טילים איראניים
צילום: פייסבוק

הטילים האיראניים: הסוגים השונים, זמני הגעה ופתרונות הגנה

עמית בר | (9)
נושאים בכתבה איראן מלחמה

האיומים האיראניים כוללים טילים בליסטים, טילי שיוט וכטב"מים. האיום הכי גדול והכי תדיר הוא הטילים הבליסטיים שמגיעים לארץ תוך 10 דקות (ואפילו פחות מכך בטילים המתקדמים). בקבוצה של הטילים האלו יש טילים מתקדמים יותר ששוגרו לאחרונה לעברנו שיצרו נזק גדול בשל היכולת שלהם לשגר פצצות נוספות לקראת הפגיעה. בנוסף יש את טילי השיוט שלהם לוקח כשעתיים להגיע ובינתיים הם פחות מעורבים במלחמה או שהם פשוט לא מגיעים אלינו. והכלי השלישי הוא הכטב"מים והרחפנים של האיראנים שהם מגיעים בכמויות קטנות לעומת היקף השיגורים, אבל הם לא מצליחים לפגוע.


ריכזנו כאן שאלות ותשובות על האיומים האלו, הסוגים השונים ומה הפתרונות הגנה מולם  


מהם הטילים בארסנל האיראני?

הטילים הבליסטיים קצרי טווח וטילים ארטילריים רקטיים, כמו שאבד 1 ו-2, משמשים לפגיעה בישראל. מדובר בטילים פחות מתוחכמים מבחינה טכנולוגית, שנועדו להיכנס לכיסוי מהיר של שטחים באזור הדרום ולקדם לחץ על העורף הישראלי. אמנם דיוקם אינו מושלם, אך בשל היותם נפוצים וכמותיים, הם גורמים לפגיעה ניכרת בשטח.


מה מיוחד בטילים הביניים וארוכי טווח של איראן?

טילים כדוגמת "פתאח 1" ו"סג'יל 2" הם טילים בליסטיים מתקדמים מאוד. הם כוללים טכנולוגיית שלבים מרובים, המאפשרת להפריד חלקים מהטיל במהלך הטיסה, מה שמסייע בשינוי מסלול הטיל ומקשה מאוד על מערכות יירוט לזהות וליירט אותם. טילים אלו יכולים לשאת ראשי נפץ כבדים.


איך עובדת מערכת שיגור טילים בליסטיים?

מערכת השיגור כוללת משגרים ניידים וקרקעיים שיכולים לפעול במהירות, במקומות מסתור ובמסלולים משתנים. לאחר השיגור, הטיל עולה במהירות גבוהה לגובה רב, נכנס למסלול בליסטי (דומה לזריקת כדור) ונופל על המטרה אחרי מסלול תלול. המנגנון המורכב כולל את שלב הניתוק של חלקים, מה שמאפשר להתגבר על הגנות רדאר ולהקשות על יירוט.


מהם טילי השיוט וכיצד הם מהווים איום?

טילי שיוט הם כלי נשק מתקדמים מאוד, שיכולים לטוס בגובה נמוך, לטפס דרך מסלולים מפותלים ולעקוף מכשולים גאוגרפיים. הם איטיים יותר מטילים בליסטיים אך יותר מדויקים ומסתירים את מיקומם טוב יותר מהרדאר. טילים אלו מסוכנים במיוחד כלפי יעדים אסטרטגיים, כמו נמלי ים, שדות תעופה, מתקנים צבאיים ותחנות כוח.


כמה מתקדמים טילי השיוט האיראניים?

איראן השיגה טכנולוגיה מתקדמת ומשפרת אותה בקצב מהיר. טילים כמו "נאג'ד" ו"כוראאם" מצוידים במערכות ניווט וראייה מתקדמות שמאפשרות פגיעה מדויקת גם במטרות ניידות. מעבר לכך, שילוב טילי שיוט עם כטב"מים חמושים מעלה את רמת האיום, משום שהם מאפשרים שיגור טילים ממספר מוקדים באוויר.

קיראו עוד ב"בארץ"

מה תפקיד הכטב"מים בארסנל האיראני?

כטב"מים הם כלי נשק משמעותי ואסטרטגי עבור איראן. הם מאפשרים לה לבצע איסוף מודיעיני מדויק, פגיעה מדויקת ללא חשיפה של טייסים אנושיים, והפעלת לחץ מתמיד על ישראל. בכמה מקרים אף נעשה שימוש בכטב"מים חמושים לשיגור טילים קטנים ולפגיעה במטרות קריטיות.



מהן ההשלכות של מתקפה משולבת של טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים?

המערכות ההגנתיות של ישראל עומדות בפני אתגר מורכב וייחודי. מתקפה משולבת מאפשרת ניצול נקודות תורפה שונות: טילים בליסטיים יוצאים מגובה רב ומהווים איום חמור, טילי שיוט עוקפים מערכות הגנה בגובה נמוך, וכטב"מים מכים במהירות ובמקומות לא צפויים. כל אחד מהאמצעים מצריך מענה טכנולוגי שונה, והתגובות צריכות להתבצע במקביל. ישראל הוכיחה שמערכות ההגנה שלה הן הטובות בעולם, כשבאופן יחסי, הפגיעות נמוכות לעומת היקף השיגורים. 


מה עושים בישראל כדי להתמודד עם האיומים?

ישראל משקיעה משאבים אדירים בפיתוח מערכות הגנה רב-שכבתיות – "כיפת ברזל" לטווח קצר, "חץ 2" ו"חץ 3" לטווח ארוך וליירוט טילים בליסטיים. במקביל, יש פיתוח מערכות לייזר כמו "דוד קסם" שמטרתן ליירט טילים במהירות אורית בעתיד הקרוב. מעבר לכך, המודיעין הישראלי שואף לאתר מוקדי שיגור וייצור של טילים לפני שהטילים משוגרים וחיל האוויר תוקף ופוגע. צריך גם להזכיר שמערכות הגנה של האמריקאיים נמצאות באזור וגם הן מנסות לפגוע בטילים האיראניים. 

האם איראן משתמשת בנשק כימי או ביולוגי במסגרת האיומים?

למרות החששות, לא נרשמו עד היום שימושים של איראן בנשק כימי או ביולוגי במתקפות ישירות על ישראל. עם זאת, האיום קיים, ויש חשש כי בעתיד עשויים להיכלל נשקים מסוג זה כראשי נפץ לטילים, ולכן הנושא נמצא במעקב צמוד.



איך מתמודדים עם מתקפה משולבת בו זמנית?

האתגר הוא עצום. ישראל מפתחת מערכות רב-שכבתיות ומערכות ניהול משברים, לצד תיאום צמוד בין זרועות הביטחון, תרגולים רבים, וחדשנות טכנולוגית במודיעין, לצד פיצוח קודים וסייבר.


האם טכנולוגיות איראניות הן עצמאיות?

איראן משקיעה משאבים רבים במחקר ופיתוח טילים וטכנולוגיות ניווט מתקדמות, למרות שחלק מהטכנולוגיה מבוסס על העברות טכנולוגיות ממדינות כמו צפון קוריאה וסין. כיום רוב הפיתוחים הם "Made in Iran", עם שיפורים מתמידים.


האם האיום האיראני מכוון רק כלפי ישראל?

לא. איראן גם מתמקדת באיומים כלפי מדינות המפרץ ובסיסי ארה"ב באזור, והמערכות שלה מותאמות למגוון מטרות במזרח התיכון.



האם קיימים פתרונות עתידיים שיכולים לשנות את המצב?

פיתוח מערכות הגנה לייזר, מערכות סייבר מתקדמות, בינה מלאכותית ויכולות מודיעין משופרות מצביעים על שיפור עתידי, אך האיום האיראני ממשיך להתפתח. מערכות הלייזר נכנסו לשימוש, הם לא מספקות מענה מול הטילים הבליסטים, אך הן משמשות להגנה מפני כלים קטנים יותר. 



כמה זמן לוקח לטילים האיראניים להגיע לישראל?


טילים בליסטיים קצרי טווח (שאבד, פתאח 1): כ-5-10 דקות.


טילים בליסטיים ארוכי טווח (סג'יל 2): 12-20 דקות.


טילי שיוט: עד שעתיים, בהתאם למסלול


כטב"מים חמושים: מספר שעות משתנה לפי נקודת השיגור.



אילו מערכות הגנה קיימות בישראל מול האיומים?


כיפת ברזל: יירוט רקטות וטילים קצרים.


חץ 2 וחץ 3: יירוט טילים בליסטיים בינוניים וארוכים.


דוד קסם: מערכת לייזר עתידית.

מעיל רוח - מערכת לייזר הגנתית שנכנסת כעת לשימוש.


מערכות סייבר ומודיעין: מניעת שיגורים מראש ופגיעה בתשתיות.



מה לגבי היכולת הישראלית לפגוע במקורות שיגור מראש?

צה"ל מפעיל מבצעים חשאיים בתוך איראן ומדינות שלוחות, עם הצלחות מוכחות בפגיעה במתקנים קריטיים ובהריסת מערכות שיגור.


תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בא 20/06/2025 19:34
    הגב לתגובה זו
    הפסקתם לנהוג...הפחד הוא פסיכולוגי .אין מקום למפלצות כמו המשט ר באירן על כדור הארץ!! !
  • כן אבל לא הלך הבית לכל אלה שהכיר בחייו (ל"ת)
    אנונימי 21/06/2025 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בא 20/06/2025 19:31
    הגב לתגובה זו
    מישטר איסלאמופאשיסטי לא יקבל טילים גרעיניים או ביולוגיים או כימיים..הייתם נותנים שק כזה לטאליבן
  • 4.
    השאלה המעניינת שלא נקבל עליה תשובה היא איך מוקצים משאבי היירוט לכל זירה (ל"ת)
    אורן 20/06/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
  • לך לישון אתה עייף. (ל"ת)
    פפפ 20/06/2025 19:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קונילמל 20/06/2025 15:01
    הגב לתגובה זו
    לא חשוב למה
  • 2.
    מלל חסר משמעות 20/06/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    התשובה עדיף לא למותוזה ממש לא מעניין את ההרוג וממשפחתו ממה נהרג
  • פפפ 20/06/2025 19:35
    הגב לתגובה זו
    תישאר שם.
  • 1.
    שכחתם את קלע דוד (ל"ת)
    אנונימי 20/06/2025 13:10
    הגב לתגובה זו
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.