אזהרה למשקיע: שים לב למהפכה השקטה באג"ח הקונצרני
שוק אג"ח החברות עובר מהפכה שקטה בחודשים האחרונים, ובלי משים התפלג השוק לשני שווקים שונים הפועלים במקביל עם איכות שונה ושחקנים שונים. השוק הראשון הינו שוק אג"ח קונצרני "מותאם מוסדיים", שוק המיועד בעיקר לגופים מוסדיים (קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות פנסיה) ולקרנות נאמנות המתמחות באג"ח בדרוג גבוה, והשני שוק אג"ח קונצרני "מותאם ציבור" המיועד לציבור הרחב, מנהלי תיקים וקרנות נאמנות המתמחות באג"ח מכל סוג.
השינוי נובע משינוי טעמים בהשקעות הגופים המוסדיים שכן מרבית המשקיעים המוסדיים כיום נוקטים בזהירות ובשמרנות רבה יותר בהשקעותיהם באג"ח חברות בהשוואה לשנים 2007 ו-2008.
למצב זה יש שתי סיבות עיקריות:
הראשונה שבהן, הינה התשואות הנמוכות של אגרות החוב הקונצרניות בכלל ושל אלו בעלות דירוג נמוך בפרט. אם בעבר התמורה להשקעה באג"ח בדרוג נמוך או ללא דרוג כלל היתה גבוהה למדיי, הרי שכיום התשואה האבסולוטית וגם זו היחסית על אג"ח מסוג זה נמוכה מאד.
אם ניקח לדוגמא את חברת "חבס", חברה יחסית סבירה אבל ללא דירוג לאג"ח, הרי שלפני כשנה ניתן היה לקבל תשואה שנתית של בין 6.5%-7.5% על האג"ח של החברה בעוד כיום נסחר האג"ח בתשואה לפדיון של כ-3.5% בלבד כאשר הנתונים הכספים לא מצביעים על שיפור מדהים בחברה, וסביר שהירידה בתשואות נובעות רק משוק אג"ח קונצרני חיובי ביותר.
הסיבה השניה לזהירות הגבוהה יותר, הינה ההפסדים הכואבים שנגרמו למוסדיים בשנת 2008 בשל אחזקות באג"ח חברות, והסדרי האג"ח שליוו את מרבית הגופים המוסדיים בשנת 2009 (וחלקם ימשיכו ללוות גם בשנים הקרובות).
הגופים המוסדיים משקיעים היום הרבה יותר משאבים בניתוח חוב ואשראי (אותו דבר?), ואצל כל מנהלי ההשקעות הזכרון של השנתיים החולפות עדיין טרי. מי שנמצא מספיק שנים בשוק ההון יודע שהזכרון, אפילו של התנסות קשה, לעיתים נשכח לאחר מספר שנים שבהן מתחלפים חלק ממנהלי ההשקעות עד שהזכרון הכואב הופך לזכרון עמום ורחוק בדיוק כמו שהטירונות, או קורס מ"כים, נראים אחרי מספר שנים הרבה פחות נוראיים וקשים מכפי שנראו בזמנו. כך שגם חוויות קשות בשוק ההון, הופכות עם הזמן לפחות נוראיות, והדבר מעלה את החשש שעל חלק מהטעויות יחזרו שוב בעוד מספר שנים.
פה נכנס לתמונה הרגולטור ומסייע, לדעתי, לקבוע נורמות שכבר החלו להשתרש בשנתיים האחרונות. המפקח על שוק ההון, מחייב את הגופים המוסדיים, במסגרת מה שנהוג לכנות "מסקנות ועדת חודק", לבצע מחקר מקצועי ובדיקה אנליטית לכל רכישה של חוב בישראל שאינו ממשלתי, עם מרחב תמרון קטן יחסית לרכישה ללא אנליזה מעמיקה ומתועדת.
באופן תמוהה, ובשל מפקחים שונים, מסקנות ועדת חודק אינן חלות על קרנות הנאמנות, והן ימשיכו לרכוש אג"ח ללא כל מגבלה. השילוב של הגורמים הללו מוביל, וימשיך להוביל למצב שבו גופים מוסדיים ירכשו כמעט אך ורק אג"ח של חברות טובות ויציבות או חברות שיכולות להעמיד בטחונות טובים.
סביר שהנחיות ועדת חודק יעניקו הגנה נוספת לחסכון הפנסיוני של המשקיעים, אולם לדבר ישנן שתי תופעות לוואי. האחת, התמקדות ההשקעות הפנסיוניות בחברות בטוחות יחסית יוריד את תשואות החסכון לטווח ארוך, ושניה, הדבר יצור קושי לחברות קטנות וחברות בתחילת הדרך לגייס כספים.
אז מה גורלם של החברות הפחות יציבות?
זה שמצבן יורע זה ברור והפתרונות האפשריים מבחינתן הינם:
1. מתן ריביות גבוהות יותר בשוק החם של היום כל אג"ח נחטף ובזול. בשוק נורמלי סביר שתשואות החברות הלא מדורגות יהיו גבוהות משמעותית. לדעתי גם תשואות גבוהות יותר לא ישכנעו בהכרח מוסדיים לרכוש את האג"ח.
2. מתן שיעבודים ספציפים (מה שלא תמיד אפשרי) ומתן ערבויות אישיות של בעלי שליטה. אנו כבר היום רואים מצבים שבו חברות פונות לעסקאות פרטיות מול גופים מוסדיים, כאשר בעלי השליטה מעמידים כבטחונות נכסים של החברה וגם נכסים אישיים.
3. הקמת קרנות מתמחות אשר ישקיעו בנישה זו של חוב לחברות קטנות יחסית, חברות פחות יציבות וחברות בצמיחה בלי יכולת לשעבד נכסים. בארה"ב תחום זה של מתן אשראי לחברות טובות בצמיחה אשר אינן יכולות לקבל אשראי ממוסדיים ומבנקים בגלל היותן קטנות מדי או בלי נכסים הניתנים לשעבוד הנו תחום מפותח מאד, אם על ידי קרנות מזנין (הלוואה המלווה בדרך כלל באופציות להון בחברה) או אשראי בריבית גבוהה לתקופה קצרה.
קרנות אלו אף צוברות תאוצה בשנה האחרונה לנוכח העובדה שהבנקים בארה"ב הורידו בצורה משמעותית את האשראי לחברות קטנות. גם בארץ אנו עדים למספר נסיונות להקים קרנות שיתמחו במימון מסוג זה, וסביר שהדבר יצבור תאוצה.
4. הפתרון שהולך ומתהווה בנתיים בשטח כיום הינו הנפקת אג"ח שמראש אינו מיועד לגופים המוסדיים, ואינו עונה על הקריטריונים הנדרשים בועדת חודק. ניתן להבחין בהנפקות אחרונות של חברות לא מדורגות או בדרוג נמוך שלא נערך שלב של מכרז מוסדי (למה לא נערך שלב מוסדי בהנפקה הינו נושא שלם לדון בו במועד אחר) ומרבית האג"ח נמכר לקרנות נאמנות ומנהלי תיקים.
הפתרון של הנפקת אג"ח לציבור ולקרנות נאמנות יותר למעשה שוק שני של אג"ח קונצרני בו הגופים המוסדיים אינם נמצאים. מדובר בפתרון טוב לתקופה כיום (טוב יחסית...עדיין כל חברה הייתה מעוניינת שגם מוסדיים ירכשו את האג"ח שלה).
השוק חם, קרנות הנאמנות מגייסות כספים רבים וכל חברה בינונית ללא דרוג וללא בטחונות מצליחה לגייס אג"ח במחירים שמנהליהן אפילו לא היו חולמים לפני שנה. גם בשוק המשני ישנם מספיק שחקנים כיום לאג"ח מסוג זה, מבלי שהמוסדיים יהיו מעורבים.
השאלה הינה מה יקרה כאשר השוק יהיה קשה יותר וכאשר קרנות הנאמנות יסבלו מפדיונות?
לכל מי שנמצא בשוק ברור שמצב זה יגיע במסגרת המחזוריות הנורמלית של שוק ההון, כאשר הריבית תעלה בצורה משמעותית, והשאלה הינה רק העיתוי.
במצב שכזה, יאלצו הקרנות ומנהלי התיקים למכור, הציבור סביר שלא יפעל כנגד המגמה וירכוש, ותיווצר בעיה קשה של רוכשים לאג"ח זה.
את כדור השלג שיתחיל אז להתגלגל יהיה קשה מאד לעצור. גופים מוסדיים יתכן וירכשו חלק מהחברות לאחר בדיקה אנליסטית שתיקח זמן ורק בתשואות גבוהות מאד, אבל ברובן לא יגעו המוסדיים ללא קשר לתשואה במידה ואין בטחונות או התניות מספקות.
המסקנה הינה שחברות שבוחרות כיום לפנות לשוק האג"ח לציבור ולקרנות ולוותר על הדרישות של ועדת חודק, עושת לעצמן חיים קלים בטווח הקצר, מנפיקות בזול וללא בטחונות והתניות, עלולות למצוא את עצמן בשוק שלילי עם חוב שיש לו מוכרים בלבד ואין מי שיהיה מוכן לרכוש אתו גם בירידות חדות. תוספת המחיר שישלמו אז חברות אלו לצורך המשך מימון, לקרנות מזנין או בעסקאות פרטיות, עלול להיות גבוה משמעותית מהחסכון כיום.
הכותב הוא אילן ארצי, מנכ"ל קופות הגמל של הדס ארזים

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.