מנתחים פרסומת: תפוצ'יפס מנצחים בעזרת הומור ישראלי צבאי

השבוע במדור כרטיס ביקור(ת) - תפוצ'יפס שמן זית מוכיחים שקריאייטיב מבריק מנצח. גם את האסטרטגיה
ארנון ממן |

תקציר הפרסומת: שקית תפוצ'יפס עם לוגו עץ זית (סטייל סמל גולני) נחטפת מיד ליד בבסיס צנחנים ועולה בסולם הדרגות מהטירון ועד למח"ט.

הסיבה למהומה: בית דין לא יכניס סמל גולני לבסיס צנחנים, אבל שקית תפוצ'יפס כן.

הלקוח: תפוצ'יפס. משרד הפרסום: שלמור אבנון עמיחי

זהו תשדיר פרסומת יוצא מן הכלל, וזה לא עניין של הערכה אישית, אלא עובדה אובייקטיבית הניתנת למדידה. לשם כך בואו נגדיר קודם מהו הכלל. ובכן, לפחות ארבעה מכל חמישה תשדירי פרסומת עובדים על אלמנט ההפתעה הישן (השחוק) והטוב.

כלומר, רבותי הצופים, במשך 24 שניות ננסה לסקרן, למתוח, להצחיק, לשעשע, להפחיד או לרגש אתכם, ובסוף נגלה על איזה מוצר מדובר ונביא את סקרנותכם על סיפוקה.

המוצר לא מעניין באמת? - כדאי לבוא לצופה מכיוון אחר

כלל "אלמנט ההפתעה" נובע מעמדת חוסר בטחון של הפרסומאי האומר לעצמו: "את מי בכלל מעניין המוצר שלנו? חייבים לרתק את הצופה בדרכים אחרות". דוגמאות לא חסרות, ואת כולן לקחתי מאותו המקבץ: מה עושים כדי ליצור התעניינות במוצר משעמם כמו משקה תה ויסוצקי? מריצים איש בוער באש רץ ברחובות (איפה זה? הודו?) כדי שהצופה לא יזפזפ, ואז תוקעים לו את הפק-שוט והסיסמא.

דוגמא נוספת: מזגן אלקטרה עם שלט זה באמת לא חידוש, אז בואו נרתק את הצופה באמצעות ילד תמהוני ששולט בעוברים ושבים בלחיצות שלט. (וכך אולי נמנע את לחיצת השלט של הצופה). לא התעצלתי וספרתי 5 פרסומות הפתעה במקבץ אחד ברצף: חיש גד, אלקטרה, ויסוצקי, איגוד האינטרנט, גבינות תנובה.

בכולן המוצר הוא תשובה הניתנת בחמש השניות האחרונות. ואז הגיע תשדיר תפוצ'יפס שמן זית. בהחלט יוצא מן הכלל. כאן המוצר הוא הכוכב מתחילת התשדיר ועד סופו, ועוד בתפקיד עצמו, כלומר אוכלים אותו בתיאבון. זוהי הופעה שמוסיפה לו חן וכבוד וגם מטביעה אותו בזכרון הצופה. בלי הפתעות שחוקות ובלי סוף מאולץ.

הומור ישראלי - סלנג ישראלי - הפעם זה הולך יופי

זהו תשדיר פרסומת ישראלי, למוצר ישראלי, עם הומור ישראלי וסלנג ישראלי. המשחק מצויין, הבימוי ריאליסטי ופס הקול עם נעימת שיר הלכת הידוע "התגייס לצנחנים יא בן זונה" - פשוט מושלם.

הקריאייטיב המוצלח של תפוצ'יפס שמן זית מבוסס על דמיון מפתיע בין האריזה לסמל עץ הזית של גולני. הצנחנים לדרגותיהם לא עומדים בפני השקית, ולמרות שסמל גולני מתנוסס עליה והם חוטפים אותה מיד ליד בתואנות שוא. פשוט. מצחיק. ישר מהחיים האמיתיים. נפלא.

הקריאייטיב לפני הכל

ויש לי ניחוש לא כל כך פרוע לגבי תרשים הזרימה ההפוך של תשדיר "תפוצ'יפס שמן זית". זוהי דוגמא קלאסית לקריאייטיב שמוביל את האסטרטגיה ומכפיף אותה אליו - וטוב שכך.

קשה להעלות על הדעת שאסטרטגיית המיתוג של המוצר נבנתה מראש על הדמיון לסמל גולני. אני יכול לחשוב על כמה וכמה אסטרטגיות מלומדות לקמפיין, אבל ברגע שנולד הרעיון של גולני הן נדחקו הצידה וההחלטה (הנכונה) נפלה בהתאם לפתרון הקריאטיבי השנון. אפילו הסיסמא שאיננה בלעדית דוקא לתפוצ'יפס שמן זית: "טבעי שלא תשלוט בעצמך" משתלבת היטב בסיפור ומקבלת מימד חדש של אטרף חינני.

טורים נוספים של ניתוח פרסומות

* ארנון ממן הוא קופירייטר ויועץ תכנים שיווקיים, מנכ"ל משותף של מדיסון אבניו - המכללה ללימוד קופירייטינג ופרסום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.