תביעה ייצוגית שהוגשה (ונדחתה) כנגד 'סטימצקי גרופ' בגין חיוב מלא על ספרים ועיתונים בחנויות הרשת ב'דיוטי פרי' הביאה לכך שרשת הספרים והמוזיקה זכתה לייצוג מכובד בבית המשפט - לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה נזעק כדי להגן על הרשת בפני לקוח (במקצועו עו"ד) שדרש לתבוע את הרשת על כך שהיא אינה מפחיתה את גובה שיעור המע"מ ממוצריה ולמעשה מוכרת אותם במחיר מלא למרות הימצאותה בדיוטי פרי.

היועץ המשפטי לממשלה נכנס לתמונת התביעה כאשר זו איימה להפוך לייצוגית והיה חשש שזו תזלוג לבתי עסק נוספים ולבסוף הממשלה תדרש לסוגיה. היועמ"ש הסביר כי התערבותו נחוצה מכיוון שלשיטתו "זכותה של מדינת ישראל או עניין ציבורי עלולים להיות מושפעים או כרוכים בהליך שלפני בית המשפט". משפט המפתח בדיון היה - "האינטרס העומד לנגד עיני היועמ"ש הוא החשש מחיוב המדינה ורשות המסים בהשבת סכומים שהועברו

בידי סטימצקי למדינה ומכל מקום לא אינטרס צבור הצרכנים".

לדברי התובע, עו"ד רונן חן, "ביסוד התקשרותו של כל לקוח ולקוח לרכישת טובין בסטימצקי שנמצאה באולם היוצאים לחו"ל ...והתהדרה בתואר "חנות דיוטי פרי", עמדה ההנחה כי המחיר אותו הוא נדרש לשלם בגין כל מוצר הינו מחיר הנמוך לפחות בגובה שיעור המע"מ מהמחיר האחיד אותו היה נדרש לשלם בכל חנות אחרת ברשת החנויות של המשיבה (למעט אלו שבאילת שבה כאמור נמכרו הטובין ללא מע"מ).

התובע, עו"ד רונן חן רכש בשתי הזדמנויות בהן יצא לחו"ל עיתונים יומיים וספר קריאה אשר חויב בגינם במחיר מלא הדומה למחירם בתחומי המדינה. בגין זאת בחר לתבוע את חברת סטימצקי.

בית המשפט עדכן את הגופים הפועלים להגנת הצרכן בדבר התביעה ואלו בחרו שלא להשתתף ולעמוד לטובת התובע. לדבריהם, "לאחר עיון מעמיק בתיק" הודיעה המועצה הישראלית לצרכנות, באותה העת, כי אינה מוצאת לנכון להצטרף כצד בהליך הואיל ו"בשלב זה אינטרס הקבוצה לא עלול להיפגע".

ממה חששה הממשלה?

היועץ המשפטי לממשלה נעמד על רגליו האחוריות מכיוון שקבלת התביעה כייצוגית כנגד סטימצקי וייתכן מאוחר יותר אף חיוב סטימצקי להשיב כספים שנגבו עבור מע"מ לצרכנים, בעצם אומר שהממשלה תחויב להשיב בעצמה כסף לצרכנים.

מהלך זה היה קורה מכיוון שחנויות כגון סטימצקי בדיוטי פרי שגבו מחיר מלא עבור מוצריהם העבירו מתוך ההכנסה הזו כספים לממשלה בדמות המע"מ כמו במכירה בתחומי המדינה - כסף זה היה מונח על הכף ובמידה והתביעה הייתה מתקבלת על הממשלה היה להשיב כספים אלה. בחישוב כולל של מספר השנים המדובר בסכום לא מבוטל בעליל.

מדוע לא התקבלה התביעה שנראית הגיונית ובעלת סיכוי?

לפנייתו של עו"ד חן למנכ"ל סטימצקי עקב החיוב הלא מוצדק לטעמו נענה חן ע"י חשב החברה, כי "חנויות סטימצקי באולם היוצאים אינן נכללות במסגרת חנויות דיוטי-פרי ואינן פטורות מתשלום מע"מ. עובדה זו קיימת משנים רבות וידועה לקהל הנוסעים ולרשות!".

עו"ד חן פנה מייד עם קבלת תשובה זו מסטימצקי למר אורן בר, סגן ממטנה מע"מ באזור גוש דן וזה השיב לו, כי "מס בשיעור אפס יחול על פי סעיף 30 (א)( 4) לחוק, אך ורק לחברות אשר קיבלו הרשאה כ-'מחסנים רשויים' לפי פקודת המכס. בהתאם לרשימת המחסנים הרשויים אין לחברת סטימצקי הרשאה לפעול כמחסן רישוי ליוצאים מישראל ולפיכך כדין חל מס בשיעור מלא על עסקאות אלה".

לטענתו של עו"ד חן, "חובה היה על סטימצקי לשלט ולהדגיש בפני כל הבאים בשעריה, כי הגם שהיא חנות 'דיוטי פרי' מחירי הטובין הנמכרים בה זהים למחירי שאר חנויותיה במדינת ישראל ... אי הצגת שילוט מתאים כאמור, בעוד מאידך סטימצקי מפעילה חנויות במתחם ה'דיוטי פרי' ומציגה עצמה כחנות 'דיוטי פרי' כעולה מתדפיסי הקופה הרושמת בחנותה זו – היא מהות ההטעיה".

"נכון שזו אוירת חו"ל אבל זה לא אומר מחירים זולים יותר"

למי מאיתנו הצרכנים הדגש מונח על אחת מתשובות סטימצקי בפרשה זו, "קורה לא אחת כי גם בעסקאות בשיעור מע"מ אפס, מחיר המוצרים הנמכרים עולה על מחירם בתוך ישראל והיו על כך הרבה פרסומים בעיתונות". מדברי בית המשפט, לא מן הנמנע כי לפחות מחירי הטובין בחנויותיה שבדיוטי פרי אינם אטרקטיביים יותר מהמחירים ביתר חנויותיה ובלשון סטימצקי "נכון שזו אוירת חו"ל אבל זה לא אומר מחירים זולים יותר".

בסופו של יום סטימצקי גובה מהלקוח שנכנס לחנותה בדיוטי-פרי מחיר מלא עבור ספר קריאה, דהיינו 80 שקלים, כאשר המחיר הוא ללא מע"מ אך לא זול יותר מהמחיר בארץ וזהה לו וממכירה זו לא מעבירה סטימצקי לממשלה שום סכום כסף. המכירה נכנסת במלואה לכיסם של סטימצקי ואל תצפו למחירים זולים יותר.