תומר בר מפקד חיל האוויר (דובר צהל)תומר בר מפקד חיל האוויר (דובר צהל)
מלחמה

"הגרעין האיראני לא נפגע משמעותית" (בינתיים)

האם התקיפות באיראן עד כה היו "רק" יריית הפתיחה או שחיל האוויר לא יכול לחסל את הגרעין האיראני ללא היכולות האמריקאיות? מה השיגו התקיפות באיראן ומה צפוי בהמשך?

עמית בר | (15)
נושאים בכתבה תקיפה באיראן

ההפתעה הישראלית אומנם כובשת את כותרות העיתונים בעולם – אבל לפי הניו יורק טיימס, הגרעין האיראני נשאר כמעט שלם. התקיפה בנתנז חיסלה מדענים והרסה תשתיות – אך מתקני האורניום המרכזיים לא נפגעו: באיראן טוענים נזק מוגבל בלבד, ובמערב מעריכים שזו הייתה רק הפתיחה.

הדיווח שמתפרסם הבוקר  ב־ניו יורק טיימס  אולי מעט מאכזב - "הגרעין האיראני לא נפגע משמעותית", אבל זה רק לבינתיים. למרות ההרס הרב, סבבי התקיפות והחיסולים - פרויקט הגרעין האיראני נותר ברובו על כנו. "כשזרחה השמש, היה ברור שחלק גדול מהתוכנית הגרעינית – לא נפגע, לפחות בינתיים".

בין אם מדובר באסטרטגיה של שלב ראשון, או מגבלה מבצעית – בשורה התחתונה נראה שהמכה המרשימה שהנחיתה ישראל פגעה בעיקר במתקנים על-קרקעיים, מרכזי שליטה ותשתיות תומכות – אבל לא פגעה בליבה המבצעית של תוכנית הגרעין: מאגרי האורניום המועשר באספהאן, וליבת המתקן התת-קרקעי בפורדו. דובר הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית הגיב "נגרם נזק, אך הוא מוגבל בלבד".

הרס נרחב, תקיפות בתשעה מוקדים – אבל "הדלק הגרעיני" נותר שלם

התקיפה, שהתרחשה בלילה שבין חמישי לשישי, כללה מטס אווירי מרשים של חיל האוויר, שפגע בשורה של מטרות בטהראן, כראג', תבריז, אספהאן, כרמאנשאה, אראק ועוד. בין המטרות – בסיסי טילים, מתקני שליטה ובקרה, עמדות מכ"ם ומרכזים לוגיסטיים. בישראל מתגאים גם בפגיעה במספר בכירים בתוכנית הגרעין – ובתשתיות העל-קרקעיות באתר ההעשרה בנתנז.

אבל למרות עוצמת המכה, העיתון האמריקני מדווח כי המתקנים התת-קרקעיים – כולל המאגר הגדול של האורניום המועשר ליד אספהאן – לא נפגעו ישירות. מדובר באתרים שמוגנים לעומק רב, ולטענת מקורות מערביים ייתכן שישראל בחרה במכוון שלא לפגוע בהם בגל הראשון – מתוך מטרה ליצור לחץ אסטרטגי מצטבר או להשאיר לעצמה קלפים נוספים.

פגיעה בכיפת ההגנה – תחילתו של תהליך?

לפי מקורות אמריקניים, התקיפה בנתנז "הייתה יעילה הרבה מעבר למה שנראה מבחוץ", אבל גם הם מודים שהגרעין האיראני לא הושמד. בתיעודים שהגיעו מהקרקע נראה בבירור כי בסיס הטילים בתבריז ספג פגיעות מדויקות, עמדת מכ"ם במחוז המדאן נהרסה כליל, ומוקדים צבאיים בטהראן ספגו נזק משמעותי. ההערכה: מדובר בניסיון לסדוק את כיפת ההגנה של איראן – ולהכין את הקרקע לפעולות נוספות.

בכל מקרה, גם אם החלקים המרכזיים בתוכנית הגרעין נותרו ללא פגע, התקיפה הפגינה עליונות מבצעית מרשימה מצד ישראל – והעובדה שהאיום לא הסתיים רק מדגישה את הפוטנציאל להסלמה נוספת.

קיראו עוד ב"בארץ"

שאלות ותשובות בנושא: תקיפת הגרעין באיראן – מה הושג, מה לא, ומה יקרה עכשיו?

מה באמת הושג בתקיפה הישראלית באיראן?

ישראל הצליחה לפגוע קשה בתשתיות חשמל, מרכזי שליטה ובקרה, עמדות מכ"ם ובסיסי טילים, וגם חוסלו בכירים הקשורים לתוכנית הגרעין. התקיפה גם הוכיחה את היכולת של צה"ל להגיע ללב איראן – כולל טהראן עצמה – ולבצע מבצע רחב בשטח האויב.

אז למה מדווחים שהתוכנית הגרעינית "כמעט לא נפגעה"?

כי הליבה של תוכנית הגרעין – כלומר מתקני ההעשרה, המאגר של האורניום המועשר, והמערכות התת-קרקעיות באספהאן ובפורדו – לא נפגעו ישירות. ייתכן שישראל בחרה להשאיר אותם לגל הבא, או שפשוט לא הצליחה לחדור את ההגנה סביבם.

מה ההבדל בין המתקנים העל-קרקעיים לבין אלה שנותרו שלמים?

המתקנים העל-קרקעיים הם לרוב תשתיות תומכות – חשמל, שליטה ובקרה. הם חשובים, אבל ניתנים לתיקון יחסית מהיר. המתקנים התת-קרקעיים מאחסנים את האורניום ברמות העשרה גבוהות – פגיעה בהם יכולה לעכב את התוכנית הגרעינית במשך שנים.

האם תקיפות נוספות צפויות בהמשך?

ככל הנראה כן. ההערכה היא שהפעולה הנוכחית היא חלק מאסטרטגיה של שחיקה הדרגתית – לא מכה אחת שסוגרת את הסיפור. ייתכן שהשלב הבא יתמקד בפגיעה ישירה במאגרי החומר הגרעיני.

מה אומר האישור האיראני לנזק "מוגבל" בפורדו?

הוא מאותת שהייתה פגיעה, אבל ייתכן שהמתקן לא נפגע בליבתו. עם זאת, עצם ההודאה האיראנית מלמדת על כך שהתקיפה הצליחה לחדור – אולי גם מעבר למה שהאיראנים מוכנים להודות.

איך כל זה משפיע על תוכנית הגרעין האיראנית?

היא לא נעצרה – אבל בהחלט עוכבה. הפגיעה בתשתיות, באנשים וביכולת המבצעית תאט את הקצב. עם זאת, כל עוד מאגרי האורניום נותרו שלמים – לא מדובר בבלימה מלאה של התוכנית.

האם התקיפה עלולה להוביל להסלמה אזורית?

איראן עלולה לבחור בהמשך תגובה ישירה או עקיפה – דרך חיזבאללה, מיליציות בעיראק ואפשרויות נוספות. 

מה אומר הדיווח של ניו יורק טיימס?

הוא נועד להעביר מסר כפול: מצד אחד להציג את הצלחת התקיפה, ומצד שני לא להציג את ישראל כמי שחיסלה את הגרעין – אולי כדי להשאיר מקום לדיפלומטיה.

איך הדיווחים האמריקניים והאיראניים משתלבים?

באופן נדיר, שניהם מדברים על נזק מוגבל למתקני הגרעין העיקריים. האמריקנים מדגישים שהייתה יעילות רבה לתקיפה – אבל בעיקר על פני השטח. האיראנים מנסים לשדר עסקים כרגיל – אך לא מכחישים שנפגעו.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    נוכלי קפלן מזרימים לכאן כוחות (ל"ת)
    מאיר 15/06/2025 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 15/06/2025 09:45
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לחסל את הגרעין האיראני בלי ארהב ופצצות חודרות בונקר שלה.ביבי ברח למקלט האטומי עם חברי הממשלה הארורה
  • 7.
    בא 15/06/2025 04:56
    הגב לתגובה זו
    באפגניסטן...איך המשטר באירן שונה מהם
  • 6.
    ינון מגל 14/06/2025 22:10
    הגב לתגובה זו
    תשמעו לנתניהו הוא אומר שזה מערכה ארוכה ויקח שבועות אף אחד לא ציפה שנהרוס הכל כל כך מהר גם מחכים לארהב
  • אלישמע 15/06/2025 09:42
    הגב לתגובה זו
    וקיבלנו את טבח נתניהו
  • יהוואי 15/06/2025 09:40
    הגב לתגובה זו
    ולא ישכח לשתות מיים
  • 5.
    עתניאל 14/06/2025 16:32
    הגב לתגובה זו
    מתבססת על הניו יורק טיימס המצוין.
  • פפפ 15/06/2025 07:39
    הגב לתגובה זו
    עזה ולבנון...מי אשם שאתם איסלמופאשיסטים..המנהיגים שלכם מאמינים רק בכסף.
  • 4.
    בא 14/06/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    הכוונה כבר עכשיו ...הגיהנום לא מחכה אף פעם!! !
  • לוצי 15/06/2025 09:41
    הגב לתגובה זו
    חבר דמיוני
  • 3.
    אנונימי 14/06/2025 12:59
    הגב לתגובה זו
    לא מקצועי ולא רציני לחשןב מה הלאה ולהסיק מה היה.
  • 2.
    אמיר 14/06/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
    ניו יורק טיימס זה לא עיתון רציני והכתב נפל בקסמיו
  • 1.
    אנונימי 14/06/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
    ממתי מאמינים לעיתון היודו נאצי הזה
  • נריה 14/06/2025 15:09
    הגב לתגובה זו
    למה לא להאמין
  • אנונימי 14/06/2025 14:19
    הגב לתגובה זו
    מה אתה בוט של הליכודמעדיף לשמוע אמת גם אם היא טובה או כואבת
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.