הדולר צונח על רקע הירידה בסקר ISM, סבירות גבוהה לקיצוץ בריבית הפד
אמש נחלש הדולר משמעותית אל מול המטבעות העיקריים, זאת על רקע העליה החדה במחירי הנפט אשר נסחר קרוב ל-100 דולר לחבית והירידה בסקר ISM אשר מודד את הביקוש והיצע בסקטור הייצור. סקר ISM התפרסם מתחת לצפי של 50.7 נק' ונעמד על 47.7 נק' בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש אפריל 2003.
לכן, התוצאה מדגישה את ההאטה הכלכלית הסוררת במשק האמריקאי ומעלה את ציפיות המשקיעים כי הפדרל רזרב ימשיך במדיניות המוניטרית של קיצוצים ויוריד את הריבית בעוד 0.25% לפחות כבר החודש. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4715 אל מול האירו, סביב הרמות של 1.9805 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 109.70 אל מול היין.
חששות הסוחרים בנוגע להאטה הכלכלית בארה"ב מושכת משקיעים רבים כגון הcarry traders לסגור פוזיציות מסוכנות אשר ממומנות על ידי הלוואות של מטבעות עם ריבית נמוכה כגון היין ולהכנס לפוזציות לונג על הסחורות כגון הנפט והזהב. המטבע היפני התחזק קרוב לשתי אחוז אל מול הדולר כאשר הזוג דולר/יין נסחר סביב רמות שפל של 109.20 ובכך סיכם הצמד את הנפילה היומית הגדולה ביותר מאז חודש פברואר 2007. מאוחר יותר אמש, הדולר התאושש והחזיר קצת מהפסדיו אל מול היין, כאשר התמיכה באה לאחר פגישת הפד, בה כמה מהבכירים ציינו כי הם מאמינים שהתנאים הפיננסים במשק האמריקאי עשויים להראות שיפור מהיר ובכך לעצור את המדיניות המוניטרית של קיצוצים.
יחד עם זאת, ניתן לראות כי החוזים על קרנות הון מנבאים על ירידה נוספת של 0.25% בריבית הפד עד לרמה של 4.00%, מה שיביא לביטול הפרשי הריביות בין האירו לדולר.
היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים חשובים מארה"ב אשר יתנו אור מובהק לכיוון הדולר. קודם כל, סקר ADP אשר מנבא את נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי שיתפרסם ביום שישי הקרוב, הסקר יתפרסם היום בשעה 13:15 (GMT). כמו כן תשומת לב רבה תהיה אל עבר תביעות מחוסרי העבודה בשעה 13:30 (GMT).
דולר/שקל: המטבע הישראלי סיים את יום המסחר אתמול בהחלשות של שתי עשיריות האחוז אל מול הדולר, על רקע פעילות דלה יחסית, נראה כי הבנקים המקומים ניצלו את הרמות הנמוכות של השטר הירוק. נזכיר כי השקל נסחר בשיא של 9 שנים הצמד דולר/שקל נסחר סביב הרמות של 3.8300 ב30 לחודש נובמבר 2007, אך במהרה רשם ירדה עד לרמות של 4.0080 באמצע חודש דצמבר 2007 לפני שחזר להסחר סביב הרמות של 3.8500. הבנק המרכזי הישראלי עשוי לעלות את הריבית בעוד כרבע אחוז בחודש ינואר על רקע הלחצים האינפלציונים במשק המקומי ובכך לבטל את הפרש הריביות השלילי בין ישראל לארה"ב. הערכות של המשך ירידות בריבית הפד ומנגד עליות בריבית הבנק המרכזי הישראלי עשויות לחזק את השקל. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.8350 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על הזהב פרץ את מחסום ה850$ לאונקיה אמש והגיע לשיא של 865.05$ לאונקיה. הזהב נתמך בעיקר מעליה החדה במחירי הנפט והחלשות הדולר בעולם. המתכת היקרה משמשת ככלי גידול ואלטרנטיבה משמעותית כנגד הירידות של השטר הירוק. כמו כן, המתיחות הגאופוליטית בפקיסטן על רקע ההתנקשות של ראש האופוזיציה, בנזיר בוטו, מסייעת לקניות מסיביות של הזהב על ידי הסוחרים אשר רואים בו מקום מבטחים. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 861.00 דולר לאונקיה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
