למרות הגזרות הכלכליות: ההוצאות בכרטיס האשראי ממשיכות לצמוח

חרף הגזירות הכלכליות ובצל עליות המחירים היקף ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש פברואר עלה ב-6% ועמד על 41.01 מיליארד שקל; במהלך החודש חלה עליה בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין, אשר באו במידה רבה על חשבון העסקאות הפיזיות

איתן גרסטנפלד | (2)

מגמת העלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי במשק הישראלי נמשכה גם אל תוך חודש פברואר, חרף הגזירות הכלכליות ובצל עליות המחירים, כך עולה מהנתונים מפרסמת היום חברת שבא (שרותי בנק אוטומטיים). בנוסף, במהלך החודש חלה עליה בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין, אשר באו במידה רבה על חשבון העסקאות הפיזיות.


על פי נתוני החברה, היקף ההוצאות בחודש פברואר עמד על 41.01 מיליארד שקל, עליה של 2.422 מיליארד שקל ו-6.3% לעומת חודש פברואר 2024, שבו סך ההוצאות בכרטיסי אשראי עמד על 38.589 מיליארד שקל. בחודש פברואר אשתקד היו 29 ימים ואילו השנה 28 ימים, כך שבנתון ההוצאה הממוצעת היומית העלייה בהוצאות עומדת על 134 מיליון שקל ו-10.1% - ממוצע הוצאות יומי של 1.465 מיליארד שקל השנה לעומת 1.331 מיליארד שקל ב-2024. סכום ההוצאות הממוצע היומי בפברואר רשם ירידה נוספת של 2% ו-30 מיליון שקל לעומת חודש ינואר 2025 בו הוא עמד על 1.495 מיליארד שקל. נתון השיא בהוצאה היומית בחודש נרשם בחודש ספטמבר 2024 עם 1.536 מיליארד שקל.


בפברואר 2025 נרשם זינוק של 10.2% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת פברואר 2024. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום כולל של 24.282 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 2.251 מיליארד שקל לעומת סכום של 22.031 מיליארד שקל שנרשם בפברואר 2024. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין עמד על 867.225 מיליון שקל והוא מהווה עלייה של 107.544 מיליון שקל ו-14.2% לעומת הסכום היומי הממוצע בפברואר 2024 שעמד על 759.681 מיליון שקל. ממוצע ההוצאות היומי באונליין בפברואר השנה נמוך ב-3.1% ו-27.581 מיליון שקל לעומת הממוצע היומי בינואר 2025 שעמד על 894.806 מיליון שקל.


היקף הרכישות בעסקאות פיזיות עלה בשיעור של 1% בלבד לעומת פברואר 2024. בחודש פברואר 2025 נרשם סכום של 16.728 מיליארד שקל בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. מדובר על עליה של 1.02% לעומת סכום של 16.559  מיליארד שקל שנרשם בחודש פברואר 2024. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש פברואר 2025  עמד על סכום של 597.416 מיליון שקל ובהשוואה לפברואר 2024 הוא עלה בשיעור של 4.6% ו-26.41 מיליון שקל. הנתון הממוצע של ההוצאות בעסקאות פיזיות בפברואר נמוך בשיעור של 0.5% לעומת ינואר 2025 בו הנתון הממוצע עמד על 600.443 מיליון שקל.


היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם ירידה בשיעור של 3.86% בהשוואה לפברואר 2024. סך משיכות המזומן בפברואר 2025 עמד על סכום של 4.737 מיליארד שקל לעומת היקף משיכות מזומן שעמד על סכום של 4.923 מיליארד שקל בפברואר 2024. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד בפברואר 2025 על סכום של 169.192 מיליון שקל והיה נמוך בשיעור של 0.3% ו-0.55 מיליון שקל מהנתון הממוצע בפברואר 2024 שעמד על 169.744 מיליון שקל. הנתון הממוצע של פברואר השנה נמוך ב-1.6% מהנתון הממוצע שנרשם בינואר 2025 ועמד על 171.890 מיליון שקל.  לפני יותר משנה, בחודש אוגוסט 2023, ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא ועמד על 194.942 מיליון שקל.


מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: ״ סכום ההוצאות הכללי שומר על רמה גבוהה ועומד על כמעט 1.5 מיליארד שקל בממוצע ליום. על רקע המשך הפסקת האש בצפון ובעזה, אנו רואים שבענפי התיירות והתרבות נמשכת מגמת ההתאוששות וההוצאות בהם כעת אף גבוהות יותר מאשר בפברואר 2023, טרום המלחמה. קיים  גידול בהוצאות של הציבור על ענפי המזון השונים, שניתן לייחס אותה לעליות המחירים וגם להגברת הצריכה הפרטית במשק".


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חרף!!! כאילו יש ברירה (ל"ת)
    אנונימי 11/03/2025 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אב 06/03/2025 10:55
    הגב לתגובה זו
    כשהכל מתייקר הגיוני לגמרי שההוצאות גדלות. ראוי בכתבות כגון זה גם לדווח על שיעור החיסכון או השינוי ביתרות העוש כדי לקבל תמונה יותר מלאה.
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.