גימר משחקים (CAVANA)גימר משחקים (CAVANA)

כ-150 דולר בחודש על גיימינג - ההוצאה של המכורים מטפסת

תעשית הגיימינג מגלגלת מאות מיליארדים והמוני ישראלים מוציאים כספים גדולים על משחקים וגם - בכמה ההוצאות של הגיימרים גדולות מההוצאות של אחרים ומה קורה באירופה?

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה גיימינג ויזה
אם פעם משחקי מחשב נחשבו לתחביב צדדי, היום הם הפכו לתעשייה גלובלית שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים, וישראל אינה יוצאת דופן. מחקר חדש של Visa חושף כי הוצאות הגיימרים הישראלים גבוהות כמעט פי שניים מהממוצע של כלל מחזיקי כרטיסי האשראי, וכמות העסקאות שהם מבצעים גבוהה פי 1.8. מדובר באחד התחומים הצומחים במהירות בעולם הבידור, שעוקף בסיבוב את ההוצאות על נסיעות, אופנה ואפילו קולנוע. מעבר לנתוני Visa, מחקרים נוספים מראים כי כיום יש 3.3 מיליארד גיימרים ברחבי העולם, כאשר המספר הזה גדל במיליארד איש רק בשמונה השנים האחרונות. ההכנסות מגיימינג מוערכות כיום בכ-280 מיליארד דולר בשנה, וצפויות לזנק לכ-470 מיליארד דולר עד 2027 – מה שהופך את הגיימינג לאחד הענפים הרווחיים והמשפיעים ביותר בעולם הבידור.


הגיימרים הישראלים מוציאים יותר – וההוצאות רק ממשיכות לעלות


לפי הנתונים של Visa, בשנת 2024 ההוצאות על גיימינג גדלו בקצב של 16.7%, מה שהופך אותו לאחד התחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר באירופה. בהשוואה להוצאות של מחזיקי כרטיסי אשראי, תחום הגיימינג צמח ב-60% יותר מהוצאות על נסיעות, ב-75% יותר מאופנה, וב-85% יותר מהוצאות על קולנוע ותיאטרון. 

מעבר לכך, נתונים מצביעים על כך שגיימר ממוצע מוציא כ-75 דולר בחודש על מוצרים ושירותים בתעשייה, כלומר כ-900 דולר בשנה. אם לוקחים בחשבון שגיימרים מתחילים לשחק סביב גיל 12 וממשיכים עד גיל 78, מדובר בהוצאה כוללת של כ-60 אלף דולר במהלך החיים – סכום עתק שכולל קונסולות משחקים, מחשבים, כיסאות גיימינג, אוזניות, רמקולים ואביזרים נלווים. מחקרים נוספים מראים כי 55% מהגברים בעולם הם גיימרים, וכי 52% מהגיימרים מנויים לפחות לשירות גיימינג אחד כמו Xbox Game Pass, PlayStation Plus או שירותי סטרימינג אחרים, מה שמעיד על המחויבות הגבוהה שלהם לתחום. עוד אפשר להסיק מהנתוני שגיימר ישראלי מוציא לפחות 150 דולר בחודש, כפול מההוצאה של גיימר ממוצע. 


גיימינג – כבר לא רק תחביב, אלא קריירה אמיתית

לפי Visa, יותר מרבע מהגיימרים (28%) מושפעים ממשפיעני גיימינג בהחלטות הרכישה שלהם, ויותר ממחציתם (53%) עוקבים אחרי סטרימרים לפחות פעם בשבוע. בקרב הדור הצעיר (גילאי 18-24), הנתונים אפילו גבוהים יותר – 70% מהצעירים צורכים תוכן גיימינג בקביעות. אבל זה לא נגמר כאן – רבים מהגיימרים לא רק משחקים, אלא גם משדרים תוכן ומנסים להפוך את התחביב שלהם למקור הכנסה. הנתונים מראים כי 30% מהגיימרים משדרים או משתפים תוכן גיימינג, כאשר 41% מהם כבר מרוויחים מכך כסף. כ-30% מהיוצרים שכבר מכניסים כסף מהתחום מרוויחים מעל 1,000 פאונד לחודש, ורובם המוחלט מאמינים שההכנסה שלהם רק תגדל בשנה הקרובה. למרות זאת, לא כולם מצליחים להרוויח בקלות. יוצרי התוכן בגיימינג מתמודדים עם אתגרים משמעותיים, כמו מציאת קהל גדול (46%), השגת ספונסרים ושיתופי פעולה עם מותגים (35%), יצירת תוכן עקבי ומעניין (34%) והתמודדות עם בעיות טכניות (34%).


מה שהיה פעם תחביב הפך לכלכלה עצומה, עם מיליארדי גיימרים ברחבי העולם שמוציאים סכומי עתק על משחקים, ציוד ואביזרים. הנתונים מצביעים על כך שהישראלים לא רק משחקים – הם משקיעים בגיימינג יותר מכל תחום אחר, ומובילים את המגמה העולמית של הפיכת התחום למרכזי בתעשיית הבידור. אם קצב הצמיחה הנוכחי יימשך, לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב נראה עוד יותר אנשים שמתפרנסים ממשחקים – ולא רק משחקים בהם להנאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה