה 4.4% הרווח שינבע לנו (בכפוף להנחות לעיל) הוא: 4% כפול שנתיים = 8.1% (ריבית דריבית) בתוספת מדד בגובה 6.5% = 14.6% בניכוי הפסדי הון בגובה 3.2% (0.4 * 8) = 11.4% קיבלנו רווח בגובה 11.4% בשנתיים. רווח זה אינו וודאי כמובן ותלוי במשתנים רבים, אך לקחנו בחשבון הנחות מחמירות יחסית לגבי עליית התשואות הצפויה. תשואה זו, של מעל 5.5% לשנה תושג ע"י השקעה באגרות חוב של הבנקים, אגרות חוב מהבטוחות ביותר הניתנות לקניה בארץ. הסיכון העיקרי ברכישת אגרות החוב הללו הינו סיכון המח"מ ואפשרות להפסדי הון בטווח הקצר. יחד עם זאת, ניתן להניח כי בנקודת זמן כלשהיא בעתיד תרדנה התשואות מתחת ל-4% (בדוגמא שלנו) ואז אף נזכה ברווחי הון בנוסף לתשואה השוטפת. הכותב, רביב רזניק מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות בע"מ *מסמך זה הוכן על ידי טאלנט בית השקעות בע"מ. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתיעץ עם יועץ, משווק או מנהל השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיונים. כמו כן מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.