דריכות לקראת החלטת ה'פד': הנתונים יכריעו - ברננקי צפוי השבוע להותיר את הריבית על כנה

שלל נתוני המאקרו והתחזקות האינפלציה יעמדו ברקע. משקיעים יתבוננו מקרוב על הצהרת הפדרל ריזרב
אריאל אטיאס |

האטה בצמיחה, הצטמקות שוק העבודה והתחזקות הדולר צפויים לגרום לחברי הפדרל ריזרב האמריקני להסתכל מעבר להתחזקות האינפלציה ולהותיר את שיעורי הריבית לחודש אוגוסט על כנם בפגישתם הקרובה השבוע.

קובעי המדיניות האמריקנים צפויים להותיר את ריבית ההלוואות במשק האמריקני על רמה של 2% בפגישתם הקרובה ב-5 באוגוסט (יום ג'), על פי סקר כלכלנים עדכני שנערך ע"י סוכנות הידיעות בלומברג.

מול עני חברי ה'פד' והיושב בראשו, בן שלום ברננקי, צפויים לעמוד נתוני התעסוקה לחודש יולי שהצביעו על ירידה שביעית ברציפות במספר המשרות. ביולי הצטמק שוק העבודה האמריקני ב-51,000 משרות ושלח את שיעור האבטלה לרמה של 5.7%, הרמה הגבוהה ביותר מאז מארס 2004, מרמה של 5.5% בחודש הקודם. נציין, כי תחזית הכלכלנים הייתה לצניחה של 75,000.

נתון חשוב נוסף, הינו פרסום נתוני הצמיחה לרבעון השני ועדכון לרבעונים הקודמים. ביום חמישי האחרון מסר משרד המסחר האמריקני, כי הכלכלה האמריקנית התכווצה ברבעון הרביעי של 2007 (התוצר המקומי הגולמי התכווץ בשיעור של 0.2%). כמו גם, התמ"ג צמח בשיעור של 1.9% ברבעון השני של 2008, רמה הנמוכה מתחזית הכלכלנים לצמיחה של 2.3%.

בחודש יולי, רשם הדולר האמריקני התחזקות קלה מול רוב המטבעות המובילים, עלה ב-0.25% מול המטבע האירופאי, האירו וב-0.18% מול היין היפני.

צריך לזכור, שמול נתוני המאקרו בארה"ב המצביעים על האטה בצמיחה הכלכלית ברננקי נלחם במגמת האינפלציה העולמית - עלייה שנתית של 4.9% במדד המחירים לצרכן - ואולי אף בסטגפלציה לאור הנתונים האחרונים. אך לאור צעדיו האחרונים ובעיקר, הארכת ההלוואות אותם הוא מעניק לבתי ההשקעות ולבנקים.

הסוחרים בחוזים העתידיים על שיעורי ריבית ה'פד' לטווח הקצר, הנסחרים בבורסת שיקגו, גם צופים כי ה'פד' יחליט להותיר את הריבית ללא שינוי בחודש אוגוסט - מעניקים סיכוי של 94%. בהסתכלות לטווח רחוק יותר, ניתן לראות שהסוחרים צפויים, כי רק בחודש דצמבר יחול שינוי בשיעור הריבית - תעלה ב-0.25% לשיעור של 2.25%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.