הדולר צונח על רקע הירידה בסקר ISM, סבירות גבוהה לקיצוץ בריבית הפד
אמש נחלש הדולר משמעותית אל מול המטבעות העיקריים, זאת על רקע העליה החדה במחירי הנפט אשר נסחר קרוב ל-100 דולר לחבית והירידה בסקר ISM אשר מודד את הביקוש והיצע בסקטור הייצור. סקר ISM התפרסם מתחת לצפי של 50.7 נק' ונעמד על 47.7 נק' בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש אפריל 2003.
לכן, התוצאה מדגישה את ההאטה הכלכלית הסוררת במשק האמריקאי ומעלה את ציפיות המשקיעים כי הפדרל רזרב ימשיך במדיניות המוניטרית של קיצוצים ויוריד את הריבית בעוד 0.25% לפחות כבר החודש. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4715 אל מול האירו, סביב הרמות של 1.9805 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 109.70 אל מול היין.
חששות הסוחרים בנוגע להאטה הכלכלית בארה"ב מושכת משקיעים רבים כגון הcarry traders לסגור פוזיציות מסוכנות אשר ממומנות על ידי הלוואות של מטבעות עם ריבית נמוכה כגון היין ולהכנס לפוזציות לונג על הסחורות כגון הנפט והזהב. המטבע היפני התחזק קרוב לשתי אחוז אל מול הדולר כאשר הזוג דולר/יין נסחר סביב רמות שפל של 109.20 ובכך סיכם הצמד את הנפילה היומית הגדולה ביותר מאז חודש פברואר 2007. מאוחר יותר אמש, הדולר התאושש והחזיר קצת מהפסדיו אל מול היין, כאשר התמיכה באה לאחר פגישת הפד, בה כמה מהבכירים ציינו כי הם מאמינים שהתנאים הפיננסים במשק האמריקאי עשויים להראות שיפור מהיר ובכך לעצור את המדיניות המוניטרית של קיצוצים.
יחד עם זאת, ניתן לראות כי החוזים על קרנות הון מנבאים על ירידה נוספת של 0.25% בריבית הפד עד לרמה של 4.00%, מה שיביא לביטול הפרשי הריביות בין האירו לדולר.
היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים חשובים מארה"ב אשר יתנו אור מובהק לכיוון הדולר. קודם כל, סקר ADP אשר מנבא את נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי שיתפרסם ביום שישי הקרוב, הסקר יתפרסם היום בשעה 13:15 (GMT). כמו כן תשומת לב רבה תהיה אל עבר תביעות מחוסרי העבודה בשעה 13:30 (GMT).
דולר/שקל: המטבע הישראלי סיים את יום המסחר אתמול בהחלשות של שתי עשיריות האחוז אל מול הדולר, על רקע פעילות דלה יחסית, נראה כי הבנקים המקומים ניצלו את הרמות הנמוכות של השטר הירוק. נזכיר כי השקל נסחר בשיא של 9 שנים הצמד דולר/שקל נסחר סביב הרמות של 3.8300 ב30 לחודש נובמבר 2007, אך במהרה רשם ירדה עד לרמות של 4.0080 באמצע חודש דצמבר 2007 לפני שחזר להסחר סביב הרמות של 3.8500. הבנק המרכזי הישראלי עשוי לעלות את הריבית בעוד כרבע אחוז בחודש ינואר על רקע הלחצים האינפלציונים במשק המקומי ובכך לבטל את הפרש הריביות השלילי בין ישראל לארה"ב. הערכות של המשך ירידות בריבית הפד ומנגד עליות בריבית הבנק המרכזי הישראלי עשויות לחזק את השקל. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.8350 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על הזהב פרץ את מחסום ה850$ לאונקיה אמש והגיע לשיא של 865.05$ לאונקיה. הזהב נתמך בעיקר מעליה החדה במחירי הנפט והחלשות הדולר בעולם. המתכת היקרה משמשת ככלי גידול ואלטרנטיבה משמעותית כנגד הירידות של השטר הירוק. כמו כן, המתיחות הגאופוליטית בפקיסטן על רקע ההתנקשות של ראש האופוזיציה, בנזיר בוטו, מסייעת לקניות מסיביות של הזהב על ידי הסוחרים אשר רואים בו מקום מבטחים. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 861.00 דולר לאונקיה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
