הטילים האיראניים: הסוגים השונים, זמני הגעה ופתרונות הגנה
האיומים האיראניים כוללים טילים בליסטים, טילי שיוט וכטב"מים. האיום הכי גדול והכי תדיר הוא הטילים הבליסטיים שמגיעים לארץ תוך 10 דקות (ואפילו פחות מכך בטילים המתקדמים). בקבוצה של הטילים האלו יש טילים מתקדמים יותר ששוגרו לאחרונה לעברנו שיצרו נזק גדול בשל היכולת שלהם לשגר פצצות נוספות לקראת הפגיעה. בנוסף יש את טילי השיוט שלהם לוקח כשעתיים להגיע ובינתיים הם פחות מעורבים במלחמה או שהם פשוט לא מגיעים אלינו. והכלי השלישי הוא הכטב"מים והרחפנים של האיראנים שהם מגיעים בכמויות קטנות לעומת היקף השיגורים, אבל הם לא מצליחים לפגוע.
ריכזנו כאן שאלות ותשובות על האיומים האלו, הסוגים השונים ומה הפתרונות הגנה מולם
מהם הטילים בארסנל האיראני?
הטילים הבליסטיים קצרי טווח וטילים ארטילריים רקטיים, כמו שאבד 1 ו-2, משמשים לפגיעה בישראל. מדובר בטילים פחות מתוחכמים מבחינה טכנולוגית, שנועדו להיכנס לכיסוי מהיר של שטחים באזור הדרום ולקדם לחץ על העורף הישראלי. אמנם דיוקם אינו מושלם, אך בשל היותם נפוצים וכמותיים, הם גורמים לפגיעה ניכרת בשטח.
מה מיוחד בטילים הביניים וארוכי טווח של איראן?
טילים כדוגמת "פתאח 1" ו"סג'יל 2" הם טילים בליסטיים מתקדמים מאוד. הם כוללים טכנולוגיית שלבים מרובים, המאפשרת להפריד חלקים מהטיל במהלך הטיסה, מה שמסייע בשינוי מסלול הטיל ומקשה מאוד על מערכות יירוט לזהות וליירט אותם. טילים אלו יכולים לשאת ראשי נפץ כבדים.
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך עובדת מערכת שיגור טילים בליסטיים?
מערכת השיגור כוללת משגרים ניידים וקרקעיים שיכולים לפעול במהירות, במקומות מסתור ובמסלולים משתנים. לאחר השיגור, הטיל עולה במהירות גבוהה לגובה רב, נכנס למסלול בליסטי (דומה לזריקת כדור) ונופל על המטרה אחרי מסלול תלול. המנגנון המורכב כולל את שלב הניתוק של חלקים, מה שמאפשר להתגבר על הגנות רדאר ולהקשות על יירוט.
מהם טילי השיוט וכיצד הם מהווים איום?
טילי שיוט הם כלי נשק מתקדמים מאוד, שיכולים לטוס בגובה נמוך, לטפס דרך מסלולים מפותלים ולעקוף מכשולים גאוגרפיים. הם איטיים יותר מטילים בליסטיים אך יותר מדויקים ומסתירים את מיקומם טוב יותר מהרדאר. טילים אלו מסוכנים במיוחד כלפי יעדים אסטרטגיים, כמו נמלי ים, שדות תעופה, מתקנים צבאיים ותחנות כוח.
כמה מתקדמים טילי השיוט האיראניים?
איראן השיגה טכנולוגיה מתקדמת ומשפרת אותה בקצב מהיר. טילים כמו "נאג'ד" ו"כוראאם" מצוידים במערכות ניווט וראייה מתקדמות שמאפשרות פגיעה מדויקת גם במטרות ניידות. מעבר לכך, שילוב טילי שיוט עם כטב"מים חמושים מעלה את רמת האיום, משום שהם מאפשרים שיגור טילים ממספר מוקדים באוויר.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- לקראת ה-31 בדצמבר: מה אתם צריכים לבדוק בתיק ההשקעות כדי לא לשלם מס מיותר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מה תפקיד הכטב"מים בארסנל האיראני?
כטב"מים הם כלי נשק משמעותי ואסטרטגי עבור איראן. הם מאפשרים לה לבצע איסוף מודיעיני מדויק, פגיעה מדויקת ללא חשיפה של טייסים אנושיים, והפעלת לחץ מתמיד על ישראל. בכמה מקרים אף נעשה שימוש בכטב"מים חמושים לשיגור טילים קטנים ולפגיעה במטרות קריטיות.
מהן ההשלכות של מתקפה משולבת של טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים?
המערכות ההגנתיות של ישראל עומדות בפני אתגר מורכב וייחודי. מתקפה משולבת מאפשרת ניצול נקודות תורפה שונות: טילים בליסטיים יוצאים מגובה רב ומהווים איום חמור, טילי שיוט עוקפים מערכות הגנה בגובה נמוך, וכטב"מים מכים במהירות ובמקומות לא צפויים. כל אחד מהאמצעים מצריך מענה טכנולוגי שונה, והתגובות צריכות להתבצע במקביל. ישראל הוכיחה שמערכות ההגנה שלה הן הטובות בעולם, כשבאופן יחסי, הפגיעות נמוכות לעומת היקף השיגורים.
מה עושים בישראל כדי להתמודד עם האיומים?
ישראל משקיעה משאבים אדירים בפיתוח מערכות הגנה רב-שכבתיות – "כיפת ברזל" לטווח קצר, "חץ 2" ו"חץ 3" לטווח ארוך וליירוט טילים בליסטיים. במקביל, יש פיתוח מערכות לייזר כמו "דוד קסם" שמטרתן ליירט טילים במהירות אורית בעתיד הקרוב. מעבר לכך, המודיעין הישראלי שואף לאתר מוקדי שיגור וייצור של טילים לפני שהטילים משוגרים וחיל האוויר תוקף ופוגע. צריך גם להזכיר שמערכות הגנה של האמריקאיים נמצאות באזור וגם הן מנסות לפגוע בטילים האיראניים.
האם איראן משתמשת בנשק כימי או ביולוגי במסגרת האיומים?
למרות החששות, לא נרשמו עד היום שימושים של איראן בנשק כימי או ביולוגי במתקפות ישירות על ישראל. עם זאת, האיום קיים, ויש חשש כי בעתיד עשויים להיכלל נשקים מסוג זה כראשי נפץ לטילים, ולכן הנושא נמצא במעקב צמוד.
איך מתמודדים עם מתקפה משולבת בו זמנית?
האתגר הוא עצום. ישראל מפתחת מערכות רב-שכבתיות ומערכות ניהול משברים, לצד תיאום צמוד בין זרועות הביטחון, תרגולים רבים, וחדשנות טכנולוגית במודיעין, לצד פיצוח קודים וסייבר.
האם טכנולוגיות איראניות הן עצמאיות?
איראן משקיעה משאבים רבים במחקר ופיתוח טילים וטכנולוגיות ניווט מתקדמות, למרות שחלק מהטכנולוגיה מבוסס על העברות טכנולוגיות ממדינות כמו צפון קוריאה וסין. כיום רוב הפיתוחים הם "Made in Iran", עם שיפורים מתמידים.
האם האיום האיראני מכוון רק כלפי ישראל?
לא. איראן גם מתמקדת באיומים כלפי מדינות המפרץ ובסיסי ארה"ב באזור, והמערכות שלה מותאמות למגוון מטרות במזרח התיכון.
האם קיימים פתרונות עתידיים שיכולים לשנות את המצב?
פיתוח מערכות הגנה לייזר, מערכות סייבר מתקדמות, בינה מלאכותית ויכולות מודיעין משופרות מצביעים על שיפור עתידי, אך האיום האיראני ממשיך להתפתח. מערכות הלייזר נכנסו לשימוש, הם לא מספקות מענה מול הטילים הבליסטים, אך הן משמשות להגנה מפני כלים קטנים יותר.
כמה זמן לוקח לטילים האיראניים להגיע לישראל?
טילים בליסטיים קצרי טווח (שאבד, פתאח 1): כ-5-10 דקות.
טילים בליסטיים ארוכי טווח (סג'יל 2): 12-20 דקות.
טילי שיוט: עד שעתיים, בהתאם למסלול
כטב"מים חמושים: מספר שעות משתנה לפי נקודת השיגור.
אילו מערכות הגנה קיימות בישראל מול האיומים?
כיפת ברזל: יירוט רקטות וטילים קצרים.
חץ 2 וחץ 3: יירוט טילים בליסטיים בינוניים וארוכים.
דוד קסם: מערכת לייזר עתידית.
מעיל רוח - מערכת לייזר הגנתית שנכנסת כעת לשימוש.
מערכות סייבר ומודיעין: מניעת שיגורים מראש ופגיעה בתשתיות.
מה לגבי היכולת הישראלית לפגוע במקורות שיגור מראש?
צה"ל מפעיל מבצעים חשאיים בתוך איראן ומדינות שלוחות, עם הצלחות מוכחות בפגיעה במתקנים קריטיים ובהריסת מערכות שיגור.
- 6.בא 20/06/2025 19:34הגב לתגובה זוהפסקתם לנהוג...הפחד הוא פסיכולוגי .אין מקום למפלצות כמו המשט ר באירן על כדור הארץ!! !
- כן אבל לא הלך הבית לכל אלה שהכיר בחייו (ל"ת)אנונימי 21/06/2025 10:42הגב לתגובה זו
- 5.בא 20/06/2025 19:31הגב לתגובה זומישטר איסלאמופאשיסטי לא יקבל טילים גרעיניים או ביולוגיים או כימיים..הייתם נותנים שק כזה לטאליבן
- 4.השאלה המעניינת שלא נקבל עליה תשובה היא איך מוקצים משאבי היירוט לכל זירה (ל"ת)אורן 20/06/2025 15:25הגב לתגובה זו
- לך לישון אתה עייף. (ל"ת)פפפ 20/06/2025 19:34הגב לתגובה זו
- 3.קונילמל 20/06/2025 15:01הגב לתגובה זולא חשוב למה
- 2.מלל חסר משמעות 20/06/2025 13:47הגב לתגובה זוהתשובה עדיף לא למותוזה ממש לא מעניין את ההרוג וממשפחתו ממה נהרג
- פפפ 20/06/2025 19:35הגב לתגובה זותישאר שם.
- 1.שכחתם את קלע דוד (ל"ת)אנונימי 20/06/2025 13:10הגב לתגובה זו
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
