פער עצום: גינדי מול ב.יאיר - פרויקטים דומים, הבדל של פי 10 בהוצאה לפרסום

כספים רבים נשפכים על פרסום פרויקטים למגורים ברחבי הארץ; Bizportal ערך השוואה בין 2 חברות שמשווקות פרוייקטים בעלי מאפיינים דומים; אז כמה כסף לדירה מוציאה גינדי על פרסום ב'שרונה'?

שיווק דירות הוא משימה מורכבת וחברות הבנייה משקיעות סכומים נכבדים בפרסום מרכולתן. ביום ב' פרסם אתר אייס כי ענבל אור, בעלת חברת אור סיטי השקיעה כ-700 אלף דולר בפרסום פרויקט 'מגדלי הצעירים' בתל אביב. מהכתבה עולה כי בחודש האחרון חברות הנדל"ן הוציאו 12 מיליון שקל על פרסום. אתר Bizportal בירר האם הפרסום אכן מועיל לשיווקם של פרויקטים בקנה מידה גדול.

בחרנו לבחון את מסע הפרסום שערכה חברת 'גינדי החזקות' עבור פרויקט שרונה בדרום הקריה בתל אביב מול מסע הפרסום של חברת ב. יאיר עבור פרויקט 'משכנות האומה' בקרבת קריית הממשלה ובנייני האומה בירושלים. עד כה, גינדי מכרה 300 דירות בהיקף כולל של כ- 1.2 מיליארד שקל בפרויקט ונותרו בידה עוד 24 דירות למכירה בפרויקט. ב.יאיר נמצאת לא רחוק מאחור עם 250 דירות מכורות בעלות כוללת של כ- 800 מיליון שקלים.

שני הפרויקטים פונים למעמד הגבוה ושווקו ברמת מחירים דומה: בשרונה, לפי פרסומיה של גינדי, מחירה ההתחלתי של דירת 4 חדרים בשטח של 109 מ"ר עמד על כ- 2.3 מיליון שקל, כלומר בשיעור של 21.1 אלף שקל למ"ר, במשכנות האומה מחירה של דירת 4 חדרים בשטח של כ- 140 מ"ר עמד על כ- 2.7 מיליון שקל, שיעור של כ- 19.28 אלף שקל למ"ר.

גינדי החלה בשיווקה של שרונה בספטמבר 2009 וכאמור מכרה עד כה 300 דירות, ב. יאיר החלה בשיווקה של משכנות האומה בנובמבר ועד חודש אפריל מכרה 250 דירות מתוך 650 סך הכול בפרויקט.

עד כה הנתונים ההשוואתיים דיי דומים, אולם אם בוחנים את תקציב הפרסום של שתי החברות מגלים שגינדי השקיעה כמעט פי 10 בפרסום. לפי 'יפעת בקרת פרסום', גינדי השקיעה כמעט 7 מיליון שקל, לעומת ב.יאיר שהשקיעה כ- 750 אלף שקל בלבד, כלומר גינדי השקיעה כ- 23 אלף שקל בפרסומה של כל דירה שנמכרה ואילו ב. יאיר השקיעה 3,000 שקל בלבד.

אייל הנדלר, מנכ"ל ב. יאיר, אומר בראיון ל- Bizportal כי החברה נקטה בניהול אחראי של הוצאותיה ולאור המשבר הכלכלי העולמי נקטה בצמצום דרסטי בהוצאות הפרסום. "שיעור ההשקעה בשיווק ומכירות (כולל פרסום - ל.ס) מכלל עלותו של פרויקט נדל"ן נע בין 2% ל-4%, אנחנו משקיעים 1%-2%. ככל שמסע הפרסום יותר גדול מחיר הדירה יותר גבוה, או שהרווח היזמי יותר נמוך. אני לא מוכן לשווק מוצר נחות, אבל בהחלט קיצצתי בתקציב הפרסום בכ- 50%". הנדלר מציין כי הגדלת היקף הפרסום לא בהכרח מובילה להגדלת היקף המכירות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.