שוק המטבעות: 3.79 בדולר-שקל אינה התחתית האחרונה
"זה הזמן למעקב צמוד מכוון שהצמד ברמת תמיכה קריטית. רמת תמיכה כשמה כן היא ואמורה לתמוך במחיר המטבע. אולם לרמות אלה נטייה להישבר במיוחד כאשר המגמה הכללית בשוק הינה ירידה. במידה ותיפרץ סביר ומגמת הירידה תמשך ובעוצמות גדולות אף יותר ונראה את הצמד תוך זמן קצר של חודשיים לערך ברמת ה 3.60 שקל לדולר אחד". 2.01.08
בשבוע שעבר הערכתי שכיוונו של הצמד דולר-שקל מטה ואיתות להמשך המגמה יתקבל עם פריצת רמת ה 3.82. לא עברו מספר ימים והרמה אכן נפרצה. שוב להזכיר מצב הכלכלה האמריקאית לא מזהיר בלשון המעטה וסביר והריבית על הדולר עוד תרד כדי להקל על הכלכלה. זוהי הסיבה הפונדמנטלית בעצם להחלשות הדולר ומכאן רק נותר לשלב ניתוח טקטי של המצב מבחינה טכנית לצורך תזמון עסקה.
רמת ה-3.82 אמורה לשמש נקודת אל חזור ומרגע שנפרצה תשמש התנגדות. לכן נקודות הפריצה יחסית בטוחות לכניסה לעסקה מכוון שמאפשרות להגדיר ביתר קלות את הנקודה לבלימת הפסד.
מבחינת הצמד החביב עלי למסחר יומי לטווח קצר- היורו דולר, השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים. גם הפעם חשיבותם עולה במיוחד בגלל שאנו נמצאים בתחילת שנה ובתחילת חודש ולכן יכול להיות והשוק יגיב אליהם בעוצמות חזקות מהרגיל.
אחד הנתונים החשובים שצפוי לגרום לתנודה בצמד הינו התוצר המקומי גולמי שיתפרסם היום באירופה ב 12:00 שעון ישראל. התמ"ג הנו המדד המקיף ביותר להערכת הפעילות הכלכלית. המדד מתפרסם בכל רבעון במונחים.שנתיים והוא משקף את סך התפוקה הכלכלית. התוצאות עשויות להיות תנדותיות ולהשתנות מחודש לחודש, בעיקר בשל משתני המלאים והיצוא נטו. נתוני המכירות הסופיים (ללא מלאים) עשויים לסייע בזיהוי מגמות צמיחה מאחר והמלאים מייצגים סחורות שלא נמכרו ומלאים גבוהים עלולים להעלות את התמ"ג אך תוך כדי כך לסמן חולשה ולא עוצמה.
הצפי עומד על 0.7% כאשר הפרסום הקודם עמד על 0.3% ולכן נחשב טוב ליורו. אולם הניסיון מלמד שהשוק לא תמיד מגיב בצורה לוגית לנתונים ולכן יש לבחון את התנהגות הצמד לאור הפרסום.
במקרה הנוכחי הייתי בוחר באסטרטגיה טקטית מסוג SCALPING לטווחים קצרים מאוד של מספר דקות עד מספר שעות. נכון לעבוד עם גרף של 5 דק' לעמודה ולבחון את מגמת המחיר המתהווה בחצי שעה שלפני ואחרי הנתון ולרכב על הגל. ניתן גם להיעזר בשלושה ממוצעים נעים 10,20,30 לתזמון אופטימאלי וניהול הפוזיציה. בעסקאות מסוג זה פוטנציאל הרווח עומד על 0.5% וההוראה לבלימת הפסד על 0.25%. התנודה אומנם קטנה יחסית אבל במינוף 1:100 ניתן להשיג תשואה נאה בזמן קצר גם בהון עצמי נמוך.
בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה.
היום הושקה תכנית “IsraLab", תכנית ממשלתית חדשה של משרד האוצר עם הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, שמה למטרה את האצת המחקר המדעי בהשקעה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנה. לאחר עבודה מקצועית משותפת למשרד האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע, היום יוצאת לדרך התכנית, שתעניק מענקי מחקר חסרי תקדים בתחומים אסטרטגיים ותסייע בבניית תשתיות מחקר לאומיות שיאיצו את המדע הישראלי.
לפי הודעת האוצר, התכנית מושקת כעת, ביום שאחרי המלחמה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המחקר והפיתוח הקריטיים ולחזק את האיתנות הלאומית. תכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב-תחומי שיהיה בית למחקר מדעי מצטיין ופורץ דרך. המכון יצור אקו-סיסטם ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, מערכת הביטחון ותעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות בהן ישראל מובילה. תכנית IsraLab תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך של כ-7-10 שנים. המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב-העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית.
בנוסף, הפרויקט יאגם וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לבשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה ושואב
השראה ממוסדות מחקר מובילים בחו"ל, כגון ה-WYSS וה-BROAD INSTITUTE בארה"ב, ומכוני FRAUNHOFFER באירופה. התקציב הממשלתי המיועד לפרויקט הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, המיועדים למענקי המחקר לקבוצות החוקרים. לפי הודעה האוצר, שאיפת התכנית היא להוות צעד משמעותי לחיזוק
הקשר בין האקדמיה לתעשייה, תתמוך במאמץ הלאומי להשבת מוחות וחוקרים מצטיינים ארצה, ובכך תסייע לישראל לשמר את ההובלה בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שהוביל את המהלך: "הקמת IsraLab היא התשובה הציונית והכלכלית שלנו בעת הזו. דווקא
עכשיו, אנחנו משקיעים במנועי הצמיחה של העתיד ומחזקים את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ישראל. השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה. השקעה במדע
וברוח הישראלית היא ערובה לניצחון גם בחזית הכלכלית".
