הדולר צונח על רקע הירידה בסקר ISM, סבירות גבוהה לקיצוץ בריבית הפד
אמש נחלש הדולר משמעותית אל מול המטבעות העיקריים, זאת על רקע העליה החדה במחירי הנפט אשר נסחר קרוב ל-100 דולר לחבית והירידה בסקר ISM אשר מודד את הביקוש והיצע בסקטור הייצור. סקר ISM התפרסם מתחת לצפי של 50.7 נק' ונעמד על 47.7 נק' בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש אפריל 2003.
לכן, התוצאה מדגישה את ההאטה הכלכלית הסוררת במשק האמריקאי ומעלה את ציפיות המשקיעים כי הפדרל רזרב ימשיך במדיניות המוניטרית של קיצוצים ויוריד את הריבית בעוד 0.25% לפחות כבר החודש. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4715 אל מול האירו, סביב הרמות של 1.9805 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 109.70 אל מול היין.
חששות הסוחרים בנוגע להאטה הכלכלית בארה"ב מושכת משקיעים רבים כגון הcarry traders לסגור פוזיציות מסוכנות אשר ממומנות על ידי הלוואות של מטבעות עם ריבית נמוכה כגון היין ולהכנס לפוזציות לונג על הסחורות כגון הנפט והזהב. המטבע היפני התחזק קרוב לשתי אחוז אל מול הדולר כאשר הזוג דולר/יין נסחר סביב רמות שפל של 109.20 ובכך סיכם הצמד את הנפילה היומית הגדולה ביותר מאז חודש פברואר 2007. מאוחר יותר אמש, הדולר התאושש והחזיר קצת מהפסדיו אל מול היין, כאשר התמיכה באה לאחר פגישת הפד, בה כמה מהבכירים ציינו כי הם מאמינים שהתנאים הפיננסים במשק האמריקאי עשויים להראות שיפור מהיר ובכך לעצור את המדיניות המוניטרית של קיצוצים.
יחד עם זאת, ניתן לראות כי החוזים על קרנות הון מנבאים על ירידה נוספת של 0.25% בריבית הפד עד לרמה של 4.00%, מה שיביא לביטול הפרשי הריביות בין האירו לדולר.
היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים חשובים מארה"ב אשר יתנו אור מובהק לכיוון הדולר. קודם כל, סקר ADP אשר מנבא את נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי שיתפרסם ביום שישי הקרוב, הסקר יתפרסם היום בשעה 13:15 (GMT). כמו כן תשומת לב רבה תהיה אל עבר תביעות מחוסרי העבודה בשעה 13:30 (GMT).
דולר/שקל: המטבע הישראלי סיים את יום המסחר אתמול בהחלשות של שתי עשיריות האחוז אל מול הדולר, על רקע פעילות דלה יחסית, נראה כי הבנקים המקומים ניצלו את הרמות הנמוכות של השטר הירוק. נזכיר כי השקל נסחר בשיא של 9 שנים הצמד דולר/שקל נסחר סביב הרמות של 3.8300 ב30 לחודש נובמבר 2007, אך במהרה רשם ירדה עד לרמות של 4.0080 באמצע חודש דצמבר 2007 לפני שחזר להסחר סביב הרמות של 3.8500. הבנק המרכזי הישראלי עשוי לעלות את הריבית בעוד כרבע אחוז בחודש ינואר על רקע הלחצים האינפלציונים במשק המקומי ובכך לבטל את הפרש הריביות השלילי בין ישראל לארה"ב. הערכות של המשך ירידות בריבית הפד ומנגד עליות בריבית הבנק המרכזי הישראלי עשויות לחזק את השקל. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.8350 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על הזהב פרץ את מחסום ה850$ לאונקיה אמש והגיע לשיא של 865.05$ לאונקיה. הזהב נתמך בעיקר מעליה החדה במחירי הנפט והחלשות הדולר בעולם. המתכת היקרה משמשת ככלי גידול ואלטרנטיבה משמעותית כנגד הירידות של השטר הירוק. כמו כן, המתיחות הגאופוליטית בפקיסטן על רקע ההתנקשות של ראש האופוזיציה, בנזיר בוטו, מסייעת לקניות מסיביות של הזהב על ידי הסוחרים אשר רואים בו מקום מבטחים. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 861.00 דולר לאונקיה.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
