מנתחים פרסומת: הורס השמחות הסדרתי של אקסלנס הורס גם את המותג

השבוע במדור כרטיס ביקור(ת) מבקר הבית ארנון ממן חושב שאקסלנס "עשו את כל הטעויות האפשריות בפרסומת האחרונה"
ארנון ממן |

השבוע במדור ניתוח הפרסומות - הורס השמחות הסדרתי של אקסלנס הורס גם את המותג.

תקציר הפרסומת: שני גברים על הבר. הצעיר מתפאר בתשואות קופת הגמל שלו ומזמין משקה יקר. המבוגר מסביר לו שזה טוב, אבל לא מצויין. הבארמנית נעלבת ועוזבת את משמרתה.

הלקוח: אקסלנס נשואה. משרד הפרסום: ענבר מרחב שקד

יש כמה משרדי פרסום, בעיקר משכבת ה"קטנים אך שאפתנים", שיסבירו לך בלהיטות למה כדאי ונכון לייצר פרסומת שתרגיז את הצופה: "כי ככה יזכרו אותה" כי ככה ידברו עליה". אפשר להבין את התיאוריה, אבל בואו נסתכל על התמונה כולה.

בגישת "בואו נרגיז אותם" גלומה קודם כל האסטרטגיה השיווקית של משרד הפרסום עצמו, הזועק לתשומת לב הבראנז'ה, ללא קשר לטובת הלקוח השבוי בלחציו. לעיתים, (רחוקות בדרך כלל), תשדיר "מרגיז" יכול להיות אפקטיבי, בתנאי שיש בו עוד משהו שמפצה את הצופה על החוויה הקשה: סיטואציה גאונית, עריכה מבריקה, בימוי מלוטש, משחק מדהים, פאנצ' בלתי נשכח וכו'.

בתשדיר הפרסומת הנדון, האחרון בסדרת "הורס השמחות" של אקסלנס, נעשו כל הטעויות האפשריות, וזאת עוד בטרם הגענו לשאלה למי זה מועיל שהתשדיר כל כך מעצבן: סיטואציה בנאלית להחריד, משחק עמום, ליהוק עלוב (הייתם קונים ממנו מכונית משומשת?) ודיאלוגים מאולצים.

עוד פעם החוכמולוג הזה של אקסלנס

אבל זאת רק הרשלנות ההפקתית. הרעיון המרכזי של התשדיר הוא שעושה אותו כל כך גרוע. החוכמולוג המתבוסס במנת יתר של שביעות רצון עצמית, עושה דוקטורט בלהשבית שמחות. האיש הוא גם צ'ארמר בלתי נלאה וגם מתאגרף שמשכיב בנוק אאוט את הסובבים אותו. אפילו לחבר הטוב שלו, זה שלפני שניה הזמין אותו ל"משקה הכי יקר שיש", הוא נותן בראש בלי רחמים. אז מה הפלא שהחבר האומלל, שיצא פראייר גם כמשקיע וגם כמחזר, תופס את הראש בהבעה של "עוד פעם הפאדיחות של החוכמולוג הזה".

לצאת פראייר מול כל הפאב? למבקר זה הספיק

ישראלים לא אוהבים לצאת פראיירים. על האמת הנצחית הזאת ניגנו כבר עשרות תשדירי פרסומת בכל הזמנים. אבל מה שישראלים שונאים עוד יותר, זה שמביישים את הקבוצה שלהם בפרהסיה. עד כאן. על זה יכול להשפך דם. התשדיר הזה עבר את הגבול שבין לפקוח לצופה את העיניים ובין להעלות אותו על בריקדות, והגיע לתוצאה ההפוכה.

ברור שאם יגש אלי יועץ חכם וילחש לי באוזן שכדאי לי להרוויח יותר בקופת גמל אחרת, אשקול ברצינות את המלצתו. אבל לעשות ממני צחוק בפרהסיה? להראות לכל הפאב, שאני פראייר? עד כאן. השארת לי רק ברירה אחת חוכמולוג מיופיף שכמוך: להגן על שיקול דעתי עד חורמה והוכיח לך שקופת הגמל שלי שמה בכיס הקטן את אקסלנס על כל הגרפים המאולפים שאתה מציג בפני.

ובכלל, מי קונה את המשקה הכי יקר בפאב?

והערה קטנונית אחת: אתם באמת מכירים איזשהוא בן אדם צעיר, עם קופת גמל נעולה ל-20 שנה לפחות, שיזמין את המשקה הכי יקר בפאב בגלל תשואה חודשית שמנה? מה, יש לו דרך סודית למשוך את הכסף בלי לשלם 40% מס במקור? אשמח לשמוע.

* ארנון ממן הוא קופירייטר ויועץ תכנים שיווקיים, מנכ"ל משותף של מדיסון אבניו - המכללה ללימוד קופירייטינג ופרסום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.