סופה של פריזמה: אקסלנס רוכשת את הקרנות, תעודות הסל וניהול התיקים

בתמורה תקבל פריזמה 45% מחברת הקרנות החדשה של אקסלנס. לפריזמה קרנות נותר חוב של 130 מיליון שקל לבנקים
קובי ישעיהו |

לאחר שהמו"מ למיזוג בין בתי ההשקעות פריזמה, מיטב וגאון נכשל מודיעה לפני זמן קצר אקסלנס לבורסה כי הגיעה להסכם על רכישת פעילות ניהול קרנות הנאמנות, תעודות הסל וניהול התיקים של פריזמה, הנמצאת בשליטת קרן מרקסטון.

לאחר הרכישה, אקסלנס תעביר את פעילות ניהול קרנות הנאמנות שלה לפריזמה קרנות, אשר בה תבוצע פעילות קרנות הנאמנות של אקסלנס ופריזמה. פריזמה קרנות תועבר לאקסלנס קרנות, כאשר ייוותר בה חוב פיננסי לבנקים בסך של 130 מיליון שקל. סך הנכסים שינהל בית ההשקעות אקסלנס נשואה לאחר הרכישה יעמוד על כ?45 מיליארד שקל.

אקסלנס נשואה קרנות נאמנות תנהל נכסים בהיקף כולל של 13.5 מיליארד שקל והיא תנוהל על ידי מאיר מזוז. גלעד שמעוני, ששימש כמנכ"ל אקסלנס נשואה קרנות נאמנות, מונה למשנה למנכ"ל.

בתמורה להעברת פריזמה קרנות לאקסלנס קרנות, תקצה אקסלנס קרנות לפריזמה מניות המהוות 45% מהונה המונפק והנפרע של אקסלנס קרנות. ההסכם כולל מנגנון של התאמת המניות המוקצות, במקרים מסויימים של שינוי בהיקף הנכסים של פריזמה קרנות.

העסקה תבוצע לפי מכפיל EBITDA של כ- 4.8. פריזמה תמכור לאקסלנס את המניות המוקצות, בשנים 2014 עד 2017 , בשיעורים הקבועים בהסכם, כאשר התמורה בגין המניות המוקצות תחושב בהתאם לנוסחה של מכפיל EBITDA של 5 בתוספת הגידול בהון העצמי, בניכוי יתרת החוב הבנקאי במועד המימוש ובכפוף להתאמות.

עוד מדווחת אקסלנס כי בידי פריזמה יוותר שטר הון בסך של 78 מיליון שקל, אשר ישולמו בגינו לפריזמה תשלומים על- ידי פריזמה קרנות עד לא יאוחר משנת 2017 (אז תומחה יתרת שטר ההון לאקסלנס). התשלומים לפריזמה יחושבו לפי נוסחה שנקבעה בהסכם, המבוססת על שיעור שנקבע מתוך ה-EBITDA השנתית של פריזמה קרנות (בהפחתת הריבית על החוב הבנקאי) ועל שיעור אחזקותיה של פריזמה בפריזמה קרנות במועד המימוש. התשלומים

ישולמו אך ורק מתוך הכנסות שוטפות מסויימות של פריזמה קרנות.

בתקופה בה תחזיק פריזמה במניות של אקסלנס קרנות, יחולו בין הצדדים הסדרים פיננסיים שונים, לרבות תשלום דמי ניהול לאקסלנס בסך של 1.5 מיליון שקל לשנה, והסדרי קבלת החלטות בחברות פריזמה קרנות ואקסלנס קרנות, כפי שנקבעו בהסכם.

נציין כי פריזמה מנהלת כיום 98 קרנות נאמנות אשר סך הנכסים המנוהלים בהן הינו כ-9.7 מיליארד שקל, ואקסלנס קרנות מנהלת 36 קרנות, אשר סך הנכסים המנוהלים בהן הינו כ- 3.8 מיליארד שקל.

אקסלנס מקבלת את פעילות ניהול התיקים בחינם

אקסלנס, המחזיקה, בין היתר, בפעילות קבוצת "קסם תעודות סל", תרכוש כאמור גם את חברות תעודות הסל והמכשירים הפיננסיים של פריזמה. בתמורה לקבלת חברות התעודות, תשלם אקסלנס לפריזמה סכום השווה להון העצמי של חברות התעודות, בניכוי פריטים מסוימים ובתוספת 7 מיליון שקל, בכפוף להתאמות שנקבעו בהסכם.

נציין כי פעילות תעודות הסל של פריזמה, בדומה לפעילויות האחרות של החברה, לא הצליחה להמריא והחזקות הציבור בתעודות שהנפיקו חברות

התעודות של פריזמה הינן בסך של כ-450 מיליון שקל בלבד.

בכפוף להשלמת עסקת קרנות הנאמנות, יפעלו פריזמה ואקסלנס בשיתוף פעולה על מנת להעביר את פעילות ניהול התיקים של פריזמה לאקסלנס ללא תשלום נוסף.

עוד מסרה אקסלנס כי בכוונתה לממן את העיסקה ממקורותיה העצמיים וכי התנאים המתלים המרכזיים שנקבעו להשלמת העסקה הינם קבלת היתרי שליטה במנהלי קרן מרשות ניירות ערך, קבלת אישור הממונה על הגבלים עסקיים, התקשרות בהסכמי מימון עם הבנקים המממנים של פריזמה קרנות, אשר לטובתם קיימים כיום שעבודים שונים (בנוסף לרישום שעבודים לטובת אקסלנס, לצורך עיגון זכויותיה על פי ההסכם), וקבלת הסכמות גורמים שלישיים נוספים שהסכמתם נדרשת להשלמת ההסכם.

בנוגע לעובדי פריזמה הסכימו מרקסטון ואקסלנס לשתף פעולה ביניהם לצורך עריכת הסידורים הנדרשים לכך שהעובדים הנחוצים לאקסלנס לצורך המשך קיום הפעילויות הנרכשות, יועסקו בחברות הנרכשות או בחברות אחרות בקבוצת אקסלנס.

דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה, אמר כי "תנאי השוק שהתפתחו בעקבות המשבר בשווקים מאיצים תהליכי קונסולודיציה ומייצרים הזדמנויות מעניינות לרכישה ומיזוגים. תמחור הפעילויות עבר גם הוא בשנה האחרונה תהליך של רציונליזציה והתאמה לתנאי השוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?

שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.1%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.

נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.

המרוויחים

וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.