אור ירוק: "חדרה היא העיר המסוכנת ביותר להולכי רגל ואחריה עכו ועראבה"
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי מתחילת השנה ועד לסוף חודש אוקטובר נהרגו 365 אנשים בתאונות דרכים, מתוכם 127 הולכי רגל, רובם בתחום העירוני. מדובר בעלייה של כ-11.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
מדירוג עמותת אור ירוק בנוגע לערים המסוכנות ביותר להולכי רגל, עולה כי נכון לשבעת החודשים הראשונים של שנת 2008, חדרה היא העיר המסוכנת ביותר להולכי רגל, עם 1.935 נפגעים חמורים (הרוגים ופצועים קשה) ל-10,000תושבים, אחריה נמצאת העיר עכו עם 1.739 הרוגים ופצועים ל-10,000 תושבים ובמקום השלישי עראבה עם 1.442 נפגעים חמורים ל-10,000 תושבים.
במחקר שערכה ד"ר גיטלמן עבור עמותת אור ירוק בנושא בטיחות הולכי רגל, נמצא כי בהשוואה למדינות אחרות, חלקם היחסי של הולכי רגל שנהרגים בתאונות דרכם בישראל, גבוה משמעותית בהשוואה לרוב המדינות האחרות החברות בארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (OECD).
בנוסף לכך, גם מדד הולכי הרגל ההרוגים ל-100 אלף תושבים, גבוה בישראל פי שניים מאשר ברוב מדינות האיחוד האירופי. עוד נמצא במחקר כי רוב התאונות בהן נהרגם הוכי רגל מתרחשות בדרך עירונית וכ-30% מהוחכי הרגל ההרוגים נהרגים בדרכים הלא עירוניות, נתון המשקף גם את המצב במדינות האיחוד האירופי.
לעומת זאת, 95% מהתאונות, ברמות חומרה נמוכות יותר מתרחשות בשטח עירוני. בנוסף לכך, מעל למחצית מהתאונות בהם נפגעים הולכי רגל בדרך עירונית, מתרחשות בקטע דרך (לא צומת), 69% נהרגו בקטעי דרך ו-31% בצמתים.
מניתוח גילי, ניתן לראות כי 36% מבין הולכי הרגל שנהרגו בדרכים בשנת 2005 הינם קשישים (65+), שיעור הנמוך מהממוצע באיחוד האירופי (46%). לעומת זאת, החלק היחסי של ילדים (בני 0-15), שנהרגו כהולכי רגל גבוה פי 2 בישראל לעומת הממוצע האירופי: 15% לעומת 7% בהתאמה.
"שיעור היפגעותם של הולכי הרגל בקרב כלל נפגעי תאונות הדרכים מטריד. אומנם הצלחנו במהלך 4 השנים האחרונות להוריד את מספר ההרוגים בכביש על ידי עבודה קשה וממושכת, תוך שילוב כל הגורמים הרלוונטיים לנושא, אך לצערי לא חל שיפור בנושא היפגעותם של הולכי הרגל כמשתמשי דרך". אמר
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
