איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע

ישראל נפגעת באופן מועט ביחס למדינות אחרות - ולכן כושר התחרות שלה משתפר; מעבר לכך, ההייטק מחוץ למשחק - אין מכסים; אם אירופה תטיל מסים על ארה"ב (סבירות מאוד גבוהה), יהיה לחברות ישראליות יתרון במכירות לאירופה מול ארה"ב; האם מעז ייצא מתוק? 

נושאים בכתבה מלחמת הסחר

טראמפ הטיל פצצת מכסים. ארה"ב תטיל מכסים על מדינות לפי הגירעון המסחרי ביחס לסך הייבוא לארה"ב. איך זה עובד? הגירעון המסחרי של ארה"ב מול ישראל הוא כ-7.4 מיליארד דולר, סך הייבוא לארה"ב כ-22מיליארד דולר (ללא שירותים, כולל תוכנה) ואז מקבלים יחס גירעון לסחר של 35%. את זה מחלקים בשניים (זאת הנוסחה) ומקבלים כ-17%. כך הגיעו בממשל טראמפ לנתון של 17% שמופיע במצגת של טראמפ. 


מכסים של 17% ביחס למכסים שהוטלו על מדינות אחרות הן "צרות קטנות", רק למעטות כמו: בריטניה, ברזיל וטורקיה יש רמת מכס נמוכה יותר - כ-10%, שזאת אגב תהיה רמת המס המינימלית, כך שיכול מאוד להיות שמעז ייצא מתוק. אם כל העולם ממוסה במיסוי גבוה יותר ויצואנים ישראלים במיסוי נמוך יותר, אז יהיה לישראל יתרון תחרותי. אך זה מורכב מאוד, במיוחד לאור חוסר הוודאות בנוגע לתגובת הנגד של אירופה, שכמובן תשפיע על מערך הכוחות. כמו כן, לא ברור איך המהלך ותגובת הנגד ישפיעו על הייצור המקומי בארה"ב שכמובן זוכה ליתרון גדול מול כל מדינה אחרת. 


במילים אחרות, אם יש יצואנים ישראלים שמתחרים עם מדינות אחרות, ואין תחרות בארה"ב (של יצרן אמריקאי) הם לרוב אמורים ליהנות מהמהלך. כל תעשייה ומבנה התחרות שלה, אבל אי הוודאות מאוד גדולה וכאן נמצאת הבעיה. גם אם יהיה יתרון עתידי לייצוא הישראלי, בינתיים אי הוודאות עלולה להיות משתקת ולפגוע בביצועים בטווח הקצר.


הטלת המכסים של טראמפ נשאה בתוכה בשורה חיובית עבור הייצוא הישראלי שכן היא לא נוגעת להייטק ולשירותים בכלל. ההייטק הישראלי לא ייפגע וזו היתה דאגה גדולה שנעלמה. שירותים, הם לא חלק מהעניין, רק סחורות. גם לגבי סחורות זה לא עניין סגור לגמרי - לגבי יהלומים יש הנחיות נפרדות וגם לגבי תרופות יש עוד צורך לרדת לרזולוציות. בכל מה שקשור לסחר הביטחוני הרי שמדובר שם על נושא מורכב שקשור גם לכספי הסיוע, ככל הנראה, אך זה לא וודאי - ההתחשבנות הזו מחוץ למשחק. 


יתרון נוסף של ישראל הוא שאם באירופה כפי שאומרים יעלו את המכסים על סחורה אמריקאית, אז ישראל הופכת להיות אטרקטיבית יותר לאירופאים - הסחורה הישראלית תתחרה בקלות יותר בשווקי אירופה. כך שאיך שלא מסתכלים על זה - ההשפעות כמובן עלולות להיות קשות למגזרים וחברות מסוימות, אבל כמכלול לא בטוח שהמכסים האלו יפגעו ביצואנים הישראלים.  


מה יקרה הלאה? כל מדינה  תערער על ההחלטה וישבו על המסמכים ועל החישובים והכי חשוב - זה יהיה חישוב דינמי. כלומר, ההשפעה של הסחר תשפיע כמובן על הגירעון ובהתאמה על החישוב והתוצאה שמתקבלת בנוסחה וכך שיעור של 17% יכול להשתנות אחרי שנה ל-10%. ככלל הנראה שהמכסים ירדו בהדרגה בעתיד כי הגירעון של ארה"ב יקטן.

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    יעקב 04/04/2025 18:12
    הגב לתגובה זו
    לא תהיה שום השפעה כי כל הממשלה העוזרים עוזרי עוזרים חברי ליכוד החרדים מקבלים כסף מקטאר .
  • אביתר 05/04/2025 23:39
    הגב לתגובה זו
    העביר את הכסף מקטאר במזוודות כסף לחמאס.
  • 14.
    טראמפ יגביר בסוף שנה הבאה את המכסים על מדינות זרות ב10% 43% לישראל או 53%. (ל"ת)
    ליטאי 04/04/2025 05:23
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    טובה 03/04/2025 23:55
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים בישיבות יאלצו להתגייס לצהל
  • 12.
    קפלניסט 03/04/2025 23:08
    הגב לתגובה זו
    ימשיכו לבזוז את הקופה לא להתגייס לצהל ולהתפלל
  • 11.
    dw 03/04/2025 16:05
    הגב לתגובה זו
    מיטרוניקס למשל מתחרה למול רובוטים סיניים זולים כך שיתכן ועבורה המיסוי המוגבר על סין יהא מבורך
  • 10.
    אסון לכלכלה הישראלית. 03/04/2025 14:26
    הגב לתגובה זו
    גם גגה אינטל במצב נואש המשך הנפילות בבורסה האמריקאית יאיצו את ה CHAPTER 11.
  • פלנט 04/04/2025 05:37
    הגב לתגובה זו
    היא דווקא עשויה להרוויח ייצור מקומי ומגעים מתקדמים לשתפ עם טאייוואן סמי קונדקטורס
  • 9.
    צפוני 03/04/2025 11:30
    הגב לתגובה זו
    ואם אני מתחרה מול ייצור אמריקאי שגם ככה על המוצר שלי מועמסים עלויות הובלה הפרשי מטח וים של מיסים שיש רק בארץ אז זוהי מכת מוות לחק גדול מתעשיית היצוא.בוקר שחור לכלכלת ישראל
  • אמונחטאפ 03/04/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    אתה הוא זה שטועהאתה נגד טראמפ וזה כול ההסבר
  • 8.
    אנונימי 03/04/2025 11:19
    הגב לתגובה זו
    ההשפעות כמובן עלולות להיות קשות למגזרים וחברות מסוימות אבל כמכלול לא בטוח שהמכסים האלו יפגעו ביצואנים הישראלים.
  • 7.
    העיקר ששר האוצר ביטל לארהב מכסים (ל"ת)
    אנונימי 03/04/2025 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 03/04/2025 11:04
    הגב לתגובה זו
    על טראמפ לדרוש מישראל לבטל את ה 83% מס קנייה על רכבים. נמאס שגוזלים אותנו ומעבירים הכסף לחרדים. ככה נקבל רכבים אמריקאים יפאנים וקוריאנים המיוצרים בארהב במחיר שפוי מול העושק המתמשך
  • יעלי 03/04/2025 14:28
    הגב לתגובה זו
    לא כדאי להתעסק עם טראמפ.
  • 5.
    אסתר 03/04/2025 10:41
    הגב לתגובה זו
    400 מיליארד דולר ותמיד אמר שיוצא לצוד כשיש דם ברחובות. אין עליו! כמו שנאמר no one on you you are a cannon.
  • 4.
    הבורסה בארהב תמשיך להתרסק 03/04/2025 10:29
    הגב לתגובה זו
    גם ארהב גם ישראל הולכים למיתון ואבטלה.המניות בבורסה הישראלית יקרסו גם מחירי הדירות בישראל יקרסו.
  • אתה כנראה קפלניסט (ל"ת)
    אמונחטאפ 03/04/2025 13:28
    הגב לתגובה זו
  • פרוגרס 03/04/2025 23:56
    מה רע
  • אנונימי 03/04/2025 12:24
    הגב לתגובה זו
    לפי המידע בכתבה שאתה מגיב עליה
  • אנונימי 03/04/2025 11:21
    הגב לתגובה זו
    תקרא פעם נוספת.אין מכסים על הייטק ישראלי. ואם ישנם מכסים על הייטק ממדינות אחרות אז הייטק ישראלי דווקא ירוויח.
  • מאיר 03/04/2025 10:51
    הגב לתגובה זו
    סוף הדירות יירדו גם ככה הם בשמים.הייטק לא היפגע
  • 3.
    אנונימי 03/04/2025 10:24
    הגב לתגובה זו
    משהו פסיכי.אנשים עדיין לא מעכלים את ההשפעה של מה שעשה. בא לעשות סדר ובשביל סדר צריך קודם בלגאן
  • אנומיני 03/04/2025 22:13
    הגב לתגובה זו
    אם היה לך תיק השקעות כנראה שהיית חושב אחרת
  • משה 03/04/2025 12:38
    הגב לתגובה זו
    ... ואם מישהו שלא גאון אומר על מישהו שהוא גאון ... מה זה אומר על הגאון
  • 2.
    אנונימי 03/04/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
    אז תפסיקו לשקר
  • 1.
    אא 03/04/2025 10:07
    הגב לתגובה זו
    לא רע רע מאד
  • למדת פיסוק וניקוד (ל"ת)
    אקלומי 03/04/2025 10:42
    הגב לתגובה זו
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.