שוק המטבעות: 3.79 בדולר-שקל אינה התחתית האחרונה
"זה הזמן למעקב צמוד מכוון שהצמד ברמת תמיכה קריטית. רמת תמיכה כשמה כן היא ואמורה לתמוך במחיר המטבע. אולם לרמות אלה נטייה להישבר במיוחד כאשר המגמה הכללית בשוק הינה ירידה. במידה ותיפרץ סביר ומגמת הירידה תמשך ובעוצמות גדולות אף יותר ונראה את הצמד תוך זמן קצר של חודשיים לערך ברמת ה 3.60 שקל לדולר אחד". 2.01.08
בשבוע שעבר הערכתי שכיוונו של הצמד דולר-שקל מטה ואיתות להמשך המגמה יתקבל עם פריצת רמת ה 3.82. לא עברו מספר ימים והרמה אכן נפרצה. שוב להזכיר מצב הכלכלה האמריקאית לא מזהיר בלשון המעטה וסביר והריבית על הדולר עוד תרד כדי להקל על הכלכלה. זוהי הסיבה הפונדמנטלית בעצם להחלשות הדולר ומכאן רק נותר לשלב ניתוח טקטי של המצב מבחינה טכנית לצורך תזמון עסקה.
רמת ה-3.82 אמורה לשמש נקודת אל חזור ומרגע שנפרצה תשמש התנגדות. לכן נקודות הפריצה יחסית בטוחות לכניסה לעסקה מכוון שמאפשרות להגדיר ביתר קלות את הנקודה לבלימת הפסד.
מבחינת הצמד החביב עלי למסחר יומי לטווח קצר- היורו דולר, השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים. גם הפעם חשיבותם עולה במיוחד בגלל שאנו נמצאים בתחילת שנה ובתחילת חודש ולכן יכול להיות והשוק יגיב אליהם בעוצמות חזקות מהרגיל.
אחד הנתונים החשובים שצפוי לגרום לתנודה בצמד הינו התוצר המקומי גולמי שיתפרסם היום באירופה ב 12:00 שעון ישראל. התמ"ג הנו המדד המקיף ביותר להערכת הפעילות הכלכלית. המדד מתפרסם בכל רבעון במונחים.שנתיים והוא משקף את סך התפוקה הכלכלית. התוצאות עשויות להיות תנדותיות ולהשתנות מחודש לחודש, בעיקר בשל משתני המלאים והיצוא נטו. נתוני המכירות הסופיים (ללא מלאים) עשויים לסייע בזיהוי מגמות צמיחה מאחר והמלאים מייצגים סחורות שלא נמכרו ומלאים גבוהים עלולים להעלות את התמ"ג אך תוך כדי כך לסמן חולשה ולא עוצמה.
הצפי עומד על 0.7% כאשר הפרסום הקודם עמד על 0.3% ולכן נחשב טוב ליורו. אולם הניסיון מלמד שהשוק לא תמיד מגיב בצורה לוגית לנתונים ולכן יש לבחון את התנהגות הצמד לאור הפרסום.
במקרה הנוכחי הייתי בוחר באסטרטגיה טקטית מסוג SCALPING לטווחים קצרים מאוד של מספר דקות עד מספר שעות. נכון לעבוד עם גרף של 5 דק' לעמודה ולבחון את מגמת המחיר המתהווה בחצי שעה שלפני ואחרי הנתון ולרכב על הגל. ניתן גם להיעזר בשלושה ממוצעים נעים 10,20,30 לתזמון אופטימאלי וניהול הפוזיציה. בעסקאות מסוג זה פוטנציאל הרווח עומד על 0.5% וההוראה לבלימת הפסד על 0.25%. התנודה אומנם קטנה יחסית אבל במינוף 1:100 ניתן להשיג תשואה נאה בזמן קצר גם בהון עצמי נמוך.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
