איך עובדים שחקני הארביטראז'? אגב הקפיצה במעו"ף...
ביום שלישי האחרון קפץ מדד המעו"ף ממצב של מינוס 0.2% לעליה של 1.1% וכל זאת במשך זמן הנעילה בלבד (כ- 10 דקות). לא ניתן היה להתעלם מהקפיצה החדה הזו במדד! כל סוחר בבורסה המקומית בין אם מהבית ובין אם הוא עובד בחדר המסחר היה יכול לראות שהעלייה במדד באה מיד לאחר עליה בשוק הנגזרים.
מה המשמעות של שוק הנגזרים/אופציות? על כך נרחיב בהמשך, כרגע רק נסביר שבמצב רגיל, מחיר המדד אמור להיות זהה למחיר החוזים. הפער ביום שלישי בין המדד והחוזים היה כל כך רחב שמיד פעילים מומחים בשוק סידרו את העיוות שנוצר. אז מי הם הפעילים המומחים (רמז בכותרת) ואיך ניתן להרוויח מהעיוותים בשוק?
שוק הנגזרים או בשמו המוכר יותר שוק ה"אופציות" מאפשר לנו לקנות/להיחשף למדד דרך האופציות. איך זה עובד? בפשטות נאמר כי אם אני רוכש CALL ומוכר PUT באותו מחיר מימוש הרי שאני נמצא במצב בו קניתי 100 יחידות מדד (הדוגמה נכונה למדד המעוף בלבד ).
כלומר, אם מדד ת"א נמצא ברמות של 800 נקודות הרי שאני נמצא כעת בפוזיציה של 80,000 שקל כאילו קניתי מניות בשיעור של 80,000 שקל. גם הדוגמא ההפוכה נכונה כלומר אם אני רוכש PUT ומוכר CALL אז אני נמצא בפוזיציה של מכירה בחסר (שורט) על מדד ת"א 25 בסכום של 80,000 שקל.
ישנם בשוק ההון אנשים הנקראים ארביטראז'רים. פעילות ארביטראז' הינה יצירת רווחים ללא סיכון. איננו יכולים לדעת מי קנה באופן אגרסיבי חוזים ביום שלישי האחרון, אך ניתן לומר בבטחון שהעלייה במחירי המניות שהייתה לאחר מכן, נבעה מפעילות ארביטראז', קניית סלי מניות מול מכירת חוזים במקביל. הארביטראז'רים הקפיצו את המדד לאחר שנפתח פער חיובי בין החוזה הגלום באופציות למדד עצמו.
במצב זה פועלים הארביטרז'רים תוך גריפת רווחים בפרק זמן קצר במיוחד.
נבחן את פעולות סוחרי הארביטראז' וננסה להבין מה עומד מאחורי פעילות זו.
חשוב להבין שלמדד ישנן הגדרות שונות. ההגדרה שכולנו מכירים היא המחיר המחושב על סמך עסקאות אחרונות שהתבצעו בפועל במדד ת"א 25.
בפועל, ישנם סוגים שונים של מחיר נכס בסיס למדד. בנוסף למחיר אחרון יש גם מדד נכס בסיס לקניה ולמכירה ? בדיוק כמו שלמניה יש מחיר אחרון,מחיר קניה ומחיר מכירה, שהם אינדיקאציה מבוססת לשכבה הראשונה של קונים/ מוכרים בספר הפקודות.
כמובן שהציטוט הזה הוא גם פונקציה של הכמות שהסוחר מתכוון לבצע. אם ירצה למכור כמות גדולה יותר, כנראה שיצטרך לעשות זאת בשכבות האחרות ומחיר הנכס בסיס למכירה עבורו יהיה נמוך יותר ממחיר הנכס בסיס למכירה המפורסם ע"י מערכת המסחר.
הארביטראז'רים במעוף יפעלו רק כאשר ניתן להרוויח בוודאות ללא סיכון.
רווח ללא סיכון יכול להתקיים כאשר מתקיימים שני מצבים:
1. כאשר החוזה הגלום במחירי האופציות (מוצר פיננסי המורכב מאופציות מעוף שאופן הרכבתו תואר בתחילת כתבה זו) נסחר באופטימיות, כלומר יש פער חיובי בינו לבין מחיר נכס הבסיס לקניה, הארביטראז'ר ימכור חוזים (ביוקר) ויקנה מניות ת"א 25 (בזול). מצב זה נקרא, לונג מניות ? שורט חוזים.
2. כאשר החוזה הגלום במחירי האופציות נסחר בפסימיות, כלומר יש פער שלילי בינו לבין מחיר נכס הבסיס לקניה, הארביטראז'ר ימכור נכס בסיס ביוקר (מניות) וירכוש חוזים בזול, לונג חוזים ? שורט מניות.
הארביטראז'ר יכנס לאחת מהפוזיציות האלו אך ורק אם הפער בין מחיר נכס הבסיס למחיר החוזה הגלום במחירי האופציות הוא כזה שלאחר עלויות עסקה יש לו עדיין רווח מהפוזיציה.
כפי שכבר הסברנו חשיפה של חוזה אחד במעו"ף שווה למאה פעמים מדד ת"א 25, לדוגמא, אם הסוחר רוצה חשיפה של 418,500 שקל ומדד ת"א 25 עומד על 837 נק' הוא יצטרך לקנות או למכור 5 חוזים שזה 418,500 לחלק ל-837 כפול 100.
כמובן, כדי שכמות החוזים תהיה שלמה, בדרך כלל הסוחר יעבוד בכפולות של מספר חוזים ולא עם סכומי כסף עגולים. אז מה היה לנו? מישהו החליט ביום שלישי להכנס לשוק המקומי דרך האופציות. הוא התחיל לקנות קולים ולמכור פוטים. בכך הוא החל ליצור מצב של אופטימיות בשוק שכן מחירי האופציות גילמו מדד הגבוה מהמדד המחושב בפועל כתוצאה ממחירי המניות. אז נכנסו שחקני הארביטראז' לתמונה והחלו למכור חוזים ולקנות מניות ובכך העלו את המדד בשיעור של 1.3% לערך וזאת תוך דקות מעטות בלבד,
בסוף החודש פוקעות האופציות על מדד ת"א 25 האם הדבר יוצר בעיה לשחקני הארביטראז' ואם כן כיצד הם מתכוונים להתמודד עימה על כך בשבוע הבא........
מאת: מורן מייק ובן ששון, 'אקסלנס נשואה אופציות'
*הכותבים הינם סוחרים בקבוצת "אקסלנס נשואה". לקבוצת אקסלנס נשואה עלול להיות ענין אישי בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לר כישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
