סופה של פריזמה: אקסלנס רוכשת את הקרנות, תעודות הסל וניהול התיקים
לאחר שהמו"מ למיזוג בין בתי ההשקעות פריזמה, מיטב וגאון נכשל מודיעה לפני זמן קצר אקסלנס לבורסה כי הגיעה להסכם על רכישת פעילות ניהול קרנות הנאמנות, תעודות הסל וניהול התיקים של פריזמה, הנמצאת בשליטת קרן מרקסטון.
לאחר הרכישה, אקסלנס תעביר את פעילות ניהול קרנות הנאמנות שלה לפריזמה קרנות, אשר בה תבוצע פעילות קרנות הנאמנות של אקסלנס ופריזמה. פריזמה קרנות תועבר לאקסלנס קרנות, כאשר ייוותר בה חוב פיננסי לבנקים בסך של 130 מיליון שקל. סך הנכסים שינהל בית ההשקעות אקסלנס נשואה לאחר הרכישה יעמוד על כ?45 מיליארד שקל.
אקסלנס נשואה קרנות נאמנות תנהל נכסים בהיקף כולל של 13.5 מיליארד שקל והיא תנוהל על ידי מאיר מזוז. גלעד שמעוני, ששימש כמנכ"ל אקסלנס נשואה קרנות נאמנות, מונה למשנה למנכ"ל.
בתמורה להעברת פריזמה קרנות לאקסלנס קרנות, תקצה אקסלנס קרנות לפריזמה מניות המהוות 45% מהונה המונפק והנפרע של אקסלנס קרנות. ההסכם כולל מנגנון של התאמת המניות המוקצות, במקרים מסויימים של שינוי בהיקף הנכסים של פריזמה קרנות.
העסקה תבוצע לפי מכפיל EBITDA של כ- 4.8. פריזמה תמכור לאקסלנס את המניות המוקצות, בשנים 2014 עד 2017 , בשיעורים הקבועים בהסכם, כאשר התמורה בגין המניות המוקצות תחושב בהתאם לנוסחה של מכפיל EBITDA של 5 בתוספת הגידול בהון העצמי, בניכוי יתרת החוב הבנקאי במועד המימוש ובכפוף להתאמות.
עוד מדווחת אקסלנס כי בידי פריזמה יוותר שטר הון בסך של 78 מיליון שקל, אשר ישולמו בגינו לפריזמה תשלומים על- ידי פריזמה קרנות עד לא יאוחר משנת 2017 (אז תומחה יתרת שטר ההון לאקסלנס). התשלומים לפריזמה יחושבו לפי נוסחה שנקבעה בהסכם, המבוססת על שיעור שנקבע מתוך ה-EBITDA השנתית של פריזמה קרנות (בהפחתת הריבית על החוב הבנקאי) ועל שיעור אחזקותיה של פריזמה בפריזמה קרנות במועד המימוש. התשלומים
ישולמו אך ורק מתוך הכנסות שוטפות מסויימות של פריזמה קרנות.
בתקופה בה תחזיק פריזמה במניות של אקסלנס קרנות, יחולו בין הצדדים הסדרים פיננסיים שונים, לרבות תשלום דמי ניהול לאקסלנס בסך של 1.5 מיליון שקל לשנה, והסדרי קבלת החלטות בחברות פריזמה קרנות ואקסלנס קרנות, כפי שנקבעו בהסכם.
נציין כי פריזמה מנהלת כיום 98 קרנות נאמנות אשר סך הנכסים המנוהלים בהן הינו כ-9.7 מיליארד שקל, ואקסלנס קרנות מנהלת 36 קרנות, אשר סך הנכסים המנוהלים בהן הינו כ- 3.8 מיליארד שקל.
אקסלנס מקבלת את פעילות ניהול התיקים בחינם
אקסלנס, המחזיקה, בין היתר, בפעילות קבוצת "קסם תעודות סל", תרכוש כאמור גם את חברות תעודות הסל והמכשירים הפיננסיים של פריזמה. בתמורה לקבלת חברות התעודות, תשלם אקסלנס לפריזמה סכום השווה להון העצמי של חברות התעודות, בניכוי פריטים מסוימים ובתוספת 7 מיליון שקל, בכפוף להתאמות שנקבעו בהסכם.
נציין כי פעילות תעודות הסל של פריזמה, בדומה לפעילויות האחרות של החברה, לא הצליחה להמריא והחזקות הציבור בתעודות שהנפיקו חברות
התעודות של פריזמה הינן בסך של כ-450 מיליון שקל בלבד.
בכפוף להשלמת עסקת קרנות הנאמנות, יפעלו פריזמה ואקסלנס בשיתוף פעולה על מנת להעביר את פעילות ניהול התיקים של פריזמה לאקסלנס ללא תשלום נוסף.
עוד מסרה אקסלנס כי בכוונתה לממן את העיסקה ממקורותיה העצמיים וכי התנאים המתלים המרכזיים שנקבעו להשלמת העסקה הינם קבלת היתרי שליטה במנהלי קרן מרשות ניירות ערך, קבלת אישור הממונה על הגבלים עסקיים, התקשרות בהסכמי מימון עם הבנקים המממנים של פריזמה קרנות, אשר לטובתם קיימים כיום שעבודים שונים (בנוסף לרישום שעבודים לטובת אקסלנס, לצורך עיגון זכויותיה על פי ההסכם), וקבלת הסכמות גורמים שלישיים נוספים שהסכמתם נדרשת להשלמת ההסכם.
בנוגע לעובדי פריזמה הסכימו מרקסטון ואקסלנס לשתף פעולה ביניהם לצורך עריכת הסידורים הנדרשים לכך שהעובדים הנחוצים לאקסלנס לצורך המשך קיום הפעילויות הנרכשות, יועסקו בחברות הנרכשות או בחברות אחרות בקבוצת אקסלנס.
דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה, אמר כי "תנאי השוק שהתפתחו בעקבות המשבר בשווקים מאיצים תהליכי קונסולודיציה ומייצרים הזדמנויות מעניינות לרכישה ומיזוגים. תמחור הפעילויות עבר גם הוא בשנה האחרונה תהליך של רציונליזציה והתאמה לתנאי השוק.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
