אור ירוק: "חדרה היא העיר המסוכנת ביותר להולכי רגל ואחריה עכו ועראבה"
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי מתחילת השנה ועד לסוף חודש אוקטובר נהרגו 365 אנשים בתאונות דרכים, מתוכם 127 הולכי רגל, רובם בתחום העירוני. מדובר בעלייה של כ-11.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
מדירוג עמותת אור ירוק בנוגע לערים המסוכנות ביותר להולכי רגל, עולה כי נכון לשבעת החודשים הראשונים של שנת 2008, חדרה היא העיר המסוכנת ביותר להולכי רגל, עם 1.935 נפגעים חמורים (הרוגים ופצועים קשה) ל-10,000תושבים, אחריה נמצאת העיר עכו עם 1.739 הרוגים ופצועים ל-10,000 תושבים ובמקום השלישי עראבה עם 1.442 נפגעים חמורים ל-10,000 תושבים.
במחקר שערכה ד"ר גיטלמן עבור עמותת אור ירוק בנושא בטיחות הולכי רגל, נמצא כי בהשוואה למדינות אחרות, חלקם היחסי של הולכי רגל שנהרגים בתאונות דרכם בישראל, גבוה משמעותית בהשוואה לרוב המדינות האחרות החברות בארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (OECD).
בנוסף לכך, גם מדד הולכי הרגל ההרוגים ל-100 אלף תושבים, גבוה בישראל פי שניים מאשר ברוב מדינות האיחוד האירופי. עוד נמצא במחקר כי רוב התאונות בהן נהרגם הוכי רגל מתרחשות בדרך עירונית וכ-30% מהוחכי הרגל ההרוגים נהרגים בדרכים הלא עירוניות, נתון המשקף גם את המצב במדינות האיחוד האירופי.
לעומת זאת, 95% מהתאונות, ברמות חומרה נמוכות יותר מתרחשות בשטח עירוני. בנוסף לכך, מעל למחצית מהתאונות בהם נפגעים הולכי רגל בדרך עירונית, מתרחשות בקטע דרך (לא צומת), 69% נהרגו בקטעי דרך ו-31% בצמתים.
מניתוח גילי, ניתן לראות כי 36% מבין הולכי הרגל שנהרגו בדרכים בשנת 2005 הינם קשישים (65+), שיעור הנמוך מהממוצע באיחוד האירופי (46%). לעומת זאת, החלק היחסי של ילדים (בני 0-15), שנהרגו כהולכי רגל גבוה פי 2 בישראל לעומת הממוצע האירופי: 15% לעומת 7% בהתאמה.
"שיעור היפגעותם של הולכי הרגל בקרב כלל נפגעי תאונות הדרכים מטריד. אומנם הצלחנו במהלך 4 השנים האחרונות להוריד את מספר ההרוגים בכביש על ידי עבודה קשה וממושכת, תוך שילוב כל הגורמים הרלוונטיים לנושא, אך לצערי לא חל שיפור בנושא היפגעותם של הולכי הרגל כמשתמשי דרך". אמר
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
