הטילים האיראניים: הסוגים השונים, זמני הגעה ופתרונות הגנה
האיומים האיראניים כוללים טילים בליסטים, טילי שיוט וכטב"מים. האיום הכי גדול והכי תדיר הוא הטילים הבליסטיים שמגיעים לארץ תוך 10 דקות (ואפילו פחות מכך בטילים המתקדמים). בקבוצה של הטילים האלו יש טילים מתקדמים יותר ששוגרו לאחרונה לעברנו שיצרו נזק גדול בשל היכולת שלהם לשגר פצצות נוספות לקראת הפגיעה. בנוסף יש את טילי השיוט שלהם לוקח כשעתיים להגיע ובינתיים הם פחות מעורבים במלחמה או שהם פשוט לא מגיעים אלינו. והכלי השלישי הוא הכטב"מים והרחפנים של האיראנים שהם מגיעים בכמויות קטנות לעומת היקף השיגורים, אבל הם לא מצליחים לפגוע.
ריכזנו כאן שאלות ותשובות על האיומים האלו, הסוגים השונים ומה הפתרונות הגנה מולם
מהם הטילים בארסנל האיראני?
הטילים הבליסטיים קצרי טווח וטילים ארטילריים רקטיים, כמו שאבד 1 ו-2, משמשים לפגיעה בישראל. מדובר בטילים פחות מתוחכמים מבחינה טכנולוגית, שנועדו להיכנס לכיסוי מהיר של שטחים באזור הדרום ולקדם לחץ על העורף הישראלי. אמנם דיוקם אינו מושלם, אך בשל היותם נפוצים וכמותיים, הם גורמים לפגיעה ניכרת בשטח.
מה מיוחד בטילים הביניים וארוכי טווח של איראן?
טילים כדוגמת "פתאח 1" ו"סג'יל 2" הם טילים בליסטיים מתקדמים מאוד. הם כוללים טכנולוגיית שלבים מרובים, המאפשרת להפריד חלקים מהטיל במהלך הטיסה, מה שמסייע בשינוי מסלול הטיל ומקשה מאוד על מערכות יירוט לזהות וליירט אותם. טילים אלו יכולים לשאת ראשי נפץ כבדים.
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- איראן מסרבת לביקורות גרעין - לא תקיים שיחות חדשות עם סבא"א; האם השלב הבא הוא חזרה למלחמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך עובדת מערכת שיגור טילים בליסטיים?
מערכת השיגור כוללת משגרים ניידים וקרקעיים שיכולים לפעול במהירות, במקומות מסתור ובמסלולים משתנים. לאחר השיגור, הטיל עולה במהירות גבוהה לגובה רב, נכנס למסלול בליסטי (דומה לזריקת כדור) ונופל על המטרה אחרי מסלול תלול. המנגנון המורכב כולל את שלב הניתוק של חלקים, מה שמאפשר להתגבר על הגנות רדאר ולהקשות על יירוט.
מהם טילי השיוט וכיצד הם מהווים איום?
טילי שיוט הם כלי נשק מתקדמים מאוד, שיכולים לטוס בגובה נמוך, לטפס דרך מסלולים מפותלים ולעקוף מכשולים גאוגרפיים. הם איטיים יותר מטילים בליסטיים אך יותר מדויקים ומסתירים את מיקומם טוב יותר מהרדאר. טילים אלו מסוכנים במיוחד כלפי יעדים אסטרטגיים, כמו נמלי ים, שדות תעופה, מתקנים צבאיים ותחנות כוח.
כמה מתקדמים טילי השיוט האיראניים?
איראן השיגה טכנולוגיה מתקדמת ומשפרת אותה בקצב מהיר. טילים כמו "נאג'ד" ו"כוראאם" מצוידים במערכות ניווט וראייה מתקדמות שמאפשרות פגיעה מדויקת גם במטרות ניידות. מעבר לכך, שילוב טילי שיוט עם כטב"מים חמושים מעלה את רמת האיום, משום שהם מאפשרים שיגור טילים ממספר מוקדים באוויר.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
מה תפקיד הכטב"מים בארסנל האיראני?
כטב"מים הם כלי נשק משמעותי ואסטרטגי עבור איראן. הם מאפשרים לה לבצע איסוף מודיעיני מדויק, פגיעה מדויקת ללא חשיפה של טייסים אנושיים, והפעלת לחץ מתמיד על ישראל. בכמה מקרים אף נעשה שימוש בכטב"מים חמושים לשיגור טילים קטנים ולפגיעה במטרות קריטיות.
מהן ההשלכות של מתקפה משולבת של טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים?
המערכות ההגנתיות של ישראל עומדות בפני אתגר מורכב וייחודי. מתקפה משולבת מאפשרת ניצול נקודות תורפה שונות: טילים בליסטיים יוצאים מגובה רב ומהווים איום חמור, טילי שיוט עוקפים מערכות הגנה בגובה נמוך, וכטב"מים מכים במהירות ובמקומות לא צפויים. כל אחד מהאמצעים מצריך מענה טכנולוגי שונה, והתגובות צריכות להתבצע במקביל. ישראל הוכיחה שמערכות ההגנה שלה הן הטובות בעולם, כשבאופן יחסי, הפגיעות נמוכות לעומת היקף השיגורים.
מה עושים בישראל כדי להתמודד עם האיומים?
ישראל משקיעה משאבים אדירים בפיתוח מערכות הגנה רב-שכבתיות – "כיפת ברזל" לטווח קצר, "חץ 2" ו"חץ 3" לטווח ארוך וליירוט טילים בליסטיים. במקביל, יש פיתוח מערכות לייזר כמו "דוד קסם" שמטרתן ליירט טילים במהירות אורית בעתיד הקרוב. מעבר לכך, המודיעין הישראלי שואף לאתר מוקדי שיגור וייצור של טילים לפני שהטילים משוגרים וחיל האוויר תוקף ופוגע. צריך גם להזכיר שמערכות הגנה של האמריקאיים נמצאות באזור וגם הן מנסות לפגוע בטילים האיראניים.
האם איראן משתמשת בנשק כימי או ביולוגי במסגרת האיומים?
למרות החששות, לא נרשמו עד היום שימושים של איראן בנשק כימי או ביולוגי במתקפות ישירות על ישראל. עם זאת, האיום קיים, ויש חשש כי בעתיד עשויים להיכלל נשקים מסוג זה כראשי נפץ לטילים, ולכן הנושא נמצא במעקב צמוד.
איך מתמודדים עם מתקפה משולבת בו זמנית?
האתגר הוא עצום. ישראל מפתחת מערכות רב-שכבתיות ומערכות ניהול משברים, לצד תיאום צמוד בין זרועות הביטחון, תרגולים רבים, וחדשנות טכנולוגית במודיעין, לצד פיצוח קודים וסייבר.
האם טכנולוגיות איראניות הן עצמאיות?
איראן משקיעה משאבים רבים במחקר ופיתוח טילים וטכנולוגיות ניווט מתקדמות, למרות שחלק מהטכנולוגיה מבוסס על העברות טכנולוגיות ממדינות כמו צפון קוריאה וסין. כיום רוב הפיתוחים הם "Made in Iran", עם שיפורים מתמידים.
האם האיום האיראני מכוון רק כלפי ישראל?
לא. איראן גם מתמקדת באיומים כלפי מדינות המפרץ ובסיסי ארה"ב באזור, והמערכות שלה מותאמות למגוון מטרות במזרח התיכון.
האם קיימים פתרונות עתידיים שיכולים לשנות את המצב?
פיתוח מערכות הגנה לייזר, מערכות סייבר מתקדמות, בינה מלאכותית ויכולות מודיעין משופרות מצביעים על שיפור עתידי, אך האיום האיראני ממשיך להתפתח. מערכות הלייזר נכנסו לשימוש, הם לא מספקות מענה מול הטילים הבליסטים, אך הן משמשות להגנה מפני כלים קטנים יותר.
כמה זמן לוקח לטילים האיראניים להגיע לישראל?
טילים בליסטיים קצרי טווח (שאבד, פתאח 1): כ-5-10 דקות.
טילים בליסטיים ארוכי טווח (סג'יל 2): 12-20 דקות.
טילי שיוט: עד שעתיים, בהתאם למסלול
כטב"מים חמושים: מספר שעות משתנה לפי נקודת השיגור.
אילו מערכות הגנה קיימות בישראל מול האיומים?
כיפת ברזל: יירוט רקטות וטילים קצרים.
חץ 2 וחץ 3: יירוט טילים בליסטיים בינוניים וארוכים.
דוד קסם: מערכת לייזר עתידית.
מעיל רוח - מערכת לייזר הגנתית שנכנסת כעת לשימוש.
מערכות סייבר ומודיעין: מניעת שיגורים מראש ופגיעה בתשתיות.
מה לגבי היכולת הישראלית לפגוע במקורות שיגור מראש?
צה"ל מפעיל מבצעים חשאיים בתוך איראן ומדינות שלוחות, עם הצלחות מוכחות בפגיעה במתקנים קריטיים ובהריסת מערכות שיגור.
- 6.בא 20/06/2025 19:34הגב לתגובה זוהפסקתם לנהוג...הפחד הוא פסיכולוגי .אין מקום למפלצות כמו המשט ר באירן על כדור הארץ!! !
- כן אבל לא הלך הבית לכל אלה שהכיר בחייו (ל"ת)אנונימי 21/06/2025 10:42הגב לתגובה זו
- 5.בא 20/06/2025 19:31הגב לתגובה זומישטר איסלאמופאשיסטי לא יקבל טילים גרעיניים או ביולוגיים או כימיים..הייתם נותנים שק כזה לטאליבן
- 4.השאלה המעניינת שלא נקבל עליה תשובה היא איך מוקצים משאבי היירוט לכל זירה (ל"ת)אורן 20/06/2025 15:25הגב לתגובה זו
- לך לישון אתה עייף. (ל"ת)פפפ 20/06/2025 19:34הגב לתגובה זו
- 3.קונילמל 20/06/2025 15:01הגב לתגובה זולא חשוב למה
- 2.מלל חסר משמעות 20/06/2025 13:47הגב לתגובה זוהתשובה עדיף לא למותוזה ממש לא מעניין את ההרוג וממשפחתו ממה נהרג
- פפפ 20/06/2025 19:35הגב לתגובה זותישאר שם.
- 1.שכחתם את קלע דוד (ל"ת)אנונימי 20/06/2025 13:10הגב לתגובה זו

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.

חצי מהישראלים לא יודעים לחשב ריבית ולא יודעים מה זו אינפלציה
הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2024 התמקד באוריינות פיננסית - רק מחצית מהישראלים יודעים לחשב ריבית דריבית, הרבה לא מבינים את השפעת האינפלציה על ערך הכסף ונחשפים פערי ידע בין המגזרים: אקדמאיים ענו נכון כשחרדים לצד מבוגרים התקשו -
מתי נבין שחוסר בהשכלה פיננסית עולה לנו בכיס?
הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 מציג תמונה עגומה של רמת הידע הפיננסי בישראל: כמחצית מהאוכלוסייה מתקשה לחשב ריבית, רבים לא מבינים את השפעת האינפלציה על הכסף שלהם, וחלק משמעותי לא מכיר כלים בסיסיים כדי לנהל השקעות. הנתונים, שנאספו בקרב כ-6,900 ישראלים בני 20 ומעלה, ממחישים כי למרות הבנה תיאורטית מסוימת של מושגים פיננסיים, יש עדיין 'בורות' גדולה בקרב הציבור כשזה מגיע ליישום מעשי, והמחיר של חוסר השכלה פיננסית בסופו של יום יכול להיות מתורגם להפסדים משמעותיים של אלפי שקלים לכל משפחה.
ריבית ואינפלציה: מבינים את התיאוריה מתקשים לחשב
הסקר חושף כי 87% מהנשאלים מבינים את המושג הבסיסי של ריבית. הרבה הצליחו להסביר בצורה תיאורתית מה ההבדל בין הלוואה עם תשלום נוסף ללא תשלום, או במילים אחרות הם הבינו שעל כל שקל שהם מלווים הם צריכים
לשלם יותר. את זה שיש "מחיר" לכסף. אבל כשביקשו מהם לחשב כמה יסתכם חיסכון של 100 שקלים אחרי שנה בריבית של 4%, רק 56% ענו נכון (104 שקלים). כן זה קצת יותר ממחצית מהנשאלים. המצב החמיר כשהשאלה התקדמה לריבית דריבית: רק 48% ידעו שבצורה כזאת של חיסכון הסכום יגדל ליותר
מ-120 שקלים אחרי חמש שנים. במילים אחרות, יותר ממחצית הישראלים לא מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח של חיסכון או הלוואה. זה ידע קריטי במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה.
במאמר המוסגר זה כנראה גם מסביר את מליארדי השקלים שהישראלים משכיבים בעו"ש. כשחסרה ההבנה לכח העוצמתי של ריבית דריבית, תופעה אותה אפשר לנצל ולמנף בעיקר דרך שוק ההון, הבורות מובילה להיענות נמוכה ביותר להשקיע את הכסף ולהרוויח עליו - ולבנקים בתורם, לנצל את אותו חוסר הידע בשביל לגרוף רווחים ממרווחי ההלוואות.
גם בנושא האינפלציה התמונה בכלל לא
מעודדת. 78% יודעים שאינפלציה גבוהה פירושה עליית מחירים מהירה, אבל כשהם נשאלו על ההשפעה של אינפלציה של 2% בשנה על כוח הקנייה של 1,000 שקלים, רק 60% השיבו נכון שערך הכסף יישחק. כ-40% מהציבור, אם כן, לא מבינים שהכסף ש"שוכב בצד" מאבד מערכו עם הזמן. זה אולי קושי
בחשבון אבל הוא מתורגם לחוסר הבנה של מה קורה לכסף כשהוא שוכב בלי תשואה.
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פערים מגדריים, גילאיים והשכלתיים
הסקר חושף פערים מובהקים בין קבוצות באוכלוסייה. גברים מפגינים ידע גבוה יותר מנשים: 66% מהגברים חישבו נכונה ריבית שנתית
לעומת 46% מהנשים, ו-57% מהגברים הבינו ריבית דריבית לעומת 39% מהנשים. נשים גם נטו יותר להימנע מלהשיב על שאלות, מה שמעיד על חוסר ביטחון בידע הפיננסי שלהן.