דריכות לקראת החלטת ה'פד': הנתונים יכריעו - ברננקי צפוי השבוע להותיר את הריבית על כנה
האטה בצמיחה, הצטמקות שוק העבודה והתחזקות הדולר צפויים לגרום לחברי הפדרל ריזרב האמריקני להסתכל מעבר להתחזקות האינפלציה ולהותיר את שיעורי הריבית לחודש אוגוסט על כנם בפגישתם הקרובה השבוע.
קובעי המדיניות האמריקנים צפויים להותיר את ריבית ההלוואות במשק האמריקני על רמה של 2% בפגישתם הקרובה ב-5 באוגוסט (יום ג'), על פי סקר כלכלנים עדכני שנערך ע"י סוכנות הידיעות בלומברג.
מול עני חברי ה'פד' והיושב בראשו, בן שלום ברננקי, צפויים לעמוד נתוני התעסוקה לחודש יולי שהצביעו על ירידה שביעית ברציפות במספר המשרות. ביולי הצטמק שוק העבודה האמריקני ב-51,000 משרות ושלח את שיעור האבטלה לרמה של 5.7%, הרמה הגבוהה ביותר מאז מארס 2004, מרמה של 5.5% בחודש הקודם. נציין, כי תחזית הכלכלנים הייתה לצניחה של 75,000.
נתון חשוב נוסף, הינו פרסום נתוני הצמיחה לרבעון השני ועדכון לרבעונים הקודמים. ביום חמישי האחרון מסר משרד המסחר האמריקני, כי הכלכלה האמריקנית התכווצה ברבעון הרביעי של 2007 (התוצר המקומי הגולמי התכווץ בשיעור של 0.2%). כמו גם, התמ"ג צמח בשיעור של 1.9% ברבעון השני של 2008, רמה הנמוכה מתחזית הכלכלנים לצמיחה של 2.3%.
בחודש יולי, רשם הדולר האמריקני התחזקות קלה מול רוב המטבעות המובילים, עלה ב-0.25% מול המטבע האירופאי, האירו וב-0.18% מול היין היפני.
צריך לזכור, שמול נתוני המאקרו בארה"ב המצביעים על האטה בצמיחה הכלכלית ברננקי נלחם במגמת האינפלציה העולמית - עלייה שנתית של 4.9% במדד המחירים לצרכן - ואולי אף בסטגפלציה לאור הנתונים האחרונים. אך לאור צעדיו האחרונים ובעיקר, הארכת ההלוואות אותם הוא מעניק לבתי ההשקעות ולבנקים.
הסוחרים בחוזים העתידיים על שיעורי ריבית ה'פד' לטווח הקצר, הנסחרים בבורסת שיקגו, גם צופים כי ה'פד' יחליט להותיר את הריבית ללא שינוי בחודש אוגוסט - מעניקים סיכוי של 94%. בהסתכלות לטווח רחוק יותר, ניתן לראות שהסוחרים צפויים, כי רק בחודש דצמבר יחול שינוי בשיעור הריבית - תעלה ב-0.25% לשיעור של 2.25%.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
