F35
צילום: לוקהיד מרטין

הדולר מזנק ב-3%, הנפט קופץ ב-8%, החוזים בוול סטריט בירידה

ההשפעה של התקיפה האיראנית על השווקים הפיננסים

עמית בר | (8)
נושאים בכתבה תקיפה באיראן

התקיפה שלנו באיראן מטלטלת את השווקים העולמיים, כשמחירי הנפט והזהב מזנקים והחוזים על מדדי וול סטריט צונחים. מחיר הנפט כבר זינק ב-10% וכעת הזינוק עומד על 8%. השווקים הפיננסים באסיה בירידות, החוזים על וול סטריט בירידות של עד 1.8%. הזהב מזנק ואצלנו - שער הדולר מזנק ב-3% ל-3.67 שקלים. 


זעזוע בשווקי האנרגיה והמטבעות

מתקפת המנע הישראלית, שכללה מאות תקיפות אוויריות על יעדים אסטרטגיים בטהראן, נתנז, איספהאן וכרמאנשאה, פגעה ישירות בתשתיות הצבאיות והגרעיניות של איראן, המדינה השלישית בגודלה בייצור נפט בארגון אופ"ק. כתוצאה מכך, מחירי הנפט מזנקים כאמור ביותר מ-8%, כאשר חוזי הנפט הגולמי מסוג ווסט טקסס (WTI) טיפסו לכ-76 דולר לחבית, וחוזי הברנט, המדד הבינלאומי, חצו את רף ה-77 דולר לחבית. אנליסטים מזהירים כי המשך ההסלמה עלול להוביל לפגיעה משמעותית בייצוא הנפט האיראני, המוערך בכ-1.6 עד 1.8 מיליון חביות ליום, ואף לסגירת מיצרי הורמוז – ציר מעבר קריטי ליותר מ-14 מיליון חביות נפט ביום. סגירה כזו עלולה להקפיץ את מחירי הנפט מעבר ל-100דולר לחבית, ולגרום למשבר אנרגיה עולמי.


במקביל, הדולר האמריקאי התחזק מול השקל ב-3%. הזהב, נכס מקלט קלאסי, מזנק ב-1.3% ל-3,447.20 דולר לאונקיה, משקף את חוסר היציבות בשווקים ואת חששות המשקיעים מפני הסלמה נוספת. שווקי המטבעות באסיה, כולל הין היפני והפרנק השווייצרי, רשמו עליות מתונות, בעוד השווקים האירופיים נותרו תנודתיים.


השווקים הפיננסיים הגיבו במהירות לתקיפה הישראלית, כאשר החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט רשמו ירידות של עד 1.8%  הירידות משקפות את החשש מפני השלכות כלכליות רחבות, כולל עלייה באינפלציה עקב זינוק מחירי האנרגיה ופגיעה בצמיחה הכלכלית העולמית. הירידות באסיה מתונות יותר. 


תגובות בינלאומיות והשלכות גיאופוליטיות

החשש הגדול בשווקים הוא מהסלמה, אם כי צריך לשים לב שארה"ב לא השתתפה בתקיפה. טראמפ אמר שהוא יסייע לישראל במידה ותתוקף. ישראל הותקפה על ידי איראן עם שליחה של 100 כטב"מים מאיראן, אבל צפוי שהתגובה תימשך.  בינתיים האיראנים לא כוללים בתקיפה את ארה"ב והמתקנים שלה במזרח התיכון וגם באמירות שלהם הם פונים לישראל ולא לארה"ב. זה עשוי ללמד על כוונתם להשאיר את הלחימה מול ישראל ולא להסלים לעימות עם ארה"ב.


ההתקפה הישראלית נועדה לעצור כמובן את תוכנית הגרעין האיראנית, וכללה פגיעות במתקני גרעין, מפעלי טילים וחיסול בכירים במשמרות המהפכה. שר הביטחון הישראלי, ישראל כ"ץ, הכריז על "מצב מיוחד" והזהיר מפני תגובה איראנית. מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, הבהיר כי ארה"ב לא הייתה מעורבת בתקיפה, והזהיר את איראן מפני תקיפת אינטרסים אמריקאיים.


באיראן, התגובה הראשונית כללה איומים מצד בכירים על "נקמה קשה." המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, האשים את ישראל ב"פשע שחותם את גורלה," והבטיח תגובה "הרסנית." עם זאת, הנזק המשמעותי לתשתיות הצבאיות והגרעיניות של איראן עשוי להגביל את יכולתה להגיב באופן מיידי. גורמי ביטחון בישראל מזהירים כי תגובה איראנית עשויה לכלול מטחי טילים, התקפות סייבר או הפעלת שלוחות כמו חיזבאללה, מה שמעלה את הסיכון להסלמה אזורית. מדינות האזור, כולל עומאן, ירדן ועיראק, הבהירו כי לא יאפשרו שימוש במרחב האווירי שלהן ללחימה, בניסיון להימנע ממעורבות ישירה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 13/06/2025 15:33
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יום ראשון עליות חדות
  • סמי 13/06/2025 18:37
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אתה צודק עליות חדות
  • 6.
    ישר האמריקאים התנערו מן המתקפה (ל"ת)
    אנונימי 13/06/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 13/06/2025 12:03
    הגב לתגובה זו
    לא אופתע אם לאחר הסרת האיום האירני ביום ראשון נראה עליות
  • 4.
    אנונימי 13/06/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
    איך הדולר מחק 2.5 אחוז מהעליות ועולה רק בכחצי אחוז..עוד אחת מהמניפולציות בשוק
  • 3.
    מאייר 13/06/2025 11:23
    הגב לתגובה זו
    אין ספק הבטן מכרכרת יש פחדים וזה הגיוני זה מנגנון הישרדות עתיק .החוכמה היא להתגבר על הפחדים ולנוע בהיגיון וזאת המתקפה הישראלית באירן לא לתת לפחד לשלוט ולא להסתגר בגיטו הפרטי שלנו האיומים מפחידים אבל כבר לא משתקים עם ישראל חי .
  • 2.
    אנונימי 13/06/2025 11:04
    הגב לתגובה זו
    החל משבוע הבא עליות חדות.אירן היא בלוף גמורנמר של נייר טואלט טבול בחרא.
  • 1.
    אל אל ישראל (ל"ת)
    אורן 13/06/2025 09:19
    הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.