דריכות לקראת החלטת ה'פד': הנתונים יכריעו - ברננקי צפוי השבוע להותיר את הריבית על כנה

שלל נתוני המאקרו והתחזקות האינפלציה יעמדו ברקע. משקיעים יתבוננו מקרוב על הצהרת הפדרל ריזרב
אריאל אטיאס |

האטה בצמיחה, הצטמקות שוק העבודה והתחזקות הדולר צפויים לגרום לחברי הפדרל ריזרב האמריקני להסתכל מעבר להתחזקות האינפלציה ולהותיר את שיעורי הריבית לחודש אוגוסט על כנם בפגישתם הקרובה השבוע.

קובעי המדיניות האמריקנים צפויים להותיר את ריבית ההלוואות במשק האמריקני על רמה של 2% בפגישתם הקרובה ב-5 באוגוסט (יום ג'), על פי סקר כלכלנים עדכני שנערך ע"י סוכנות הידיעות בלומברג.

מול עני חברי ה'פד' והיושב בראשו, בן שלום ברננקי, צפויים לעמוד נתוני התעסוקה לחודש יולי שהצביעו על ירידה שביעית ברציפות במספר המשרות. ביולי הצטמק שוק העבודה האמריקני ב-51,000 משרות ושלח את שיעור האבטלה לרמה של 5.7%, הרמה הגבוהה ביותר מאז מארס 2004, מרמה של 5.5% בחודש הקודם. נציין, כי תחזית הכלכלנים הייתה לצניחה של 75,000.

נתון חשוב נוסף, הינו פרסום נתוני הצמיחה לרבעון השני ועדכון לרבעונים הקודמים. ביום חמישי האחרון מסר משרד המסחר האמריקני, כי הכלכלה האמריקנית התכווצה ברבעון הרביעי של 2007 (התוצר המקומי הגולמי התכווץ בשיעור של 0.2%). כמו גם, התמ"ג צמח בשיעור של 1.9% ברבעון השני של 2008, רמה הנמוכה מתחזית הכלכלנים לצמיחה של 2.3%.

בחודש יולי, רשם הדולר האמריקני התחזקות קלה מול רוב המטבעות המובילים, עלה ב-0.25% מול המטבע האירופאי, האירו וב-0.18% מול היין היפני.

צריך לזכור, שמול נתוני המאקרו בארה"ב המצביעים על האטה בצמיחה הכלכלית ברננקי נלחם במגמת האינפלציה העולמית - עלייה שנתית של 4.9% במדד המחירים לצרכן - ואולי אף בסטגפלציה לאור הנתונים האחרונים. אך לאור צעדיו האחרונים ובעיקר, הארכת ההלוואות אותם הוא מעניק לבתי ההשקעות ולבנקים.

הסוחרים בחוזים העתידיים על שיעורי ריבית ה'פד' לטווח הקצר, הנסחרים בבורסת שיקגו, גם צופים כי ה'פד' יחליט להותיר את הריבית ללא שינוי בחודש אוגוסט - מעניקים סיכוי של 94%. בהסתכלות לטווח רחוק יותר, ניתן לראות שהסוחרים צפויים, כי רק בחודש דצמבר יחול שינוי בשיעור הריבית - תעלה ב-0.25% לשיעור של 2.25%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.