כ-150 דולר בחודש על גיימינג - ההוצאה של המכורים מטפסת
תעשית הגיימינג מגלגלת מאות מיליארדים והמוני ישראלים מוציאים כספים גדולים על משחקים וגם - בכמה ההוצאות של הגיימרים גדולות מההוצאות של אחרים ומה קורה באירופה?
הגיימרים הישראלים מוציאים יותר – וההוצאות רק ממשיכות לעלות
לפי הנתונים של Visa, בשנת 2024 ההוצאות על גיימינג גדלו בקצב של 16.7%, מה שהופך אותו לאחד התחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר באירופה. בהשוואה להוצאות של מחזיקי כרטיסי אשראי, תחום הגיימינג צמח ב-60% יותר מהוצאות על נסיעות, ב-75% יותר מאופנה, וב-85% יותר מהוצאות על קולנוע ותיאטרון.
מעבר לכך, נתונים מצביעים על כך שגיימר ממוצע מוציא כ-75 דולר בחודש על מוצרים ושירותים בתעשייה, כלומר כ-900 דולר בשנה. אם לוקחים בחשבון שגיימרים מתחילים לשחק סביב גיל 12 וממשיכים עד גיל 78, מדובר בהוצאה כוללת של כ-60
אלף דולר במהלך החיים – סכום עתק שכולל קונסולות משחקים, מחשבים, כיסאות גיימינג, אוזניות, רמקולים ואביזרים נלווים. מחקרים נוספים מראים כי 55% מהגברים בעולם הם גיימרים, וכי 52% מהגיימרים מנויים לפחות לשירות גיימינג אחד כמו Xbox Game Pass, PlayStation Plus או
שירותי סטרימינג אחרים, מה שמעיד על המחויבות הגבוהה שלהם לתחום. עוד אפשר להסיק מהנתוני שגיימר ישראלי מוציא לפחות 150 דולר בחודש, כפול מההוצאה של גיימר ממוצע.
גיימינג – כבר לא רק תחביב, אלא קריירה אמיתית
לפי Visa, יותר מרבע
מהגיימרים (28%) מושפעים ממשפיעני גיימינג בהחלטות הרכישה שלהם, ויותר ממחציתם (53%) עוקבים אחרי סטרימרים לפחות פעם בשבוע. בקרב הדור הצעיר (גילאי 18-24), הנתונים אפילו גבוהים יותר – 70% מהצעירים צורכים תוכן גיימינג בקביעות. אבל זה לא נגמר כאן – רבים מהגיימרים
לא רק משחקים, אלא גם משדרים תוכן ומנסים להפוך את התחביב שלהם למקור הכנסה. הנתונים מראים כי 30% מהגיימרים משדרים או משתפים תוכן גיימינג, כאשר 41% מהם כבר מרוויחים מכך כסף. כ-30% מהיוצרים שכבר מכניסים כסף מהתחום מרוויחים מעל 1,000 פאונד לחודש, ורובם המוחלט מאמינים
שההכנסה שלהם רק תגדל בשנה הקרובה. למרות זאת, לא כולם מצליחים להרוויח בקלות. יוצרי התוכן בגיימינג מתמודדים עם אתגרים משמעותיים, כמו מציאת קהל גדול (46%), השגת ספונסרים ושיתופי פעולה עם מותגים (35%), יצירת תוכן עקבי ומעניין (34%) והתמודדות עם בעיות טכניות (34%).
- פלייטיקה תרכוש את סופרפליי הישראלית תמורת 700 מיליון דולר
- טנסנט: צמיחה של 8% בהכנסות הודות להשקה המוצלחת של DnF Mobile
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהיה פעם תחביב הפך לכלכלה עצומה, עם מיליארדי גיימרים ברחבי העולם שמוציאים סכומי עתק על משחקים, ציוד ואביזרים. הנתונים מצביעים על כך שהישראלים לא רק משחקים – הם משקיעים בגיימינג יותר מכל תחום אחר, ומובילים את המגמה העולמית של הפיכת
התחום למרכזי בתעשיית הבידור. אם קצב הצמיחה הנוכחי יימשך, לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב נראה עוד יותר אנשים שמתפרנסים ממשחקים – ולא רק משחקים בהם להנאה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
