הדולר צונח על רקע הירידה בסקר ISM, סבירות גבוהה לקיצוץ בריבית הפד

אמש נחלש הדולר משמעותית אל מול המטבעות העיקריים, זאת על רקע העליה החדה במחירי הנפט אשר נסחר קרוב ל-100 דולר לחבית והירידה בסקר ISM אשר מודד את הביקוש והיצע בסקטור הייצור

אמש נחלש הדולר משמעותית אל מול המטבעות העיקריים, זאת על רקע העליה החדה במחירי הנפט אשר נסחר קרוב ל-100 דולר לחבית והירידה בסקר ISM אשר מודד את הביקוש והיצע בסקטור הייצור. סקר ISM התפרסם מתחת לצפי של 50.7 נק' ונעמד על 47.7 נק' בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש אפריל 2003.

לכן, התוצאה מדגישה את ההאטה הכלכלית הסוררת במשק האמריקאי ומעלה את ציפיות המשקיעים כי הפדרל רזרב ימשיך במדיניות המוניטרית של קיצוצים ויוריד את הריבית בעוד 0.25% לפחות כבר החודש. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4715 אל מול האירו, סביב הרמות של 1.9805 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 109.70 אל מול היין.

חששות הסוחרים בנוגע להאטה הכלכלית בארה"ב מושכת משקיעים רבים כגון הcarry traders לסגור פוזיציות מסוכנות אשר ממומנות על ידי הלוואות של מטבעות עם ריבית נמוכה כגון היין ולהכנס לפוזציות לונג על הסחורות כגון הנפט והזהב. המטבע היפני התחזק קרוב לשתי אחוז אל מול הדולר כאשר הזוג דולר/יין נסחר סביב רמות שפל של 109.20 ובכך סיכם הצמד את הנפילה היומית הגדולה ביותר מאז חודש פברואר 2007. מאוחר יותר אמש, הדולר התאושש והחזיר קצת מהפסדיו אל מול היין, כאשר התמיכה באה לאחר פגישת הפד, בה כמה מהבכירים ציינו כי הם מאמינים שהתנאים הפיננסים במשק האמריקאי עשויים להראות שיפור מהיר ובכך לעצור את המדיניות המוניטרית של קיצוצים.

יחד עם זאת, ניתן לראות כי החוזים על קרנות הון מנבאים על ירידה נוספת של 0.25% בריבית הפד עד לרמה של 4.00%, מה שיביא לביטול הפרשי הריביות בין האירו לדולר.

היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים חשובים מארה"ב אשר יתנו אור מובהק לכיוון הדולר. קודם כל, סקר ADP אשר מנבא את נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי שיתפרסם ביום שישי הקרוב, הסקר יתפרסם היום בשעה 13:15 (GMT). כמו כן תשומת לב רבה תהיה אל עבר תביעות מחוסרי העבודה בשעה 13:30 (GMT).

דולר/שקל: המטבע הישראלי סיים את יום המסחר אתמול בהחלשות של שתי עשיריות האחוז אל מול הדולר, על רקע פעילות דלה יחסית, נראה כי הבנקים המקומים ניצלו את הרמות הנמוכות של השטר הירוק. נזכיר כי השקל נסחר בשיא של 9 שנים הצמד דולר/שקל נסחר סביב הרמות של 3.8300 ב30 לחודש נובמבר 2007, אך במהרה רשם ירדה עד לרמות של 4.0080 באמצע חודש דצמבר 2007 לפני שחזר להסחר סביב הרמות של 3.8500. הבנק המרכזי הישראלי עשוי לעלות את הריבית בעוד כרבע אחוז בחודש ינואר על רקע הלחצים האינפלציונים במשק המקומי ובכך לבטל את הפרש הריביות השלילי בין ישראל לארה"ב. הערכות של המשך ירידות בריבית הפד ומנגד עליות בריבית הבנק המרכזי הישראלי עשויות לחזק את השקל. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.8350 אל מול הדולר.

זהב: החוזה העתידי על הזהב פרץ את מחסום ה850$ לאונקיה אמש והגיע לשיא של 865.05$ לאונקיה. הזהב נתמך בעיקר מעליה החדה במחירי הנפט והחלשות הדולר בעולם. המתכת היקרה משמשת ככלי גידול ואלטרנטיבה משמעותית כנגד הירידות של השטר הירוק. כמו כן, המתיחות הגאופוליטית בפקיסטן על רקע ההתנקשות של ראש האופוזיציה, בנזיר בוטו, מסייעת לקניות מסיביות של הזהב על ידי הסוחרים אשר רואים בו מקום מבטחים. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 861.00 דולר לאונקיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: