ושוב זה קורה: הדו"חות טובים, המניה חוטפת
בשבוע שעבר החלה עונת הדו"חות של ענף התקשורת כאשר פרטנר היתה הסנונית הראשונה. מבט ממעוף הציפור על הדו"חות מראה תמונה מצוינת: החברה הציגה צמיחה נאה בגיוס מנויים חדשים, שיפור בהכנסה הממוצעת למנוי, גידול בדקות שיחה ובעקבות כל אלה גם צמיחה בהכנסות. בנוסף, יכולנו לראות גם שיפור בשיעורי ה-EBITDA (אחד המדדים החשובים בהערכת חברות תקשורת) לעומת שני הרבעונים האחרונים, רווח נקי מרשים שהנגזרת שלו היא דיבידנד בהיקף של כ-200 מיליון שקל ותזרים פנוי לאחר השקעה של כ-600 מיליון שקל.
נראה טוב, לא? אבל מאז פרסום הדו"חות ועד כתיבת שורות אלה, ירדה המניה בלמעלה מ-5%. רק לשם השוואה: מדד ת"א 25 ירד ב-1.5%, מחירה של מניית סלקום לא השתנה ומחירה של מניית בזק עלה בכמעט 1%. ננסה לספק הסברים:
ראשית, כרקע נחזור ונאמר שענף התקשורת נחשב לענף דפנסיבי וניתן לראות כמעט בכל יום בית השקעות אחר (כולל עבדכם הנאמן) הממליץ על משקל יתר לענף בתיק ההשקעות, במיוחד בתקופה זו של חוסר ודאות בשוקי ההון. הסיבות הן די ברורות: השפעת מצב המאקרו מגיעה בד"כ מאוד מאוחר לענף מאחר ולאזרחים קשה לוותר על סל התקשורת הביתי שלהם, כנראה שגם לעסקים.
לכן תזרימי המזומנים שהחברות הגדולות בענף מייצרות הם אדירים וממשיכים לצמוח. התוצאה של צמיחה ברווחים ובתזרים היא חלוקת דיבידנדים בתשואות פנומנאליות (כ-8% בממוצע). לכך יש להוסיף את העובדה כי שער הדולר הנמוך מסייע לחברות אלה הרוכשות מכשירי קצה, תוכן ותמסורת בינ"ל בדולרים. תהליכי הקונסולידציה בענף, גם הם יצרני ערך וכמובן שההתייעלות שאנו רואים בשנתיים האחרונות אצל מרבית חברות הענף אמורה לסייע לרווחים.
פרטנר הינה עמוד תווך חשוב בשוק התקשורת; למעשה, היא בעלת שווי שוק שני רק לבזק ובהחלט עונה על הגדרות הדפנסיביות של הענף. אז למה המניה חוטפת מאז פרסום הדו"חות?
ההסבר הבנאלי ביותר הוא תיאום ציפיות – פרטנר הרגילה אותנו בשנים האחרונות להפתעות חיוביות בכל רבעון. שוק ההון ציפה לתוצאות חזקות מאד בכל הפרמטרים מאחר ולשיטתו אבק ניידות המספרים והוצאות השיווק (כולל סבסוד מכשירים) הרבות בגינה כבר שקע. אז תוצאות הרבעון עמדו בציפיות ואולי קצת אכזבו חלק מהאנליסטים הזרים ולכן כשאין הפתעות חיוביות מחפשים אלטרנטיבות.
עוד בנוגע לתיאום ציפיות: משום מה, חלק לא מבוטל מהמשקיעים ציפה כי הנהלת החברה תהיה הרבה יותר אגרסיבית בהנחיות לגבי המחצית השנייה של השנה, כלומר תכריז שהיא תוכל לשפר את שיעורי הרווח וה-EBITDA. זה לא קרה, ואולי בצדק – בתום השנה הזו תשיק פלאפון רשת חדשה מתחרה ברשתות של סלקום ופרטנר ואין ספק כי תהיה כאן מיני ניידות מספרים חדשה.
הסברים נוספים ל"אכזבה": החברה גייסה "רק" 81 אלף מנויי דור 3, קצב נמוך משמעותית מהרבעונים הקודמים וזהו הרי מנוע הצמיחה של החברה או יותר נכון הדלק למנוע צמיחה שנקרא הכנסות משירותי תוכן. כאן למעשה הפריע למשקיעים כי המנוע עובד בהילוך ראשון – הכנסות מתוכן (ללא SMS) הציגו ירידה לעומת הרבעון הראשון שגם בו לא נצפה גידול מרשים בהכנסות אלה. האם המנוע חורק? הנהלת החברה מסבירה זאת במבצעים מיוחדים (אנחנו קוראים לזה סבסוד של חבילות תוכן במעבר מדור 2 לדור 3) שנערכו במהלך הרבעון.
שני הסברים אחרונים: התזרים הפנוי בהיקף של כ-600 מיליון שקל אינו מייצג. החברה ביצעה פקטורינג (מכירה של חוב לקוחות לצד ג') בהיקף של כ- 194 מיליון שקל. מהלך לגיטימי בניהול הון חוזר, אולם ברור כי אינו יכול לחזור על עצמו לאורך זמן שאחרת המכירות אינן משקפות את המציאות (כל הכנסה נמכרת בהנחה לצד ג').
ההסבר האחרון הוא אולי העובדה שבכנס משקיעים שערכה החברה, היא הסבירה את אסטרטגיית הצמיחה שלה בשוק התקשורת. צעד זה מאד מבורך כי אנו המשקיעים הרי מאוד אוהבים שקיפות. אבל ייתכן והמשקיעים לא רואים עין בעין עם ההנהלה את הדרך להפיכת חברת תקשורת כוללת המספקת שירותים נוספים כמו קישוריות לאינטרנט וטלפוניה פנים ארצית. עד כה, הדרך הנפוצה יותר בעולם היא מיזוגים ורכישות של פעילויות משלימות ולא הקמת פעילויות כאלה באמצעים עצמיים (גם בארץ ניתן לראות את תחילת המגמה עם מיזוגן של חברות התקשורת הבינ"ל והרצון של נטוויז'ן לרכוש את HOT).
עד כאן ההסברים. אם שואלים אותנו, גם אבק הדו"חות האחרונים ישקע ולגבי האסטרטגיה רק הזמן יספר, כשאסור לשכוח את כוח המותג של אורנג' בישראל. אז לא נתפלא לראות תיקון במניה כי הרי אמרנו: פרטנר עונה להגדרות הדפנסיביות של הענף.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?