אור ירוק: "חדרה היא העיר המסוכנת ביותר להולכי רגל ואחריה עכו ועראבה"
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי מתחילת השנה ועד לסוף חודש אוקטובר נהרגו 365 אנשים בתאונות דרכים, מתוכם 127 הולכי רגל, רובם בתחום העירוני. מדובר בעלייה של כ-11.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
מדירוג עמותת אור ירוק בנוגע לערים המסוכנות ביותר להולכי רגל, עולה כי נכון לשבעת החודשים הראשונים של שנת 2008, חדרה היא העיר המסוכנת ביותר להולכי רגל, עם 1.935 נפגעים חמורים (הרוגים ופצועים קשה) ל-10,000תושבים, אחריה נמצאת העיר עכו עם 1.739 הרוגים ופצועים ל-10,000 תושבים ובמקום השלישי עראבה עם 1.442 נפגעים חמורים ל-10,000 תושבים.
במחקר שערכה ד"ר גיטלמן עבור עמותת אור ירוק בנושא בטיחות הולכי רגל, נמצא כי בהשוואה למדינות אחרות, חלקם היחסי של הולכי רגל שנהרגים בתאונות דרכם בישראל, גבוה משמעותית בהשוואה לרוב המדינות האחרות החברות בארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (OECD).
בנוסף לכך, גם מדד הולכי הרגל ההרוגים ל-100 אלף תושבים, גבוה בישראל פי שניים מאשר ברוב מדינות האיחוד האירופי. עוד נמצא במחקר כי רוב התאונות בהן נהרגם הוכי רגל מתרחשות בדרך עירונית וכ-30% מהוחכי הרגל ההרוגים נהרגים בדרכים הלא עירוניות, נתון המשקף גם את המצב במדינות האיחוד האירופי.
לעומת זאת, 95% מהתאונות, ברמות חומרה נמוכות יותר מתרחשות בשטח עירוני. בנוסף לכך, מעל למחצית מהתאונות בהם נפגעים הולכי רגל בדרך עירונית, מתרחשות בקטע דרך (לא צומת), 69% נהרגו בקטעי דרך ו-31% בצמתים.
מניתוח גילי, ניתן לראות כי 36% מבין הולכי הרגל שנהרגו בדרכים בשנת 2005 הינם קשישים (65+), שיעור הנמוך מהממוצע באיחוד האירופי (46%). לעומת זאת, החלק היחסי של ילדים (בני 0-15), שנהרגו כהולכי רגל גבוה פי 2 בישראל לעומת הממוצע האירופי: 15% לעומת 7% בהתאמה.
"שיעור היפגעותם של הולכי הרגל בקרב כלל נפגעי תאונות הדרכים מטריד. אומנם הצלחנו במהלך 4 השנים האחרונות להוריד את מספר ההרוגים בכביש על ידי עבודה קשה וממושכת, תוך שילוב כל הגורמים הרלוונטיים לנושא, אך לצערי לא חל שיפור בנושא היפגעותם של הולכי הרגל כמשתמשי דרך". אמר
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
