המדינה מפחדת להשיב כסף לצרכנים? היועמ"ש מגן על סטימצקי בביהמ"ש
תביעה ייצוגית שהוגשה (ונדחתה) כנגד 'סטימצקי גרופ' בגין חיוב מלא על ספרים ועיתונים בחנויות הרשת ב'דיוטי פרי' הביאה לכך שרשת הספרים והמוזיקה זכתה לייצוג מכובד בבית המשפט - לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה נזעק כדי להגן על הרשת בפני לקוח (במקצועו עו"ד) שדרש לתבוע את הרשת על כך שהיא אינה מפחיתה את גובה שיעור המע"מ ממוצריה ולמעשה מוכרת אותם במחיר מלא למרות הימצאותה בדיוטי פרי.
היועץ המשפטי לממשלה נכנס לתמונת התביעה כאשר זו איימה להפוך לייצוגית והיה חשש שזו תזלוג לבתי עסק נוספים ולבסוף הממשלה תדרש לסוגיה. היועמ"ש הסביר כי התערבותו נחוצה מכיוון שלשיטתו "זכותה של מדינת ישראל או עניין ציבורי עלולים להיות מושפעים או כרוכים בהליך שלפני בית המשפט". משפט המפתח בדיון היה - "האינטרס העומד לנגד עיני היועמ"ש הוא החשש מחיוב המדינה ורשות המסים בהשבת סכומים שהועברו
בידי סטימצקי למדינה ומכל מקום לא אינטרס צבור הצרכנים".
לדברי התובע, עו"ד רונן חן, "ביסוד התקשרותו של כל לקוח ולקוח לרכישת טובין בסטימצקי שנמצאה באולם היוצאים לחו"ל ...והתהדרה בתואר "חנות דיוטי פרי", עמדה ההנחה כי המחיר אותו הוא נדרש לשלם בגין כל מוצר הינו מחיר הנמוך לפחות בגובה שיעור המע"מ מהמחיר האחיד אותו היה נדרש לשלם בכל חנות אחרת ברשת החנויות של המשיבה (למעט אלו שבאילת שבה כאמור נמכרו הטובין ללא מע"מ).
התובע, עו"ד רונן חן רכש בשתי הזדמנויות בהן יצא לחו"ל עיתונים יומיים וספר קריאה אשר חויב בגינם במחיר מלא הדומה למחירם בתחומי המדינה. בגין זאת בחר לתבוע את חברת סטימצקי.
בית המשפט עדכן את הגופים הפועלים להגנת הצרכן בדבר התביעה ואלו בחרו שלא להשתתף ולעמוד לטובת התובע. לדבריהם, "לאחר עיון מעמיק בתיק" הודיעה המועצה הישראלית לצרכנות, באותה העת, כי אינה מוצאת לנכון להצטרף כצד בהליך הואיל ו"בשלב זה אינטרס הקבוצה לא עלול להיפגע".
ממה חששה הממשלה?
היועץ המשפטי לממשלה נעמד על רגליו האחוריות מכיוון שקבלת התביעה כייצוגית כנגד סטימצקי וייתכן מאוחר יותר אף חיוב סטימצקי להשיב כספים שנגבו עבור מע"מ לצרכנים, בעצם אומר שהממשלה תחויב להשיב בעצמה כסף לצרכנים.
מהלך זה היה קורה מכיוון שחנויות כגון סטימצקי בדיוטי פרי שגבו מחיר מלא עבור מוצריהם העבירו מתוך ההכנסה הזו כספים לממשלה בדמות המע"מ כמו במכירה בתחומי המדינה - כסף זה היה מונח על הכף ובמידה והתביעה הייתה מתקבלת על הממשלה היה להשיב כספים אלה. בחישוב כולל של מספר השנים המדובר בסכום לא מבוטל בעליל.
מדוע לא התקבלה התביעה שנראית הגיונית ובעלת סיכוי?
לפנייתו של עו"ד חן למנכ"ל סטימצקי עקב החיוב הלא מוצדק לטעמו נענה חן ע"י חשב החברה, כי "חנויות סטימצקי באולם היוצאים אינן נכללות במסגרת חנויות דיוטי-פרי ואינן פטורות מתשלום מע"מ. עובדה זו קיימת משנים רבות וידועה לקהל הנוסעים ולרשות!".
עו"ד חן פנה מייד עם קבלת תשובה זו מסטימצקי למר אורן בר, סגן ממטנה מע"מ באזור גוש דן וזה השיב לו, כי "מס בשיעור אפס יחול על פי סעיף 30 (א)( 4) לחוק, אך ורק לחברות אשר קיבלו הרשאה כ-'מחסנים רשויים' לפי פקודת המכס. בהתאם לרשימת המחסנים הרשויים אין לחברת סטימצקי הרשאה לפעול כמחסן רישוי ליוצאים מישראל ולפיכך כדין חל מס בשיעור מלא על עסקאות אלה".
לטענתו של עו"ד חן, "חובה היה על סטימצקי לשלט ולהדגיש בפני כל הבאים בשעריה, כי הגם שהיא חנות 'דיוטי פרי' מחירי הטובין הנמכרים בה זהים למחירי שאר חנויותיה במדינת ישראל ... אי הצגת שילוט מתאים כאמור, בעוד מאידך סטימצקי מפעילה חנויות במתחם ה'דיוטי פרי' ומציגה עצמה כחנות 'דיוטי פרי' כעולה מתדפיסי הקופה הרושמת בחנותה זו – היא מהות ההטעיה".
"נכון שזו אוירת חו"ל אבל זה לא אומר מחירים זולים יותר"
למי מאיתנו הצרכנים הדגש מונח על אחת מתשובות סטימצקי בפרשה זו, "קורה לא אחת כי גם בעסקאות בשיעור מע"מ אפס, מחיר המוצרים הנמכרים עולה על מחירם בתוך ישראל והיו על כך הרבה פרסומים בעיתונות". מדברי בית המשפט, לא מן הנמנע כי לפחות מחירי הטובין בחנויותיה שבדיוטי פרי אינם אטרקטיביים יותר מהמחירים ביתר חנויותיה ובלשון סטימצקי "נכון שזו אוירת חו"ל אבל זה לא אומר מחירים זולים יותר".
בסופו של יום סטימצקי גובה מהלקוח שנכנס לחנותה בדיוטי-פרי מחיר מלא עבור ספר קריאה, דהיינו 80 שקלים, כאשר המחיר הוא ללא מע"מ אך לא זול יותר מהמחיר בארץ וזהה לו וממכירה זו לא מעבירה סטימצקי לממשלה שום סכום כסף. המכירה נכנסת במלואה לכיסם של סטימצקי ואל תצפו למחירים זולים יותר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
