סופה של פריזמה: אקסלנס רוכשת את הקרנות, תעודות הסל וניהול התיקים
לאחר שהמו"מ למיזוג בין בתי ההשקעות פריזמה, מיטב וגאון נכשל מודיעה לפני זמן קצר אקסלנס לבורסה כי הגיעה להסכם על רכישת פעילות ניהול קרנות הנאמנות, תעודות הסל וניהול התיקים של פריזמה, הנמצאת בשליטת קרן מרקסטון.
לאחר הרכישה, אקסלנס תעביר את פעילות ניהול קרנות הנאמנות שלה לפריזמה קרנות, אשר בה תבוצע פעילות קרנות הנאמנות של אקסלנס ופריזמה. פריזמה קרנות תועבר לאקסלנס קרנות, כאשר ייוותר בה חוב פיננסי לבנקים בסך של 130 מיליון שקל. סך הנכסים שינהל בית ההשקעות אקסלנס נשואה לאחר הרכישה יעמוד על כ?45 מיליארד שקל.
אקסלנס נשואה קרנות נאמנות תנהל נכסים בהיקף כולל של 13.5 מיליארד שקל והיא תנוהל על ידי מאיר מזוז. גלעד שמעוני, ששימש כמנכ"ל אקסלנס נשואה קרנות נאמנות, מונה למשנה למנכ"ל.
בתמורה להעברת פריזמה קרנות לאקסלנס קרנות, תקצה אקסלנס קרנות לפריזמה מניות המהוות 45% מהונה המונפק והנפרע של אקסלנס קרנות. ההסכם כולל מנגנון של התאמת המניות המוקצות, במקרים מסויימים של שינוי בהיקף הנכסים של פריזמה קרנות.
העסקה תבוצע לפי מכפיל EBITDA של כ- 4.8. פריזמה תמכור לאקסלנס את המניות המוקצות, בשנים 2014 עד 2017 , בשיעורים הקבועים בהסכם, כאשר התמורה בגין המניות המוקצות תחושב בהתאם לנוסחה של מכפיל EBITDA של 5 בתוספת הגידול בהון העצמי, בניכוי יתרת החוב הבנקאי במועד המימוש ובכפוף להתאמות.
עוד מדווחת אקסלנס כי בידי פריזמה יוותר שטר הון בסך של 78 מיליון שקל, אשר ישולמו בגינו לפריזמה תשלומים על- ידי פריזמה קרנות עד לא יאוחר משנת 2017 (אז תומחה יתרת שטר ההון לאקסלנס). התשלומים לפריזמה יחושבו לפי נוסחה שנקבעה בהסכם, המבוססת על שיעור שנקבע מתוך ה-EBITDA השנתית של פריזמה קרנות (בהפחתת הריבית על החוב הבנקאי) ועל שיעור אחזקותיה של פריזמה בפריזמה קרנות במועד המימוש. התשלומים
ישולמו אך ורק מתוך הכנסות שוטפות מסויימות של פריזמה קרנות.
בתקופה בה תחזיק פריזמה במניות של אקסלנס קרנות, יחולו בין הצדדים הסדרים פיננסיים שונים, לרבות תשלום דמי ניהול לאקסלנס בסך של 1.5 מיליון שקל לשנה, והסדרי קבלת החלטות בחברות פריזמה קרנות ואקסלנס קרנות, כפי שנקבעו בהסכם.
נציין כי פריזמה מנהלת כיום 98 קרנות נאמנות אשר סך הנכסים המנוהלים בהן הינו כ-9.7 מיליארד שקל, ואקסלנס קרנות מנהלת 36 קרנות, אשר סך הנכסים המנוהלים בהן הינו כ- 3.8 מיליארד שקל.
אקסלנס מקבלת את פעילות ניהול התיקים בחינם
אקסלנס, המחזיקה, בין היתר, בפעילות קבוצת "קסם תעודות סל", תרכוש כאמור גם את חברות תעודות הסל והמכשירים הפיננסיים של פריזמה. בתמורה לקבלת חברות התעודות, תשלם אקסלנס לפריזמה סכום השווה להון העצמי של חברות התעודות, בניכוי פריטים מסוימים ובתוספת 7 מיליון שקל, בכפוף להתאמות שנקבעו בהסכם.
נציין כי פעילות תעודות הסל של פריזמה, בדומה לפעילויות האחרות של החברה, לא הצליחה להמריא והחזקות הציבור בתעודות שהנפיקו חברות
התעודות של פריזמה הינן בסך של כ-450 מיליון שקל בלבד.
בכפוף להשלמת עסקת קרנות הנאמנות, יפעלו פריזמה ואקסלנס בשיתוף פעולה על מנת להעביר את פעילות ניהול התיקים של פריזמה לאקסלנס ללא תשלום נוסף.
עוד מסרה אקסלנס כי בכוונתה לממן את העיסקה ממקורותיה העצמיים וכי התנאים המתלים המרכזיים שנקבעו להשלמת העסקה הינם קבלת היתרי שליטה במנהלי קרן מרשות ניירות ערך, קבלת אישור הממונה על הגבלים עסקיים, התקשרות בהסכמי מימון עם הבנקים המממנים של פריזמה קרנות, אשר לטובתם קיימים כיום שעבודים שונים (בנוסף לרישום שעבודים לטובת אקסלנס, לצורך עיגון זכויותיה על פי ההסכם), וקבלת הסכמות גורמים שלישיים נוספים שהסכמתם נדרשת להשלמת ההסכם.
בנוגע לעובדי פריזמה הסכימו מרקסטון ואקסלנס לשתף פעולה ביניהם לצורך עריכת הסידורים הנדרשים לכך שהעובדים הנחוצים לאקסלנס לצורך המשך קיום הפעילויות הנרכשות, יועסקו בחברות הנרכשות או בחברות אחרות בקבוצת אקסלנס.
דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה, אמר כי "תנאי השוק שהתפתחו בעקבות המשבר בשווקים מאיצים תהליכי קונסולודיציה ומייצרים הזדמנויות מעניינות לרכישה ומיזוגים. תמחור הפעילויות עבר גם הוא בשנה האחרונה תהליך של רציונליזציה והתאמה לתנאי השוק.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
