לאלו שעלו על הגדר: מה לעשות בינתיים?

מיכה צ'רניאק ואלי בנבנישתי, מלהבה ניהול תיקי השקעות, מתייחסים לאפשרויות במצב הנוכחי

למשקיעים שהרוויחו הרבה על תעוזתם וכוחם להישאר בשוק בסוף 2008, או שאפילו הגדילו והשקיעו כאשר כולם מכרו בסוף 2008 ובשבועות האחרונים מימשו את השקעתם חלקה או כולה, השקעה שפרחה, שישגה והניבה רווחים יפים. בינתיים זה מה שיש לעשות עם הכסף שמומש.

למשקיעים שמכרו בסוף 2008, בינתיים זו התקופה הארוכה מאז ועד היום, כשהם מצד אחד מחפשים הזדמנות כניסה לשוק ומצד שני מאוד פוחדים מהצעד הזה.

יש משקיעים שבינתיים בשבילם זה כל הזמן, הם בוחרים בינתיים לא להשקיע, והבינתיים הזה נמשך כבר המון שנים, פעמים רבות הם משתעשעים עם המחשבה להשקיע אך בינתיים דוחים אותה לתקופה מאוחרת שהולכת ומתארכת.

האמת היא שזו תקופת בינתיים גם בגזרת המאקרו. כולם בעצם מנסים להבין את שני התהליכים שמתרחשים במשק, הראשון הינו סביבה של עליית מחירים, כלומר אינפלציה, שכפי הנראה תהיה בסביבת ה- 5% בשנת 2009, ומצד שני מיתון שלמרות הנתונים הרשמיים בהם נוצר הרושם שהמיתון נגמר, להרגשתי ומקריאת הנתונים שעולים מדיווחי החברות הנסחרות בבורסה, הסביבה העסקית עדיין ממותנת מאוד ויש צורך בעוד הרבה פעולות ממשלתיות וסביבה של התאוששות בכלכלה העולמית בכדי שהכלכלה הישראלית באמת תצא מהמיתון. הצורך לאושש את הכלכלה הישראלית מותיר את הריבית בסביבה האפסית שבה היא נמצאת, אך עד מתי?

אנחנו צריכים לחכות בינתיים לעוד נתונים מהמשק בכדי להבין מי מהתהליכים ישפיע יותר, האם זו תהיה האינפלציה שתנבע מביקושים, מה שיחייב עליית ריבית, או המשך המיתון או התאוששות איטית מאוד, דבר שיחייב את הישארות הריבית ברמה נמוכה לטווח ארוך.

משקיעים מסויימים כבר יודעים כנראה להחליט מה הכיוון, את זה ניתן לראות על פי מעשיהם. אלו שמשקיעים באג"ח בעל מח"מ ארוך וריבית קבועה כמו השחרים, הגלילים הארוכים ומדדי התל-בונד השונים החליטו כנראה שהמיתון רחוק מלהסתיים ושההתאוששות תהיה איטית מאוד, ומכך שערי הריבית בעולם ימשיכו להיות נמוכים סביב האפס גם בשנים הקרובות. משקיעים אלו מוכנים לקבוע לעצמם ריבית של 2%-3% ריאלי ליותר מחמש שנים. יש כאלו שבטוחים שהמיתון כבר מזמן מאחורינו והם משקיעים באג"ח בסיכון גבוה ובמניות.

הרוב הדומם, להערכתי, עדיין לא יודע מה יהיה ובינתיים מנסה לשמור על כספו ככל יכולתו. יש שני סוגי בינתיים שאני מכיר: בינתיים שקלי ובינתיים מדדי.

בינתיים שקלי הינו פיקדון, אג"ח שקלי קצר (מק"מ או שחר קצר), קרן כספית או הפיתרון שמשלב את הכול - הגילון הממשלתי, אג"ח ממשלתי בריבית משתנה שמשנה את הריבית הנקובה עליו בכל 3 חודשים לפי השינויים במשק. התשואה בגילון הינה 1.8% לשנה כרגע.

בינתיים מדדי הינו מכשיר השקעה צמוד מדד קצר כמו גליל קצר, תוכנית חיסכון או פיקדון צמוד מדד, ובפיתרון הזה הריבית עומדות על 1%-, זאת אומרת ריבית שלילית.

מה שאנו למדים מהתשואות של שני מכשירים אלו, שהנחת האינפלציה קדימה של השוק היא בסביבות 2.8% לשנה. הסתכלות על הגרף שמשווה את ההשקעה בשני המסלולים הללו מראה שברוב הזמן ההשקעה במסלול השקלי הייתה עדיפה, אך מחודש אפריל השנה היה עדיף להשקיע באפיק צמוד המדד וזאת בשל התחושה בשוק כי האינפלציה רק תלך ותחריף.

להלן ההשוואה לחמש שנים:

הדעה שלנו היא שילוב של שני סוגי הבינתיים. מצד אחד אנחנו בלהבה מחזיקים תיק אג"ח קונצרני צמוד מדד בפיזור עצום שנושא תשואה של מדד +6.5% למח"מ של 1.8 שנים, אג"ח אלו קשים מאוד למציאה ואת אותם אג"ח שכתבנו עליהם פעמים כה רבות אנו מלקטים מתי שאפשר. מצד שני, את הכספים שהתקבלו מאג"ח שמומשו או כסף חדש שהתקבל ואנו לא מצליחים לרכוש בו אג"ח צמוד קצר בתשואות כפי שצויין, אנו משקיעים בינתיים במכשיר השקעה שמבוסס על גילון 817, אג"ח שמונפקות לאחרונה בהצלחה. אג"ח אלו צמודות לגילון ומגלמות לרוב פער חיובי מהתשואה שנושא הגילון (אלו האג"חים שאנו בוחרים כמובן). כך בעצם ניתן בינתיים לקבל ריבית שוטפת גבוהה על הכסף עד שנצליח להבין טוב יותר את תמונת המאקרו, ומכאן, את כיוון הריבית העתידי במשק.

להלן טבלת אג"ח עם מרווח הגילון כשמסומנות בצבע אג"ח שהונפקו בשבוע שעבר:

שימוש מושכל באג"ח מסוג זה מאפשר לקבל תשואה שוטפת סבירה בינתיים ללא צורך להיחשף לסיכוני ריבית דרמטיים ואף ליהנות לעיתים מרווחי הון כתוצאה מהתכווצות המרווח מהגילון.

בינתיים, מיכה יוצא לחופשה של שבוע וישמח לענות על כל השאלות כשיחזור, צוות המחקר של להבה ינסה לעזור ככל יכולתו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".