הדולר צונח על רקע הירידה בסקר ISM, סבירות גבוהה לקיצוץ בריבית הפד
אמש נחלש הדולר משמעותית אל מול המטבעות העיקריים, זאת על רקע העליה החדה במחירי הנפט אשר נסחר קרוב ל-100 דולר לחבית והירידה בסקר ISM אשר מודד את הביקוש והיצע בסקטור הייצור. סקר ISM התפרסם מתחת לצפי של 50.7 נק' ונעמד על 47.7 נק' בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש אפריל 2003.
לכן, התוצאה מדגישה את ההאטה הכלכלית הסוררת במשק האמריקאי ומעלה את ציפיות המשקיעים כי הפדרל רזרב ימשיך במדיניות המוניטרית של קיצוצים ויוריד את הריבית בעוד 0.25% לפחות כבר החודש. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4715 אל מול האירו, סביב הרמות של 1.9805 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 109.70 אל מול היין.
חששות הסוחרים בנוגע להאטה הכלכלית בארה"ב מושכת משקיעים רבים כגון הcarry traders לסגור פוזיציות מסוכנות אשר ממומנות על ידי הלוואות של מטבעות עם ריבית נמוכה כגון היין ולהכנס לפוזציות לונג על הסחורות כגון הנפט והזהב. המטבע היפני התחזק קרוב לשתי אחוז אל מול הדולר כאשר הזוג דולר/יין נסחר סביב רמות שפל של 109.20 ובכך סיכם הצמד את הנפילה היומית הגדולה ביותר מאז חודש פברואר 2007. מאוחר יותר אמש, הדולר התאושש והחזיר קצת מהפסדיו אל מול היין, כאשר התמיכה באה לאחר פגישת הפד, בה כמה מהבכירים ציינו כי הם מאמינים שהתנאים הפיננסים במשק האמריקאי עשויים להראות שיפור מהיר ובכך לעצור את המדיניות המוניטרית של קיצוצים.
יחד עם זאת, ניתן לראות כי החוזים על קרנות הון מנבאים על ירידה נוספת של 0.25% בריבית הפד עד לרמה של 4.00%, מה שיביא לביטול הפרשי הריביות בין האירו לדולר.
היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים חשובים מארה"ב אשר יתנו אור מובהק לכיוון הדולר. קודם כל, סקר ADP אשר מנבא את נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי שיתפרסם ביום שישי הקרוב, הסקר יתפרסם היום בשעה 13:15 (GMT). כמו כן תשומת לב רבה תהיה אל עבר תביעות מחוסרי העבודה בשעה 13:30 (GMT).
דולר/שקל: המטבע הישראלי סיים את יום המסחר אתמול בהחלשות של שתי עשיריות האחוז אל מול הדולר, על רקע פעילות דלה יחסית, נראה כי הבנקים המקומים ניצלו את הרמות הנמוכות של השטר הירוק. נזכיר כי השקל נסחר בשיא של 9 שנים הצמד דולר/שקל נסחר סביב הרמות של 3.8300 ב30 לחודש נובמבר 2007, אך במהרה רשם ירדה עד לרמות של 4.0080 באמצע חודש דצמבר 2007 לפני שחזר להסחר סביב הרמות של 3.8500. הבנק המרכזי הישראלי עשוי לעלות את הריבית בעוד כרבע אחוז בחודש ינואר על רקע הלחצים האינפלציונים במשק המקומי ובכך לבטל את הפרש הריביות השלילי בין ישראל לארה"ב. הערכות של המשך ירידות בריבית הפד ומנגד עליות בריבית הבנק המרכזי הישראלי עשויות לחזק את השקל. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.8350 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על הזהב פרץ את מחסום ה850$ לאונקיה אמש והגיע לשיא של 865.05$ לאונקיה. הזהב נתמך בעיקר מעליה החדה במחירי הנפט והחלשות הדולר בעולם. המתכת היקרה משמשת ככלי גידול ואלטרנטיבה משמעותית כנגד הירידות של השטר הירוק. כמו כן, המתיחות הגאופוליטית בפקיסטן על רקע ההתנקשות של ראש האופוזיציה, בנזיר בוטו, מסייעת לקניות מסיביות של הזהב על ידי הסוחרים אשר רואים בו מקום מבטחים. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 861.00 דולר לאונקיה.
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
