סופה של פריזמה: אקסלנס רוכשת את הקרנות, תעודות הסל וניהול התיקים
לאחר שהמו"מ למיזוג בין בתי ההשקעות פריזמה, מיטב וגאון נכשל מודיעה לפני זמן קצר אקסלנס לבורסה כי הגיעה להסכם על רכישת פעילות ניהול קרנות הנאמנות, תעודות הסל וניהול התיקים של פריזמה, הנמצאת בשליטת קרן מרקסטון.
לאחר הרכישה, אקסלנס תעביר את פעילות ניהול קרנות הנאמנות שלה לפריזמה קרנות, אשר בה תבוצע פעילות קרנות הנאמנות של אקסלנס ופריזמה. פריזמה קרנות תועבר לאקסלנס קרנות, כאשר ייוותר בה חוב פיננסי לבנקים בסך של 130 מיליון שקל. סך הנכסים שינהל בית ההשקעות אקסלנס נשואה לאחר הרכישה יעמוד על כ?45 מיליארד שקל.
אקסלנס נשואה קרנות נאמנות תנהל נכסים בהיקף כולל של 13.5 מיליארד שקל והיא תנוהל על ידי מאיר מזוז. גלעד שמעוני, ששימש כמנכ"ל אקסלנס נשואה קרנות נאמנות, מונה למשנה למנכ"ל.
בתמורה להעברת פריזמה קרנות לאקסלנס קרנות, תקצה אקסלנס קרנות לפריזמה מניות המהוות 45% מהונה המונפק והנפרע של אקסלנס קרנות. ההסכם כולל מנגנון של התאמת המניות המוקצות, במקרים מסויימים של שינוי בהיקף הנכסים של פריזמה קרנות.
העסקה תבוצע לפי מכפיל EBITDA של כ- 4.8. פריזמה תמכור לאקסלנס את המניות המוקצות, בשנים 2014 עד 2017 , בשיעורים הקבועים בהסכם, כאשר התמורה בגין המניות המוקצות תחושב בהתאם לנוסחה של מכפיל EBITDA של 5 בתוספת הגידול בהון העצמי, בניכוי יתרת החוב הבנקאי במועד המימוש ובכפוף להתאמות.
עוד מדווחת אקסלנס כי בידי פריזמה יוותר שטר הון בסך של 78 מיליון שקל, אשר ישולמו בגינו לפריזמה תשלומים על- ידי פריזמה קרנות עד לא יאוחר משנת 2017 (אז תומחה יתרת שטר ההון לאקסלנס). התשלומים לפריזמה יחושבו לפי נוסחה שנקבעה בהסכם, המבוססת על שיעור שנקבע מתוך ה-EBITDA השנתית של פריזמה קרנות (בהפחתת הריבית על החוב הבנקאי) ועל שיעור אחזקותיה של פריזמה בפריזמה קרנות במועד המימוש. התשלומים
ישולמו אך ורק מתוך הכנסות שוטפות מסויימות של פריזמה קרנות.
בתקופה בה תחזיק פריזמה במניות של אקסלנס קרנות, יחולו בין הצדדים הסדרים פיננסיים שונים, לרבות תשלום דמי ניהול לאקסלנס בסך של 1.5 מיליון שקל לשנה, והסדרי קבלת החלטות בחברות פריזמה קרנות ואקסלנס קרנות, כפי שנקבעו בהסכם.
נציין כי פריזמה מנהלת כיום 98 קרנות נאמנות אשר סך הנכסים המנוהלים בהן הינו כ-9.7 מיליארד שקל, ואקסלנס קרנות מנהלת 36 קרנות, אשר סך הנכסים המנוהלים בהן הינו כ- 3.8 מיליארד שקל.
אקסלנס מקבלת את פעילות ניהול התיקים בחינם
אקסלנס, המחזיקה, בין היתר, בפעילות קבוצת "קסם תעודות סל", תרכוש כאמור גם את חברות תעודות הסל והמכשירים הפיננסיים של פריזמה. בתמורה לקבלת חברות התעודות, תשלם אקסלנס לפריזמה סכום השווה להון העצמי של חברות התעודות, בניכוי פריטים מסוימים ובתוספת 7 מיליון שקל, בכפוף להתאמות שנקבעו בהסכם.
נציין כי פעילות תעודות הסל של פריזמה, בדומה לפעילויות האחרות של החברה, לא הצליחה להמריא והחזקות הציבור בתעודות שהנפיקו חברות
התעודות של פריזמה הינן בסך של כ-450 מיליון שקל בלבד.
בכפוף להשלמת עסקת קרנות הנאמנות, יפעלו פריזמה ואקסלנס בשיתוף פעולה על מנת להעביר את פעילות ניהול התיקים של פריזמה לאקסלנס ללא תשלום נוסף.
עוד מסרה אקסלנס כי בכוונתה לממן את העיסקה ממקורותיה העצמיים וכי התנאים המתלים המרכזיים שנקבעו להשלמת העסקה הינם קבלת היתרי שליטה במנהלי קרן מרשות ניירות ערך, קבלת אישור הממונה על הגבלים עסקיים, התקשרות בהסכמי מימון עם הבנקים המממנים של פריזמה קרנות, אשר לטובתם קיימים כיום שעבודים שונים (בנוסף לרישום שעבודים לטובת אקסלנס, לצורך עיגון זכויותיה על פי ההסכם), וקבלת הסכמות גורמים שלישיים נוספים שהסכמתם נדרשת להשלמת ההסכם.
בנוגע לעובדי פריזמה הסכימו מרקסטון ואקסלנס לשתף פעולה ביניהם לצורך עריכת הסידורים הנדרשים לכך שהעובדים הנחוצים לאקסלנס לצורך המשך קיום הפעילויות הנרכשות, יועסקו בחברות הנרכשות או בחברות אחרות בקבוצת אקסלנס.
דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה, אמר כי "תנאי השוק שהתפתחו בעקבות המשבר בשווקים מאיצים תהליכי קונסולודיציה ומייצרים הזדמנויות מעניינות לרכישה ומיזוגים. תמחור הפעילויות עבר גם הוא בשנה האחרונה תהליך של רציונליזציה והתאמה לתנאי השוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")